דג זהב

אחד הסרטים הטובים שמוצגים בימים אלו בקולנוע בארץ הוא הסרט הבריטי "מחוץ למים" (Fish Tank) של אנדריאה ארנולד, שאף זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן האחרון. מאז סוף שנות החמישים-תחילת שנות השישים עושים באנגליה סרטים חברתיים ריאליסטיים שמסתכלים למציאות הקשה ומוכת האבטלה של אנגליה בעיניים וסרטה של ארנולד מצטרף למסורת הארוכה הזו. במרכזו עומדת נערה בת 15 בשם מיה (קייטי ג'רביס), ואם להיות נערה מתבגרת זאת חוויה לא קלה בכל מקרה, אז על אחת כמה וכמה כשאת באה מרקע הסוציו-אקונומי של גיבורת "מחוץ למים". לא מפתיע, אם כן, שהסרט כבר כונה, ובצדק, הגירסה הנשית ל"16 מתוק" של קן לואץ', והיות שהוא בוים ונכתב על ידי אישה, המבט על הגיבורה המתבגרת שלו מדויק, רגיש ואמיתי.

מיה גרה עם אימה ואחותה הצעירה בשיכון דיור ציבורי באסקס – אזור ממש לא סימפטי, מזרחית ללונדון. היא אוהבת היפ הופ ומתלבשת על פי צו אופנת הטרנינגים, הקפוצ'ונים ועגילי החישוק של צעירות מעמד הפועלים הבריטי. יכול להיות שעד לא מזמן היא היתה אחת מהחבר'ה, אבל הסרט מתחיל בשיחת טלפון שהיא עושה למי שהיתה החברה הכי טובה שלה, ממנה עולה שהן עכשיו ברוגז. בדיוק בגלל זה, במהלך הסרט מסתובבת מיה לבד ואין לה עם מי לחלוק את כל מה שעובר עליה. ובתקופה הזאת עובר עליה לא מעט: מעיפים אותה מהבית ספר, החבר החדש של אמה עובר לגור איתם והיא מנסה להתחיל קריירה כרקדנית היפ הופ.

בין מיה לבין אמה – שרמוטה בלונדינית עם מיני ופלטפורמות – אין ממש יחסים. האם היא למעשה נערת מסיבות מזדקנת שמסתובבת בבית בחלוק ישן, שותה ומעשנת בשרשרת. לאור כל זאת, אין להתפלא שמיה ואחותה החמודה בת ה-11 – שמשמשת בתור האתנחתא הקומית של הסרט הכבד הזה – שותות אלכוהול ומעשנות בשיא הטבעיות. בשאר הזמן, מיה מסתובבת לבד בשכונה ומסתבכת בצרות. החלום שלה להיות רקדנית הוא הדבר היחיד שמחזיק אותה, אבל אם להיות ריאליים – רוב הסיכויים שהיא תגמור בדיוק כמו אמה: בהריון עוד בטרם סיימה תיכון ובלי שום עתיד נראה לעין.

העלילה יוצאת לדרך כשהחבר החדש והחתיך של האם, מאבטח בשם קונור (מייקל פסבנדר), עובר לגור איתם. מיה, שנמצאת במגננה תמידית, מיד מגיבה אליו בחשדנות ובאגרסיביות, אבל היות שנראה שהוא באמת עושה מאמצים כנים לשמש דמות אב לה ואחותה, היא לאט לאט נפתחת ואפילו נקשרת אליו. אך אם במהלך הסרט נראה שקונור קצת טוב מכדי להיות אמיתי, מהר מאוד מסתבר שזה נכון. לבחורות כמו מיה, אמה ואחותה לא באמת קורים נסים.

את אמה של מיה מגלמת קירסטון וורינג, שהתגלתה ב-2007 בסרטו של קן לואץ',”It’s a Free World”. בתור בלונדינית שעברה את גיל 30, עם שארם פרחי ופרצוף למוד סבל, וורינג נראית כאילו היא נולדה לשחק אם חד הורית שקרובה בצורה מדאיגה לגיל ילדיה. זה מה שהיא מגלמת כאן, וזה מה שהיא היתה גם אצל לואץ'.

ההבדל הוא שב-”It’s a Free World” היא היתה אישה עצמאית ואמביציוזית, שמוכנה לעשות הכל כדי לצאת ממצבה ולפרנס את ילדיה, אפילו להקים חברת כוח אדם של עובדים זרים לא חוקיים. ב"מחוץ למים", לעומת זאת, היא נכנעת לגורל שהמעמד הכלכלי והחברתי שהיא נולדה לתוכו זימן לה. מבחינתה, המקסימום שהיא יכולה לקוות לו הוא שגבר יציל אותה. לא שיש מה לצדד בעסקים המפוקפקים והמסוכנים שהיא יוזמת אצל לואץ', אבל כנראה שזה בכל זאת עדיף מאשר הדוגמה שהיא נותנת לבנותיה ב"מחוץ למים".

מיה, לעומת זאת, היא נערה כעוסה, תוקפנית ומלאת עוינות כלפי העולם אבל אי אפשר להאשים אותה. החיים שלה מייאשים, וכמו דג ששוחה במעגלים בתוך אקווריום, אין לה לאן לברוח. מבחינה זו, השם “Fish Tank” – אקווריום – מעביר במדויק את התסכול האינהרנטי לעולם הקטן והמסוגר שבו היא חיה. לא רק שהיא לא יכולה לברוח, לא בטוח בכלל שהיא יודעת שבמרחק נסיעת אוטובוס מהשכונה שהיא גרה בה יש עולם אחר, עם הזדמנויות אחרות, ועתיד טוב יותר.

האקווריום המטאפורי של מיה הוא הטרגדיה שלה. לכן לא ברור למה בחרו לתרגם את שם הסרט בעברית ל"מחוץ למים". מיה היא לא מחוץ למים – הלוואי שהיא היתה מחוץ למים. החברה הבריטית, שמשחקת אותה כאילו היא כבר לא מעמדית, למרות שזה לגמרי לא נכון, תקעה אותה בתוך המים העכורים שלה, שרוב הסיכויים שהיא תשחה בהם עד יומה האחרון. אלא אם כן יקרה לה מה שקרה לשחקנית המגלמת אותה, קייטי ג'רביס.

ג'רביס בת ה-18 היא דוגמה נדירה לבחורה שדווקא כן קרה לה נס. לאחרונה אמר לי דניאלס, הבמאי של "פרשס" – עוד סרט עם אג'נדה חברתית ברורה, הפעם אמריקאי, שיעלה בקרוב בישראל – שהוא חשש ללהק לתפקיד הראשי בסרטו נערה שבאה מרקע קשה הדומה לזה של הדמות שעליה לגלם פן ייחשב הדבר לניצול. לאנדריאה ארנולד, לעומת זאת, לא היתה שום בעיה עם זה. כמו מיה, גם ג'רביס שמגלמת אותה גרה בשיכון דיור ציבורי באסקס, ואפילו ילדה את בתה בגיל 17.

היא התגלתה על ידי מלהק שראה אותה רבה עם החבר שלה בתחנת רכבת באסקס – אותה תחנה שרואים בסרט. כשהוא ניגש אליה היא לא רצתה לתת לו את מספר הטלפון שלה כי לא האמינה לו שהוא מלהק של סרט. בסוף היא התרצתה, וטוב שכך. מספיק מבט אחד בקייטי ג'רביס כדי לדעת שהיא מיה. והמשחק המעולה שלה ושל כל יתר השחקנים הם אלו שהופכים את "מחוץ למים" לסרט חודר ומטריד, גם אם התסריט גולש לא מעט לקיטש מיותר.