"אני יודע להיות אפל"

דויד ברוזה מוציא אלבום חדש המוקדש כולו ליצירתו של טאונס ון זנט, יוצר הקאנטרי האלכוהוליסט שהותיר לו אחרי מותו קופסת נעליים מלאה ביצירותיו. ראיון והשמעה לסינגל הראשון באלבום

עינב שיף
15/02/2010
יח"צ - חד פעמי

בשנת 1994 הוזמן דויד ברוזה להופעה בתיאטרון ביוסטון, טקסס. הערב היה מעין שואו-קייס שבו מספר יוצרים מבצעים מספר שירים. שם, באירוע הקטן הזה, שהיה אמור להיות פסיק בקריירה שלו, פגש ברוזה את יוצר הקאנטרי האגדי טאונס ון זנט ולא ידע עד כמה האירוע הזה ישפיע על הקריירה שלו.

"זה לא שהייתי מעריץ וחיפשתי דרך להגיע אליו, לא אני חיפשתי אותו ולא הוא אותי", מספר ברוזה לוואלה! תרבות לרגל צאת סינגל ראשון מאלבום שלם המורכב מחומרים שלא פורסמו מעולם של ון זנט, שהלך לעולמו בשנת 1997. "ההופעה ההיא היתה הפעם הראשונה שיצא לי לשבת מול טאונס ואחרי כמה שירים, האמנים האחרים שהיו שם הפכו ללא רלוונטיים – הם רק צפו בנו".

טוב לדעת (מקודם)

הסוד לשיפור חיי המין שלכם – כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם "גברא"

מה הרשים אותך בו?

"הוא יצר עליי המון רושם כאמן עם המון עומק ותרבות, שזה מסוג הדברים שבגללם יצאתי לחיפוש בארצות הברית. אז, רציתי להגיע להיכרות עם הכותבים שהם התערובת האמיתית של האמריקנה – כאלו שאתה לא שומע ברוקנרול או בפופ של המצעדים. עבורי, זה היה כמו מפגש עם מאיר אריאל, שרק שנים אחרי שהלך מבינים שהוא היה מעין של מוזיקת פופ ומעולם לא נחשף כאחד כזה. טאונס היה האמריקנה הזו. למרות שאמני ענק כמו אליסון קראוס, רוברט פלנט, הרולינג סטונס ודילן שרו אותו, הוא אישית הוא הופיע באולמות כמו צוותא".

כמו מפגש עם מאיר אריאל. טאונס ון זנט(צילום: AP, Mark Humphrey)

איך נמשך הקשר ביניכם?

"נסעתי אליו פעם אחת לסשן, בו ישבנו אחד מול השני ושרנו שירים אחד של השני. אני השמעתי לו את 'דניאלה' והוא שאל 'מה זה?', כי הוא בחיים לא שמע בלוז בעברית, הוא לא הבין מאיפה זה בא לו. יש לי וידאו של אותן ארבע שעות יחד איתו מהסשן הזה שהצלחתי להציל רק לפני חצי שנה, כי הוא פשוט הלך לאיבוד".

"שם, בצילום", ממשיך ברוזה, "אתה רואה איך האסימון נופל לשנינו אחד לגבי השני. סיפרתי לו על מפגש עם משורר שהבאתי לו מנגינה וביקשתי ממנו מילים, והמשורר אמר לי שאין לו שמיעה ואין לו חוש קצב, אז טסתי אליו כדי לעזור לו לכתוב. באותו רגע טאונס נתן לי את המספר שלו ואמר 'יש לי חוש קצב, שמיעה ואני גם כותב'. דרכנו נפגשו עוד פעם אחת לזמן קצר במערב טקסס ולא דיברנו ולא חשבתי שהוא זיהה אותי בכלל".

דויד ברוזה. רענן כהן,
השמיע לו את הבלוז בעברית. דויד ברוזה(צילום: רענן כהן)

בשנת 1997 נודע לברוזה שזנט הלך לעולמו, בגיל 52 כשהוא מכור לאלכוהול. אחרי מותו יצרה קשר עם ברוזה ידידה שלו מארצות הברית, שסיפרה לו שג'נין, אלמנתו של ון זנט, ביקשה שיתקשר אליה. ברוזה עשה כדבריה וגילה שמחכה לו אוצר: קופסת נעליים עם שירים של ון זנט שלא פורסמו מעולם. הוא טס לניו יורק כדי לקבל את החומרים, אולם ג'נין ביקשה שלא יעשה איתם כלום, כיוון שרצתה לנסות ולגרום לאמנים כמו בוב דילן או וילי נלסון להקליטם.

"קטונתי", אומר ברוזה. "עזבתי את זה ומאז לא דיברנו. אחרי שמונה שנים הגעתי ליוסטון ונזכרתי בכל העניין, צלצלתי לג'נין ושאלתי אותה מה קורה – היא אמרה לי שצדקתי - ולא יצא מזה כלום".

ברוזה ביקש את רשותה להשתמש בחומרים ויצא לדרך. התוצאה הגיעה לאחר ארבע שנים של עבודה מאומצת שבסופה מצא ברוזה גם משקיעים אמריקאים לאלבום, שנקרא
"Night Dawn: The Unpublished Poetry of Townes Van Zandt". הסינגל הראשון מתוכו, "Soul to Soul" יוצא רק בישראל.

"קטונתי מול דילן ווילי נלסון". ברוזה בהופעה(צילום: דן שצברג)

מה שלא פחות מרתק מהדרך של ברוזה לשירים של זנט, הוא החיבור שלו אליהם. האזנה ל-"Soul to Soul" מגלה את ברוזה במקום חדש, אפל וקודר יותר של אמן שידע לבצע בלוז, אבל נתפס כרומנטיקן, כלומר אופטימיסט חסר תקנה. ברוזה מציג את ון זנט ובצדק כמי שהשפיע עמוקות על קורט קוביין. מה לקורט קוביין ולברוזה?

"ון זנט לא מדבר על הרס עצמי", מסביר ברוזה. "הוא מדבר על הסוף, על הכאב ומדבר על המוות ועל פרידה ואלו הם דברים שכשאתה חי אתה מתעסק בהם. הוא אומר 'אם את מוצאת את הקבר שלי, הוא יהיה מכוסה בטל הלילה, אבל זה לא יהיה הטל מהשמיים אלא הטל מעומק האדמה. זה יהיה הטל שנולד מאהבתי ומדמעותיי ומהפחדים שלי'. זה כל כך אנושי".

ומצד שני יש אותך. קשה לי לראות אותך מתחבר לשאול התחתיות של ון זנט.

"אני אדם מאד חיוני ואני יכול לקחת משקל ולתת לו לרבוץ עליי, אבל אני עדיין לא אשקע. אחד כמו ניק קייב, למשל, כותב את המוזיקה של עצמו והוא דופק מסמרים בתוך ארון המוות. אני, בתור אמן שכותב למילים של אחרים, אני מאמץ את הבלוז שלו ונתתי לו ביטוי בשיר עם המוזיקה באינטרפרטציה שלי. יש בי מקומות אפלים וקודרים ובאלבום הזה אני שם לגמרי. הרי עברתי הרבה גלגולים בחיים, נגעתי במקומות שמעולם לא אגע בהם ופתאום נחשפתי והתמודדתי ובגלל שהייתי במקום קרוב, בלי הצורך לטיפה המרה או להיכנס לסם שלא אוכל לצאת ממנו – יש לי חיבור עמוק ובתכל'ס טוב לי בחלקו, אבל כמו כל בן אדם יש בי את העצב".

ברוזה מספר כי ישיק את האלבום בהופעה מיוחדת דווקא במועדון הבארבי בתל אביב, לא מקום שהוא נוהג להופיע בו עם שיריו הרגילים. ההופעה תתקיים ב-15 באפריל ועל פי ברוזה, נבחנת האפשרות לשלב אמנים ישראלים נוספים שישירו משיריו של ון זנט, שלא מוכר בכלל לציבור הישראלי. "אנחנו ניתן לקרמה שלו לקבל גוף, נפח וקיום פה", אומר ברוזה. "אפילו יהונתן גפן עסוק כרגע בלתרגם את השירים שלו לעברית. אנחנו משלימים את העבודה וניתן לו דריסת רגל אפילו בארץ הרחוקה הזו. הוא לא היה מעז אפילו לחלום על זה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully