וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ארץ אחרת

לילך וולך

24.2.2010 / 7:10

המרכיבים שהופכים תוכנית סאטירה למוצלחת כבר נמצאים ב"שבוע סוף" החדשה. היא רק צריכה להפסיק לפחד ולמצוא לעצמה קול אישי שלא נשמע כמו זה של המתחרות

לפני שרכי הלבב ומהירי המקלדת יזדעקו "אבל למה להשוות!?", נתחיל בזה שמאז המפץ הגדול העולם הוא השוואתי. אין דבר שנולד אל הר?יק, בטח שלא תוכנית בידור חדשה שרוצה להיות סאטרדיי נייט לייב ישראלית, משתדלת שלא לדרוך ל"מצב האומה" על קצות האצבעות ומנגבת את העורף מאדי הבל הפה של "ארץ נהדרת". (ואת "צחוק מעבודה" הדוחה, נשאיר מחוץ לדיון אם לא אכפת לכם).

"שבוע סוף" החדשה עברה מתיחת פנים אינטנסיבית עד כדי כך שלא ניתן להשוות אותה לעונות הקודמות שלה. וטוב שכך. אחרי אובדנה של שני כהן ואובדן הדעת שבלתת לאורי גוטליב לעזוב, כבר לא היתה ברירה אלא להקריס את מגדל הג'נגה הרעוע שנותר אחרי משיכת חוליות המפתח מתוך מבנה הבסיס ולהתחיל הכל מהתחלה.

בניקוי האורוות האגרסיבי שנעשה, נשכחו כמה סוסים בעייתיים כמיה דגן (שהתפקיד הנסבל האחרון שלה היה ב"השיר שלנו") וקובי פרג' (כנ"ל, רק ב"הפיג'מות"). לעומת זאת קיבלנו את רועי בר נתן, קומיקאי גאוני שעדיין לא אמר את המילה האחרונה וייטיב לעשות וללכת בעקבות שני כהן ל"ארץ נהדרת" 2011 כדי לקבל סוף סוף את ההכרה שמגיעה לו. גם שירי גדני מקסימה ביותר והדר לוי מרעננת וכיפית.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
החומרים הנכונים כבר שם. הצוות של "שבוע סוף" החדשה/מערכת וואלה!, צילום מסך

המבחן הקשה ביותר ש"שבוע סוף" החדשה צריכה לעמוד בו הוא למצוא את הקול שלה – האישי, הצלול, שלא נשמע מולי שגבי ולא ליאור שלייני. כרגע, איך לומר את זה בצדי צרפתית – "זה ליד".

המערכון שפתח את התוכנית הראשונה של העונה החדשה היה מהחלשים בתוכנית – מיה דגן והדר לוי כבודקות בטחוניות פר?חו-קאציות שנופל לידיהן השלל העאלק אטרקטיבי אייל גולן. אז נכון שצריך לשלב את האורח הצנון שמעיק על כל המערכת בחוסר היכולת שלו לדקלם משפט אחד כך שיישמע אמין, אבל הפשרה הזו יצרה פתיחה שפגעה אנושות במקום שתטיל פצצה. ואנחנו רוצים פצצות לגבות, בטח בדייט ראשון.

מערכונים אינטליגנטיים – כמו החמאסניקים שחוטפים בטעות חייל אתיופי ומבינים שלא יקבלו בעבורו את מה שמקבלים על חייל שבוי "ת?קני" או הפרומו המבריק לסדרה מהסוג המנג'ס-פיוטי ("אשכנזים בוכים") ואפילו המערכון ההזוי בו שירי גדני רוצה להינשא לאוגר – הם החומרים שצריכים להיות הרוב המכריע ביצירת קווי המתאר של התוכנית. כרגע הם טובעים בין מערכונים לא מובהקים מספיק או כאלו שלוחצים פול גז בניוטרל ומתאמצים לייצר מוקדם מדי שפה וביטויים שייקלטו וייצרו באזז סביב "שבוע סוף" החדשה.

התנפלות הקומדיאנטים על החומרים שאפשר לזקק להומור משאירה אחריה פירורים מהם אפשר לנקר אבל מחלק מהם עדיף להימנע. שירי גדני כאיילה רשף מ"האח הגדול" היא חביבה אבל נראית כמו החיקוי של החיקוי של עלמה זק. הפואנטה של המערכון – איילה תיעלם מחיינו מהר יותר משנוכל לומר "בולבולון" – נכונה ומדויקת, אבל ההתעקשות על החיקוי משאירה תחושה שמישהו חימם עבורנו את השאריות מיום שישי. וחבל.

אבל, בסופו של דבר, "שבוע סוף" החדשה לא תימדד בתוכנית הראשונה שלה, גם לא בשנייה. כל מי שעסק פעם בייצור הומור יודע שמדובר בעצם בעבודה רצינית ומפרכת מאוד, שדורשת זמן, כימיה מעולה וגם נס אחד או שניים לרפואה. החומרים הנכונים כבר שם, ההתכווננות לייצר תחרות אמיתית ויציבה היא כנה ואפשרית, עכשיו רק צריך להמר על יותר ז'יטונים ולא לפחד להסתכן ולהתלכלך. אם בעונה החדשה שלה תצליח "שבוע סוף" למצוא לעצמה "אני" יציב וקוהרנטי הקהל כבר יצביע בשלט ולא רק בימי שישי.

"שבוע סוף", ימי שלישי, 21:00, ערוץ 2, רשת

  • עוד באותו נושא:
  • שבוע סוף

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully