פיצרייה, בסיס צבאי, שדרות רוטשילד. עד היום אלה היו הנופים המוכרים של דרמת הטלוויזיה הישראלית, אבל "עספור", שעולה ביום ראשון הקרוב ב-HOT 3, מציגה לנו זירת התרחשות מפתיעה: מזבלה ירושלמית. כן, שמעתם נכון.
מי שהופקד על עיצוב הנוף הלא שגרתי הזה הוא ערד שאואט, אחד המעצבים העסוקים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע הישראלית. אז איך מתמודד איש מקצוע שעבד קודם לכן בהפקה נוצצת בסדר הגודל של "דני הוליווד" עם סדרה שלפי הגדרת מפיקיה מציגה "אנשים אמיתיים, ניחוחות ירושלמיים, סקס, סמים, פשע ואוטובוסים"?
"זה נשמע מוזר לנפנף באוטובוסים כאחת האטרקציות המרכזיות בסדרה חדשה, אבל הם באמת ממלאים בה תפקיד מרכזי. לכן רציתי שהם יהיו קרובים ככל האפשר למציאות שלה, והיה עלי להיות מדויק וקפדן מאוד", מספר שאואט. "לשם כך יצאתי לחיפושים מפרכים אחר אוטובוסים ישנים שיענו לצרכי, ובסופו של דבר מצאתי אותם אי שם בערד, וגררתי אותם עד לסט".
וכך, האוטובוסים שנשכחו בבית קברות הפכו לבתים שבהם גרים ארבע הדמויות הראשיות בסדרה מוטי (שלום מיכאלשווילי), איציק (עוז זהבי) והצמד קצר וניוטון (גיא עמיר וחנן סביון, שגם יצרו את הסדרה), כולם אאוטסיידרים שנעים על הגבול העדין שבין החוק לפשע, המתנהלים באחוות גברים במזבלה שבשולי עיר הבירה. שאואט השתמש בכל אחד מהאוטובוסים/בתים כדי לאפיין את הדמויות שגרות בהם "קצר וניוטון מנהלים קשר אינטימי ועושים הכל יחד, אז האוטובוס שלהם הוא קצר וארוך", מדגים שאואט. "איציק הוא דמות סקסית יותר, אז לאוטובוס שלו יש קיר נפתח, שמזכיר מכוניות עם גג פתוח. לעומת זאת, מוטי טיפוס מקורקע ויציב, כך שהאוטובוס שלו בנוי בצורה שמונעת ממנו להתניע ולנסוע בקלות כמו שאר החברים"
שיקול נוסף הנחה את העבודה של המעצב "מכיוון שהגיבורים חיים במזבלה, החשש היה שהצופים יראו בהם מסכנים. גם שם הסדרה, 'עספור' סלנג ירושלמי ל'חלשלוש' מבטא את הדרך שבו העולם נוהג לראות אותם. אבל האמת היא שאיציק, מוטי וחבריהם בכלל לא מסכנים. הם אדונים לגורלם, ושליטים בממלכתם הפרטית", מסביר שאואט. "לכן ניסיתי להעביר את האווירה המורכבת בצורה פופית, שתבהיר כי לדמויות הראשיות נוח עם דרך חייהם". את כל האווירה הזו עיצב שאואט בתחילה דרך קולאז'ים מדוקדקים, שנעשו בדיאלוג עם היוצרים ועם התסריט, וזאת בניסיון ללכוד את האווירה הוויזואלית של הדמויות ושל זירת ההתרחשות.
"עספור", שביים רני סער ("חשופים"), שונה מאוד באופייה מכל סדרה ישראלית שנעשתה לפניה. לפיכך, גם ההפקה שלה היתה חריגה יחסית לתעשייה. "החלק הארי של הדרמות היומיות בארץ מצולם על ספה. אני קורא לסגנון כזה רדיו מצולם, כי בעצם מדובר בדיאלוגים ללא תנועה", אומר שאואט. "לעומת זאת, ב'עספור' דאגנו ליצור בשיתוף עם המלבישים, המאפרים והטכנאים סט שמאפשר המון תנועה".
חוץ מהסטטיות המאפיינת את הטלוויזיה הישראלית, לשאואט יש ביקורת נוספת עליה "בתעשייה המקומית עובדים בשיטת הסרט הנע, וקצב הצילום מכתיב פשרות אמנותיות רבות. נהוג אצלנו גם לצלם באולפנים, ולכן התוכניות נראות קצת סינתטיות. ב'עספור' צילמנו במקומות לא שגרתיים, ולכן אני חושב שהצלחנו לפצח את הסינתטיות הזו".
מי שסייע בפיצוח הזה הוא בני אפר, שעבד בעבר כמעצב בסרטיו של אמיר קוסטוריצה ("שעת הצוענים", "החיים הם נס"). אם כבר מדברים על קוסטוריצה, שאואט מציין כמקור השראה עיקרי את הבמאי האמריקאי שמקיים עם היוצר האירופאי קשרי גומלין חברותיים ומקצועיים טים ברטון, מי שיגיש לנו בקרוב את "אליס בארץ הפלאות". "ברטון יוצר דימויים גרנדיוזיים ורחוקים מהמציאות היומיומית, אבל בכל זאת מקנה להם ממד של אמינות. זאת בדיוק השאיפה שלי, והיו רגעים ב'עספור' שהצלחתי לשמחתי הרבה לעשות זאת", נזכר שאואט. "זה קרה, למשל, בפעם הראשונה שהדלקנו את האור באוטובוס במהלך הלילה, ואז היער הפך למשהו פנטסטי. בדרך כלל אני מרגיש כמו סתם איש צוות טכני, אבל ברגעים קסומים שכאלה אני חש כאמן אמיתי".