פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נו, ההוא מהזה

      רגע לפני שהוא סוגרת את דלתותיה, סוכנות שחקני המשנה של גיא שמי מציעה לכם את וויליאם סאדלר, שיושב יופי על תפקידי הרע, הטמבל או המסכן

      וויליאם תומס סאדלר נולד ב-1950 בבאפלו שבמדינת ניו יורק והחל את הקרירה שלו על במות ניו יורק סיטי, שבהן השתתף בעשרות הפקות בתקופה של שתיים עשרה שנה. לאחר השתלמות טלוויזיונית מסוימת, שכללה גיחות ל"רוזאן", "מרפי בראון" וסדרות נוספות, גדלה הנוכחות הקולנועית של סאדלר בשנות התשעים, והוא הופיע ב"צמד הבלשים", "נקודה חמה", "פני הפחד" ו"סולו – המתנקש המושלם". במהלך הקריירה שלו הופיע גם ב"לחץ", "מופרעים", "זהב מעבר לגבול", "קינסי", "לכודים ברשת" ו"חשבון פתוח" עם סטיבן סיגל.

      סאדלר הוא בלונדיני מחוספס עם פרצוף מלא אופי (נסו לחשוב על גרסה מעט מכוערת של ווילם דפו) שיעבוד יפה בתור הרע, או בתור ההוא עם הבעיות בחיים. אחד הניסיונות היחידים שלו להצחיק, ב"ביל וטד", היה לימים לאחד מתפקידיו הזכורים ביותר, אך בסך הכל אפשר לומר כי הקריירה הקומית שלו אינה מפותחת.

      סאדלר גילם את אבא של שייה לבוף פעמיים, שיתף פעולה עם הבמאי פרנק דרבונט שלוש פעמים – בכל הפעמים זה היה בעיבודים לכתבי סטיבן קינג (ועל שניים מהעיבודים האלה נרחיב בהמשך) - והוא חולק תאריך לידה עם השחקן רון פרלמן.

      מסע הכזבים של ביל וטד – מלאך המוות

      בסרט הקודם, "ההרפתקה המצוינת של ביל וטד", ביל (אלכס ווינטר) וטד (קיאנו ריבס בטוב שבתפקידיו) הצליחו במשימתם - לעבור את המבחן בהיסטוריה. הפעם, דה נומולוס הרשע (ג'וס אקלנד) שולח מהעתיד כפילים רובוטיים של השניים, שהורגים אותם. משום מה מגיע הצמד לגיהנום, ובאוויר עומדת הבטחה להעניק אוסף תקליטים של מגאדת'. מובן שעד סוף הסרט יחזרו ביל וטד לחיים, ישיגו את הבחורות ויזכו במקום ראשון בתחרות הלהקות המקומית.

      לפני שכל זה יקרה הם ייאלצו להתמודד עם מלאך המוות בכבודו ובעצמו (סאדלר) שיפסיד להם בטוויסטר, צוללות ("הטבעתם את ספינת הקרב שלי!!") רמז ופוטבול לוח חשמלי, יצטרף ללהקתם כקונטרה בסיסט ויעזוב לקריירת סולו כושלת. כאמור, זהו תפקידו הזכור ביותר של סאדלר, וזאת תודות לאיפור הלבן שעל פניו ולמבטא האירופי הלא ברור שבו התהדר, אולי כמחווה טפשית לברגמן. מעניין שסאדלר גילם את תפקיד מלאך המוות בשתי הזדמנויות נוספות - בסדרה "Tales From the Crypt" ובתוכנית המערכונים קצרת הימים והנשכחת " Assaulted Nuts"

      חומות של תקווה – החבר הטמבל

      אנדי (טים רובינס) נכלא בכלא שושנק לאחר שנאשם ברצח אישתו ומאהבה. השנים הראשונות לא יהיו קלות, אך מאוחר יותר (בערך חצי שעה לתוך הסרט) נקבל את הרושם שאין דבר יותר מגניב מאשר מעצר בכלא הזה. חברו הטוב ביותר של אנדי (ומי שגם מקריין את הסרט) הוא "רד", בגילומו של מורגן פרימן, אולם דמויות חביבות וקטנות יותר ינעימו את שהותו של אנדי, ובהם ברוקס הזקן החביב (ג'יימס וויטמור), טומי הפרחח (גיל בלוס) והייווד הבור (סאדלר).

      אף כי היווד כמעט יומת בידי ברוקס, לאחר שזה ילמד על שחרורו הקרוב, הסצנה הזכורה ביותר שלו היא דווקא הביצוע ל"בלוז חולה אהבה" של האנק וויליאמס, שאותו הוא שומע להנאתו בספרייה. סאדלר ממלא כאן תפקיד קטן, שאמור להוסיף מעט חיספוס לבית כלא מלא בגאונים. כלומר, הוא בחור טוב, אולם מעט דביל מדי בשביל להיות אחת מהדמויות הראשיות.

      מת לחיות 2 – הרע הראשי

      ג'ון מקליין (ברוס וויליס) לא מאמין שזה שוב קורה לו (והוא בטח לא האמין שזה יקרה לו עוד פעמיים, שהאחרונה שבהן תהיה כבר ממש טפשית), אבל רצה הגורל ופשע גדול ממדים מתבצע דווקא כשהוא בסביבה. הפעם, חבורה של שכירי חרב השתלטה על שדה תעופה וכדי להביא לשחרורו של גנרל דרום אמריקאי, שולחת למטוסי נוסעים הוראות מוטעות ממגדל הפיקוח ומובילה בכך להתרסקותם. היחיד שיכול להציל את המצב, כמובן, הוא מקליין.

      הקולונל סטיוארט (סאדלר) הוא המנהיג של שכירי החרב, ומי שמופקד על הקשר שלהם עם העולם החיצון (לשם דרישות כופר, ג'מבו מתודלק וכיוצא בזה). הצגתו כוללת כוריאוגרפיית אמנות לחימה כלשהי בעירום ואת הקץ'-פרייז - "מי אני זה לא חשוב, מה שאני רוצה זה מאוד חשוב". הקולונל הוא אולי רע-ראשי מעט שונה מן הרגיל, בהיותו רגוע ושקול, אולם לא השכיל ללמוד מן הסרט הראשון שלא מעצבנים את ג'ון מקליין, בטח שלא בחג המולד.

      גרין מייל – האב השכול

      ג'ון (מייקל קלארק דאנקן), אפרו-אמריקאי גדול ממדים, עתיר כוחות על וחשוב מכל, ישר דרך, הואשם ברצח שתי ילדות קטנות ונשלח למות ב"גרין מייל", אגף הנידונים למוות. הסוהר המשגיח עליו (טום הנקס) מתוודע לכוחותיו הפלאיים לאחר שהוא משכיל לרפא את דלקת דרכי השתן שלו. לאחר מכן אנחנו נלמד להכיר באמצעות פלאשבק את קלאוס (סאדלר), אביהן המסכן של הילדות המנוחות, ונתרשם שהוא אדם קשה יום, אך הוגן, שאלמלא היו רוצחים את בנותיו לא היה מביט על הענק העדין שלמדנו לאהוב כשהוא ישוב על הכסא החשמלי ופולט למי שסביבו "תוודאו שאתם הורגים אותו פעמיים, זה יהיה בסדר גמור!".

      קלאוס הוא דמות פונקציונלית וקטנה בסרט, אבל את מה שהוא צריך לעשות כדי לקדם את העלילה הוא עושה יפה מאוד ובלי לייצר אנטגוניזם מצדנו. כלומר, אנחנו לאו דווקא מסכימים איתו, אבל אנחנו לא נאשים או נשנא אותו אפילו לרגע אחד.

      נשארו בחוץ: ריצ'רד ברייט ואנבת גיש

      זהו לבינתיים, חברים. "נו, ההוא מהזה" יוצאת שוב לפגרה עד מועד שטרם נקבע. כולי תקווה שנמשיך שוב בקרוב מאיפה שהפסקנו, שהרי בטוח כי כולכם ראיתם שחקנים נהדרים ועלומי שם כמו ברוס גרינווד, מלורה וולטרס, קליפטון קולינס ג'וניור, מארק בון ג'וניור, ריימונד קרוז, רוברט שון לאונרד, נסטור סראנו, טרי קיני, פיט פוסטלת'ווית, דניס פארינה, ג'יימס טולקן, דונלד מופט, לינדה האנט, ג'קי ארל היילי, לי טרגסן, קורט פולר, רון ריפקין וג'יי.קיי סימונס. אני מתנצל שלא הצלחתי להגיע לריצ'ארד ברייט ולאנבת' גיש מ"מיסטיק פיצה". כאמור, בסוף נגיע לכולם.

      לכל מי שהשתתף בזיהוי וכתב לי דברים נחמדים - תודה רבה! אני אוהב את כולכם ונהניתי לראות אתכם נזכרים יחד איתי. לכל אלו שחושבים שהם טובים ממני וכתבו לי דברים פחות נחמדים: תקפצו לי, המדור שלי הוזכר בחיוב בוועדת המדרוג של "מוסף הארץ". המדור שלכם הוזכר בחיוב בוועדת המדרוג של "מוסף הארץ"?