וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היפים והאמיצים

דרור רפאל

11.3.2010 / 7:30

ספנסר טיוניק יצלם אותנו בעירום, איקאה ו-H&M וגאפ פותחות סניפים, אנחנו מתחת לרף ההרוגים בתאונות דרכים – דרור רפאל לא מבין איך בכלל חשבנו שבמאי ערבי יכול לייצג אותנו

כמה מילים לילד אריק עופר

אריק שלום, היית פה 12 שנים ומגיעה לך סליחה. היופי שלך עוצר נשימה ובולט במיוחד בגלל הכיעור שלנו. כיעור של נהג מונית שמגיע משום מקום ופוגע בשני ילדים, כיעור של נהגי משאיות וג'יפים אימתניים שדוהרים, פוגעים, מחסלים וממשיכים כאילו כלום. היה מגיע לך עולם יפה יותר.

אריק, אתה ילד יפה אבל ילד מת. יחד עם זאת, אפשר להתנחם. אתה אחד מ-360 הרוגים שבמסגרת רף ההרוגים שנקבע ל 2010. אנחנו ברבעון הראשון של השנה ומתקדמים יפה בזכותך. היום אתה אייטם, אריק, אבל מחר ישכחו אותך. תהיה אחד מ-360. לא מספר חשוב במיוחד, כי הכול זה כסף, אריק.

יש תקציבים לעניינים חשובים כמו נסיעות לפולין של תלמידים ושימור אתרי מורשת, כי העבר הרבה יותר חשוב מכל תאונה, אריק יקר. יש מספיק כסף לזכור את העבר, אבל אין מספיק רצון לשנות את ההווה.

איך נפתחים שלושה סניפים בשבוע אחד?

סניף ראשון של H&M וסניף שני של גאפ ועכשיו איקאה פתחה סניף שני בראשון. איקאה היא פשיזם של ריהוט וקולוניאליזם של פתרונות אחסון. אנשים הולכים לפי החיצים, מחפשים פתרונות אחסון לבעיות שלא ידעו שיש להם. ליום הפתיחה נוהרים אלפים. רוצים לראות, להריח, לחוש מקרוב את הרהיטים והבדים החדשים. לראות עוד אנשים שחיכו. השמחה והאושר של הקונים כמו לידה של תינוק.

מגיעים מרחוק, מחפשים חניה, נדחסים ונפלטים לתוך חלל חדש, נקי ובתול. הצבע על המסלולים הצהובים עדיין טרי. הבגדים מקופלים על המדף. מסביב חגיגה, התחלה של משהו חדש, הרגשת התעלות אלוהית, כמו קריעת ים סוף, מעמד הר סיני, ההיסטוריה מתרחשת לנגד עיניך, לא תבוא לפתיחה?

למה כדאי להצטלם בעירום?

ספנסר טוניק יצלם בתל אביב את צילום העירום הבא שלו. הצלם מאגד מאות אנשים, מפשיט אותם ומצלם. אם זו לא היתה אמנות, זה בוודאי היה לא חוקי.

למתפשט היו שתי ברירות, ללכת לפתיחה של איקאה או להתפשט עם כולם בכיכר. הוא רק רוצה להיות במקום עם עוד אנשים. לקנות כוננית, או חולצה, או להוריד חולצה. אין הבדל. רק להיות ליד אנשים אחרים שעושים אותו דבר כמוך, להרגיש שייך. להגיע לעבודה, לשים תג קטן עם השם והמספר שלך, לצאת לאכול בצהריים בשעה שכולם יוצאים. להתפשט, להתלבש, לקנות ריהוט חסר ייחוד. להרגיש שאתה אחד יחיד ומיוחד. ממש כמו כל אחד אחר.

מי היה בעד אוסקר לעג'מי?

אני את הסרט לא ראיתי ואת הבמאי אני לא מכיר וגם לא יודע אם הוא עשה לפני זה עוד סרטים, או משהו כזה, ואני ביפו כבר לא מבקר ובשכונה עצמה בחיים לא הייתי, ואני לא יודע כמה כסף נתנו לו לעשות ת'סרט, וגם הבנתי שהוא לא עשה את זה לבד, וגם אם יש לו את כל הסיבות, ואולי היו לו סיבות, כי אני לא יודע מה הרקע שלו ומאיפה הוא בא, וגם אם אמר את מה שאמר, כי אני אישית לא שמעתי מה הוא אמר, ואיפה אמר, אבל אם הוא באמת אמר שהוא כאילו לא מייצג, אז אני לא יודע, כי זה לא שאני שמח שהוא הפסיד, אבל גם לא היה אכפת לי, כי גם הסרט של הגרמני שמעתי שהוא טוב וגם הוא לא ניצח, וגם בגרמניה לא הייתי, ובחיים אני לא יהיה, כי גם אם הם השתנו, הם נשארו אותו דבר, וזה לא שאני מאשים את כולם, ברור שלא, ואני גם ממש נגד גזענות אבל גם גרמנים וגם ערבים זה אותו חרא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully