מוזיקאים לא יקבלו תמלוגים עבור השמעתם באוטובוסים

מוזיקאים לא יזכו לקבל תמלוגים מאגד עבור השמעת שיריהם באוטובוסים של החברה, כך קבע בית משפט השלום בירושלים בפסיקה שפורסמה היום (רביעי). התביעה,שהוגשה על ידי הארגונים "אשכולות", "עילם" ו"הארגון", המייצגים אמנים מבצעים, טענה כי זכויות היוצרים של המבצעים מופרות כתוצאה מהשמעת היצירות המבוצעות על ידם באוטובוסים השונים של אגד. התובעים הציגו הוכחות ל-61 הזדמנויות שונות שבהן נשמעו והוקלטו ברחבי האוטובוסים השונים יצירות שבוצעו על ידי אמנים ומוזיקאים. בעקבות כך הם הגישו תביעה על סך 1.220,000 שקלים נגד חברת אגד.

באגד טענו מנגד כי לאחר שהתעוררה מחלוקת בינה לבין אירגון אחר, אקו"ם (האיגוד המרכזי לשמירה על זכויות יוצרים בישראל), ניתקה החברה את מערכת הרמקולים לנוסעים באוטובוסים הותיקים אותם היא מפעילה וכל אוטובוס חדש שמתקבל אצלה אינו מצויד ברמקולים עבור הנוסעים.

לטענתם, השמעת המוזיקה באוטובוסים היא ממכשיר הרדיו הנמצא ליד הנהג ומיועד לאוזניו – כאשר באוטובוס מותקנים שני רמקולים רגילים עבור הנהג והם ממוקמים בסמיכות לו. לטענת אגד, אף אם אחד או יותר מהנוסעים יכולים לשמוע את המוזיקה לה מאזין הנהג, אין בכך הפרה של זכויותיהם של האמנים והמוזיקאים המבצעים.

השופט ארנון דראל כתב בגזר הדין כי מתוך העדויות עולה, שאגד אכן שינתה את צורת ההשמעה באוטובוסים שלה החל מחודש אוקטובר 2003 באופן שבו מכשיר הרדיו משמיע את השידור באמצעות שני רמקולים הנמצאים בסמוך לעמדת הנהג. לדבריו, לא מדובר במה שמכונה "השמעה פומבית" שבגינה מחוייבים בתמלוגים, זאת משום שקהל היעד של המוזיקה המושמעת באוטובוס אינו הנוסעים אף שהם יכולים לשמוע אותה, אלא הנהג.

עוד ציין השופט, כי סעיף "השמעה פומבית" לא חל על המקרים משום שלאגד לא צומחת כל תועלת מהשמעת המוזיקה באוטובוס. "אין כל זיקה בין הנסיעה שנעשית על ידי נוסע באוטובוס לבין השאלה אם ישמע מוזיקה או שלא ישמע". כתב השופט. "בכך שונה השמעת המוזיקה באוטובוס בנסיבות שתוארו לעיל מאותם מצבים שבהם הושמעה באולמות שמחות; מסעדות ומקומות ציבוריים אחרים – בהם צמחה תועלת ממשיכת קהל לתוך המקום בשל השמעת המוזיקה. מקום בו לא צומחת לאגד כל תועלת מהשמעת מכך שחלק מהנוסעים שומעים את המוזיקה באקראי; מקום בו הנהג עצמו שומע את המוזיקה לצרכיו ועבורו, אין מדובר בהשמעה פומבית".