לב אמריקאי

טוב, נתחיל מהסוף העצוב משהו, אם כי הבלתי נמנע – לייסי בראון הודחה לאחר שביצעה את "Ruby Tuesday". חבל, דווקא אהבתי את המראה המתוק, את הקול ואפילו את בחירות השירים שלה. אבל אמריקה צדקה, היא הגיעה לפיק. ניתנו לה מספיק הזדמנויות להתפתח, ובראון בחרה לא לנצל אותן. מה לעשות, צריך להקשיב לשופטים כשהם רומזים לך לבחור שירים שנחרתים בזיכרון ולא לבנות אך ורק על קשת שיער בלתי נשכחת. האמת, גם לשבת פעמיים ברציפות על המדרגות זה ביג נו נו.

שלושה מועמדים הוגלו לכיסאות המועמדים להדחה – לייסי בראון, פייג' מיילס וטים אורבן – שניים מהם לגמרי בצדק. באופן אישי, הייתי מחליפה בין לייסי ואנדרו גרסייה עם "Gimme Shelter" הלא מספק שלו. יש לי תחושה שהשפם של אבא של גרסייה ירעד בקרוב, כשבנו ישיר את שיר הפרידה. וכך, עוד מיעוט יפרוש מהתחרות. אמריקה, בחושיה המאומנים והמחודדים, קלטה שמיילס ובעיקר אורבן מוגבלים ביכולותיהם הווקאליות ולא מצליחים לפגוע פעם אחר פעם, ושלחה להם אותות אזהרה. הייתי ממליצה לשניים לצלם כמה שיותר את הסט, השופטים ושאר המועמדים, כי בקרוב הם יראו אותם רק מרחוק.

ולביצועים המוצלחים. אם להשתמש במילותיו של רנדי ג'קסון – כלבה, את חמה!!! והכוונה לשיבון מגנוס ששרה את "Paint It Black" והזכירה לי את "חתונת הרפאים" של טים ברטון. איך היא מצליחה לטפס לאוקטבות המשוגעות האלה?! אין ספק שהיה זה ה-ביצוע של הערב.

דידי בן עמי החזירה לי סופית את האמון בה עם ביצוע אפל ומטריד ל-"Play With Fire". כפי שקארה אומרת, יכולתי בקלות לדמיין שאני שומעת את השיר ברדיו. גו, דידי. אני יותר ויותר בעדך.קייסי ג'יימס הפציץ עם It’s All Over Now"" על החשמלית שלו ועם תספורת חדשה. יש לו את זה!

גם מייקל לינץ' כרגיל דפק ביצוע מלהיב, אבל הוא לא משתנה, וזה מתחיל להרגיש כמו אמן של טריק אחד. עצה קטנה, בבקשה אל תנתר יותר על הבמה. זה גם מביך וגם אין לדעת אם הבמה עשויה בשיטת פלקל. ואחרון חביב, לי דווייז. כמה זמן חיכיתי למתמודד צנוע שלא ייצור באצבעות את המספר שלו. אולי זה קטנוני, אבל אותי זה ממש מעצבן. לי הוא היחיד עד כה שוויתר על הפנטומימה המרגיזה, ועל כך אומר – שאפו!

לצערי, טים אורבן חזר לסורו בביצוע פרווה ל-"Under My Thumb", שלא לדבר על זיופים. חבל לבחור בשיר כזה משמים שמיק ג'אגר הוא היחיד שמסוגל לזרות עליו פלפל. חיוך הקולגייט המכני של אורבן לא יעזור לו בפעם הבאה, והנטייה לא להפיק לקחים מתוכנית לתוכנית גובלת כבר בטמטום. לפי התגובה המופתעת והחיננית שלו למשמע הבשורה על הישארותו במירוץ, גם הוא היה בטוח שזהו זה.

"Angie" של אהרון קלי היה נחמד, וזו לא מחמאה במקרה של שיר מרגש כזה. זו פשוט מילה נרדפת לסתמי. קלי לא זייף או משהו, הוא עשה הכל לפי הספר, אבל לא נכנס ללב. ואני גם לא מבינה מה ההתרגשות ממנו בקרב הבנות. אחרי הכל, הוא תיכוניסט בתול ששיעורים בתושב"ע יותר חשובים לו מכל בחורה (אם בכלל זה המגזר המועדף עליו).

"You Can’t Always Get What You Want" של קריסטל באוארסוקס היה מאכזב, ללא ספק. אבל היציאה של סיימון – "אל תחשבי שהתחרות בכיס שלך" – לא היתה במקום. ברור שקריסטל מודעת לכישרונה וקשובה למחמאות השופטים, אבל למצב אותה מול הקהל ושאר המתמודדים כסנובית זו מכה מתחת לחגורה.

השבוע שעבר ייזכר כשבוע המושפל ביותר בתולדות ריאן סיקרסט. הנ"ל החליט שהוא לא אוהב את הביקורת שסיימון נתן לביג מייק, קפץ מהבמה ונתקע לשופט מול הפרצוף. מה עבר עליך, ריאן, שכחת שסיימון הרבה יותר חכם, שנון ובעל מעמד ממך? ריאן המסכן רצה להראות שגם לו יש מילה, אבל הוכיח את ההפך הגמור, וגם קיבל על הראש מסיימון בפרק ההדחה. חחח.

וטיפ למתמודדים – בבקשה הפסיקו להסביר כל בחירת שירים גרועה במשפט "היה לי כיף לנגן ולשיר אותו". הלו, לא באנו לפה בשביל ליהנות אלא בשביל לנצח, אז תעשו חיים בבית. לעומת זאת, על הבמה – תופיעו. סגור?