פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מכת רשתות

      בזמן שרשתות השיווק נאבקות על נפשכם וארנקכם באמצעות קמפיינים לכאורה סופר-מאגניבים אבל בפועל מגה-טאמבלים, שרון קנטור מעדיפה לצום

      אולי זה הפרקינסון שהקדים לבוא השנה, אולי רוחות המלקוש, אבל איכשהו יצא שהקלקתי על הבאנר שכתוב עליו "בולשיט". בפנים חיכה לי קליפ לשיר בלוז מאאאגניב עם הפזמון "הכל בולשיט" וכל מיני דברים ש"אנשים אמיתיים אומרים" על קניות בסופר ועל קמפיינים לקניות בסופר. האנשים האמיתיים אומרים את מה שיש להם להגיד בהמון מקומות: בטוויטר, בפייסבוק... אפילו ב"פורום נשואים טריים" בקהילות תפוז. שלא לדבר על מה שקורה ביוטיוב, פשוט שיגעון ביוטיוב. ועל מה הם כולם מדברים, האנשים המחוברים האלה? על החדש של הגורילז? על נינטנדו D3? לאאא... על סל הקניות של חג הפסח כמובן.

      פרסומת נגד מגה בול (צילום מסך)
      בול פגיעה? ממש לא. מתוך הפרסומת נגד מגה בול (צילום מסך)

      כמו שהובהר בשבועות האחרונים, בפיגור קטן אחרי המציאות הפרסום עובר לדיגיטל. או במילותיו המרוממות של הפרסומאי אילון זרמון השבוע: "פייסבוק החזיר את הביטחון לידיהם של האזרחים". כחלק מההסלמה במאבק על בהלת הקניות של האזרחים הללו לחג החירות, העבירו גם הרשתות הגדולות שופרזול ודילבסל את הקרב ואת התקציבים (כמעט 7 מליון דולר, בקטנה) לזירה הדיגיטלית, ושם הן ממשיכות להתגושש כשני ענקים רפי שכל בבריכת חרוסת. כן, העתיד כבר כאן, והוא דבילי בדיוק כמו כל מה שקדם לו.

      פרסומת למגה בול (צילום מסך)
      מגה מעצבן. אברי גלעד בפרסומת למגה בול (צילום מסך)

      בין אם על פלזמה בגודל של הכותל המערבי או בשלל פלטפורמות שבזבוז הזמן והכסף הוא סוד החיים שלהן, מככבות כל אותן פרסומות לסל הקניות הבסיסי שלנו. אבל מה בסיסי בחיים של הישראלי (זה שאינו עומד בתור לחלוקת חבילות של העמותות)? הצופה מן הצד, קרי, זה שגם אין לו אייפון וגם קונה אצל הירקן, נותר משתאה לנוכח עולם זה שמאה-מגה בייט ומאה שקל משמשים בו בערבוביה כזו: מיהו? מיהו האדם המכלה את שעות העבודה שלו בפייסבוק ואת כספו על תכנים בסלולר ואז חוסך על התירוש? מה להעברת האצבע באלגנס על הצג ולאריזה המשפחתית של החומוס? איך מגשר העם בקלות כזו בין הניקיון הדיגיטלי לסמיכות הגושית של הקוטג'? אייפון זה טיפה יותר חבילת נופש בסנטוריני, לא? אז מה לעזאזל עושות שם הכרעיים?

      עמוד הבית של רמי לוי – שיווק השקמה ערב פסח (צילום מסך)
      רואים שהיא לא באמת נותנת ביס בתפוח. עמוד הבית של רמי לוי (צילום מסך)

      יודעות רשתות השיווק את נפש צרכנן: הישראלי, שסוע-נפש שכמוהו, רוצה גם להתפנפן עם אייפון וגם לא להידפק עם המחיר של המצות; להיות גם עשיר וגם עני, גם לארג' וגם במבצע, גם פיליפ סטארק וגם מנחם הורוביץ, גם דיגיטל וגם מסבחה. תכל'ס בזמן שיוצא על השוואת מחירים וצפייה בסרטוני גרילה מזויפים, היה אפשר לתת איזה שעתיים עבודה נטו ובלי קשר לעשות קניות בשוק. או סתם לצום. כנראה שרמי לוי הוא באמת היחיד שמחוץ הדיגיטלי, אולי כי הוא פונה לאנשים שצריכים לחסוך ולא לאנשים שמדברים על לחסוך. עובדה - עמוד הבית שלו לא עודכן מאז פורים.