היכל התהילה

אסף אבידן והמוג'וז עברו את מבחן ההופעה בהיכל התרבות בת"א, אבל מה שחשוב באמת הוא שההופעה העניקה את התחושה שהם מסוגלים לעבור גם את המבחן המאיים מכל – מבחן הזמן

עינב שיף

צליל הפתיחה של השיר החמישי בהופעה של אסף אבידן והמוג'וז אמש (שבת) בהיכל התרבות בתל אביב היה הרגע שבגללו סומן מלכתחילה ההיכל כזירה לקיום ההופעה היחידה של הלהקה בישראל בסיבוב הנוכחי. באותה שנייה מתוזמנת היטב, הקהל הרב שמילא את המקום קם מהמושבים והחל לזרום קדימה, במראה שמזכיר יותר פסטיבלים בפארקים מאשר קהל באולם הקפוץ והחנוק הזה – אולם שבו אתה משלם כסף תמורת מושב, אבל כבר בשיר החמישי המספר והשורה שנקובים בכרטיס מאבדים את הרלוונטיות שלהם.

המשימה של אבידן והמוג'וז היתה לא לשנות שום דבר – לתת שעה וחצי של רוקנרול כאילו אותו היכל, שפעם היה הנחלה הבלעדית של המוזיקה הקלאסית והיום הוא מעין נקודת ציון של כוכבי המוזיקה המזרחית בדרך לקיסריה ונוקיה, הוא למעשה מועדון הופעות קשוח, ממש כמו אלפי המועדונים שבהם הופיעו אבידן והמוג'וז בארבע שנות קיומם.

עוד בוואלה! NEWS

למה לי לחזור לעבוד אם אני מקבל דמי אבטלה? הטעות הגדולה שאנחנו עושים

לכתבה המלאה
באו בדיוק בזמן. אבידן בהופעה אמש (צילום: נמרוד סונדרס)

מובן שהלהקה עמדה במשימה הזו. אחרי הכל, אפשר לשנוא את הקול של אבידן ולהתפלץ מהסבנטיז שדבוק בכל ריף גיטרה ובכל שיר, אבל אי אפשר לקחת מאבידן וממי שעומדים איתו על הבמה את המקצוענות, מוסר העבודה הפסיכוטי, חדוות ההופעה והכריזמה של אבידן, הפרפורמר שכל כך חסר לרוק הישראלי בעברית. למרות חסרונם של כמה שירי מפתח מהאלבום השני והטוב שלהם ("Small Change Girl", למשל), אבידן והמוג'וז הם גם היום להקה טובה הרבה יותר.

לפיכך, אפשר לומר כי הם הגיעו בדיוק בזמן למעמד שני ברציפות של אלבום זהב ולהופעה באתר גדול יחסית. הביצוע המצוין לשיר החדש שבוצע בהופעה, בצד ביצועים לשירים כמו "Wasting My Time"ו-"Little Stallion" הראו שהלהקה נמצאת עם הפנים קדימה – פחות דילן, לד זפלין והזמרת שאסור לומר את שמה והרבה יותר קינגז אוף ליאון.

פחות דילן, יותר קינגז אוף ליאון. אבידן והמוג'וז בהופעה (צילום: נמרוד סונדרס)

לא שאין לאבידן והמוג'וז על מה לעבוד. סביר להניח שאבידן לא מקשקש כל כך הרבה על במות זרות, כך שאת ארסנל הסיפורים המעט מייגע שלו הוא שומר ככל הנראה לקהל הישראלי. הקהל הזה נהנה לבקש ממנו ילדים, אבל בלב ודאי רצה לצעוק לו באלירזית מצויה "תתקדם". הלהקה גם נפלה לעתים בפח המכובדות של היכל התרבות, זה שמחייב להפוך את ההופעה ל"אירוע" עם תוספות מיותרות כמו סולו תופים ארוך, כאילו המתופף המצוין בדרך כלל יוני שלג הוא סמי אבזרדל ואתם איתנו כעת בהופעה של תיסלם בפסטיבל עיר הנוער. אבידן והמוג'וז יכולים לתפור את הקהל שלהם גם בלי הרעש והצלצולים שממילא לא מייצגים את מה שהמוזיקה שלהם ניסתה לומר מלכתחילה – ראשוניות, אנרגיה ומסירות. אבל על חטאים כאלו נהוג לומר - "שאלו יהיו הצרות שלנו".

הפרפורמר שחזר לרוק הישראלי בעברית. אבידן (צילום: נמרוד סונדרס)

אסף אבידן והמוג'וז הגיעו בזכות למעמד שלהם בתרבות הישראלית, והם הרוויחו את הזכות הזו מחדש בהופעה אמש. לא בגלל שזו היתה הופעת חייהם (היא לא) אלא כי המוג'וז הצדיקו את ההקפדה של הפקת הלהקה על אזכור שמם בצד שמו של אבידן. הם הרוויחו אותה בזכות גם מפני שהצליחו לשמור היטב על הקשר עם הקהל, זה שבגללו הרכב ללא להיטי רדיו וללא קידום תקשורתי הגיע לליבם של אלפים, אפילו בהופעה שמחיר הכרטיס אליה יקר בהרבה ממה שהרגילה הלהקה את מעריציה עד כה.

העתיד יזמן לאבידן והמוג'וז עוד מבחנים רבים וגדולים מהופעה בהיכל התרבות, ובראשם המבחן המאיים מכל - מבחן הזמן. אף שלא עברה בלי תקלות, הופעה כמו זו שהתקיימה אמש מעניקה את התחושה שלכל הפחות הם ייגשו למכשולים הללו בלי פחד, ובסופו של דבר גם ינצחו אותם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully