איפה המוח שלך?

לאחר התפרקות הפיקסיז, שינה בלאק פרנסיס את שמו לפראנק בלאק (אגב, שמו האמיתי הוא בכלל צ'ארלס קיטרידג' תומפסון הרביעי) ופצח בקריירת סולו. בדומה לילדים להורים גרושים, עשינו כמיטב יכולתנו לעקוב בו בזמן אחרי אלבומיו של אבא (עם ובלי להקת הליווי שלו, The Catholics) וגם אחרי אלבומיה של אמא, קים דיל (עם הברידרז והאמפס). ב-2007, באלבומו “Bluefinger”, חזר פראנק בלאק לכינויו מתקופת הפיקסיז, שבו הוא דבק עד היום. אולי זה קשור לעובדה ששלוש שנים לפני כן הוא איחד את הלהקה האגדית.

אבל לא משנה איך קוראים למוזיקאי, נכון לעכשיו דבר אחד די ברור: הפיקסיז, שמזה שש שנים מופיעים ברחבי העולם (ובקרוב מגיעים אלינו) בלי להקליט חומרים חדשים, הם הפרנסה שלו. לעומת זאת, אלבומי הסולו שלו הם האמנות שלו. כשהוא כותב שירים חדשים הוא לא מקליט אותם עם הפיקסיז אלא עושה זאת לבד ועם נגני אולפן מתחלפים. זה מבאס את התחת, אבל נכון לעתה זה מה יש.

מאז 1993, פעם בשנה בערך מגיע לחנויות התקליטים אלבום סולו חדש של בלאק פרנסיס. בתקופות שבהן התנסה בקאנטרי ובימים שבהם לא החליף עם חבריו הישנים אפילו כרטיסי ברכה לכריסמס, זה היה הגיוני. הרי זה חלק מעובדות החיים שלהקות מתפרקות ומוציאות את חבריהן לקריירות מוזיקליות חדשות. אבל מאז שפראנק בלאק נהיה מחדש בלאק פרנסיס, שב למוזיקה אנרגטית יותר ואפילו חזר להופיע עם להקתו הישנה, קשה להשלים עם ההפרדה בין קריירת הסולו שלו לבין הפיקסיז. לפעמים זה מרגיש כאילו עושים לנו דווקא.

אבל פרנסיס עושה מה שבא לו, ובזמן שהוא מתפרנס מהופעות עם הפיקסיז, הוא ממשיך להוציא אלבומים בלעדיהם בקביעות ובחריצות. לאלבום החדש קוראים “Nonstoperotik” – שם שמתאים יותר ללהקת אלקטרו שחבריה לובשים בגדים לטקס מאשר לגיבור השמן של הרוק האלטרנטיבי. כיאה לשמו, הוא עוסק בסקס, וגם באהבה ובשילוב בין השניים. קחו לדוגמה את השיר ”When I Go Down On You”, שבו מספר פרנסיס שאין דבר בעולם שהוא אוהב יותר מאשר לרדת לאהובתו. הלחן רציני ודרמטי, והטקסט כל כך אינטימי שזה מצחיק. זה הכיוון הכללי.

את האלבום החדש הקליט פרנסיס מהר ובאופן ספונטני – בהקלטות ליליות בסן פרנסיסקו לאחר הופעות ובאולפן רדוף רוחות בלונדון, בעזרת המפיק אריק דרו פלדמן (הפיקסיז, פי.ג'יי הארווי, קפטן ביפהארט). הוא עשה זאת עם גיטרה ישנה ושחורה לצדו, ועם קונספט סקסואלי כללי לנגד עיניו. חלק גדול מהזמן הסתפקו פרנסיס ופלדמן במכונת תופים ובכלי מיתר מסונתזים. אחרי הכל, האלבום על סקס.

כפי שמרמז השם, אפשר לראות את הקשר התוכני בין האלבום הזה לאלבום הסינתפופ הקלאסי ”Non Stop Erotic Cabaret” של Soft Cell. לעומת זאת, מבחינה מוזיקלית אין קשר בין השניים. להפך – האלבום החדש של בלאק פרנסיס מלא קטעי קאנטרי-רוק חצי מיותרים. אפשר למצוא בהם, למשל, את "Dead Man's Curve", "קורינה" ואת הקאבר ל"Wheels" של Flying Burrito Brother, אבל בצד הפילרים יש גם קטעים מעניינים יותר.

בפתיחת האלבום טובל פרנסיס את גופו הרוטט ב"אגם החטא" הרוקנרולי וקושר, כמו בימי הפיקסיז, את הנאות הגוף ברגשות האשם הנוצריים. סקס ודת לנצח ישכנו זה בצד זה בתודעה של בלאק פרנסיס, ואנחנו נרגשים להיכנס שוב לעולם האסוציאציות של המאסטר.

אחד השירים הטובים באלבום הוא בלדה פולקית בשם "ארנבים", עם כלי נשיפה ומיתר, שמוכיחה שוב את גדולתו של פרנסיס: הבן אדם יכול לכתוב בלדות מלודיות מתוקות-מרירות ולהעניק להן עיבוד המתחפש לאלגנטי, והתוצאה תישאר עקומה ונגועה בטירוף.

אותו עיקרון תקף גם לגבי שיר הנושא, בלדת פסנתר רומנטית שבה מודיע בלאק בקול פלצטו: "אני רוצה להיות בתוכך, עד הסוף, עד הסוף". אם זה לא מספיק מוזר, אז סולו הגיטרה מזכיר את אחד השירים הדוחים ביותר בהיסטוריה של השמאלץ-רוק: “You Look Wonderful Tonight” של אריק קלפטון. אבל אתם יכולים לסמוך על פרנסיס שהאלמנטים המזוויעים האלה יתחברו אצלו לכדי מרקחת מוזרה עם קריצה אדיפלית.

שני השירים הללו, מן הסתם, לא היו יכולים לשכון באלבום של הפיקסיז, אבל שיר כמו “Six Legged Man” היה רק מרוויח מהבאס של קים דיל, הגיטרה של ג'ואי סנטיאגו והתופים של דיוויד לאברינג. שלושת אלה יועילו גם מבחינת בקרת האיכות וימנעו מפרנסיס להכניס לאלבום שירים מיותרים, מהסוג שהזכרתי קודם. אבל, עוד חזון למועד - בין אם זהו בלאק פרנסיס או מישהו אחר מחברי הלהקה שמונע מהחזון הזה להתגשם