וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יידישקייט

דניאל זילברברג

12.4.2010 / 20:23

דביר אינטרטור אהב מאז ומעולם את המילה הכתובה, אבל תמיד עסק באמנות. בתערוכה החדשה שאצר בהשראתו של המשורר היידי המנוח אברהם סוצקובר הוא משלב בין השתיים. ראיון

כשאברהם סוצקובר הלך לעולמו בינואר האחרון, והוא בן 96, הוא הוספד כאחד המשוררים היהודים הגדולים בכל הזמנים. עם זאת, ואף שחי וכתב בתל אביב בשישים השנה האחרונות, מעטים בארץ הכירו את עבודתו של המשורר היידי, שהרבה לכתוב על השואה, על פועלו כפרטיזן במלחמת העולם השנייה ועל מותה של אמו.

"הסיבה העיקרית שסוצקובר לא זכה במודעות ציבורית היא העובדה שכתב ביידיש", מסביר בראיון לוואלה! תרבות דביר אינטרטור, הבעלים של גלריית דביר בתל אביב. אינטרטור אצר את "די גאלדענע קייט - שלשלת הזהב", תערוכת מחווה ליצירתו של המשורר שנפתחה בסוף השבוע האחרון. "בעיקר בשל מכשול השפה, סוצקובר לא זכה להכרה הראויה לעוצמת שירתו. לפיכך היה לנו חשוב לתרום להעלאת המודעות של הציבור לשמו וליצירתו", אומר אינטרטור על הנסיבות להעלאת התערוכה.

אינטרטור, אחת הדמויות המשפיעות בעולם האמנות המקומי, אינו מרבה במילים – מילותיו שקולות ומדויקות, ולא חושפות דבר מעבר לתשובה הישירה על השאלה שנשאל. לעתים הוא אף מדבר בלשון רבים, כאילו כדי לא לזקוף הישגים לזכות עצמו בלבד. בהתאם לזאת, הוא מספר כי "כשהיה לנו את כתב העת 'המעורר', דאגנו לתרגם כמה משיריו".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין בתערוכה שירים של סוצקובר, אבל בכל זאת יש בה עבודה טקסטואלית. "פרעמדע אין יעדן ארט" של קלייר פונטיין/מערכת וואלה!, צילום מסך

עם זאת, במקרים שבהם אינטרטור מדבר בגוף יחיד, הוא חד וישיר – "לא הכרתי את סוצקובר באופן אישי, אבל הכרתי את שירתו באופן אישי. בהתאם לכך גם בנויה התערוכה: היא לא עוסקת באמן אלא ביצירה שלו, ואצרתי אותה ביחס לשירתו". באשר לקו המנחה של בניית התערוכה, מסביר אינטרטור כי היא לא נבנתה בהתאם לשירים מסוימים – "אמנם אני יכול להגיד שאני אוהב במיוחד כמה משיריו של סוצקובר, למשל 'אבי', 'השירה' ו'דקה אחרונה', אבל בעשיית תערוכת מחווה איני מאייר במדיה אחרת את השירה הספציפית של המשורר. לפיכך, התערוכה מתכתבת עם דברים שמזכירים את רוח שירתו הכללית של סוצקובר, ובגלל זה גם אין בה טקסטים שלו. בדיוק כשם שהמשורר ושיריו נפרדים ועומדים כל אחד בפני עצמו, כך גם עומדת התערוכה בפני עצמה. היא נולדה מן הדיאלוג עם הנושאים שעסק בהם או עם תחושות וזיכרונות משירתו, אבל היא אינה תרגום שלה לשפה ויזואלית".

"מעבר לכך, מוסיף אינטרטור, "לא בחרתי שירים מיוחדים כדי לחפש עבודות שמתכתבות עמם באופן ישיר. בחרתי עבודות שיש בהן נימים שיהדהדו עם השירה שלו. הבחירה שלי היתה אקלקטית בדיוק כמו היצירה של סוצקובר: החוויה המרכזית בחייו היתה השואה, אבל כשבוחנים את גוף העבודה שלו, מגלים כי הוא עסק בנושאים רבים, והרב-גוניות הזו היא אחד המקורות לגדולה שלו".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מעביר את רוח המלחמה המודרנית. "גיאורגיה" של פבל וולברג/מערכת וואלה!, צילום מסך

כיאה ליוצר שהחוויה המרכזית בחייו היתה השואה, נפתחת התערוכה על סוצקובר בסמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. התערוכה מוצגת בחלל הגלריה החדש בנמל יפו, ויש בה עבודות במדיות שונות ומשונות של 13 מבין אמני הגלריה, ובהם אדל אבדסמד, מירוסלב בלקה, דור גז, פבל וולברג, גיל יפמן, מוטי מזרחי, קלייר פונטיין, אנה שטינשלייגר ואחרים.

ייתכן ודי בתיאור של העבודות כדי להבין את רוח הדברים. כך, למשל, מציג האמן הצרפתי אדל אבדסמד מיצב שנקרא "שדה של סכינים", המורכב משיחי סכינים המפוזרים על רצפת החלל. "האלימות של הלהב החד מתנגשת עם הדימוי של שדה פרחים", אומר אינטרטור כשהוא נשאל מדוע בחר לשלב את העבודה בתערוכה. בצד ההתנגשות של אבדסמד, אפשר למצוא שני צילומים של הצלמת האמריקאית אנה שטינשלייגר, שבאחד מהם פלחי אגסים מקולפים המונחים על צלחת, כאלגוריה לאדם העירום, ובשני חלה, "המהדהדת לניחוח העולם היהודי", כדברי אינטרטור. ההדהוד הזה קיים גם במקרה של פבל וולברג, שצילם בקוסובו ובגיאורגיה מוכות הקרבות. "בצילומים של וולברג עובר משהו מרוחו של העולם הנתון במלחמה מודרנית. יש בהם גם סוג של אווירה מזרח-אירופאית, ואין צורך להסביר את הקשר של כל אלה לסוצקובר", אומר אינטרטור. כמו כן, אף שאין בעבודה טקסטים של המשורר, בכל זאת יש בה עבודת טקסט – עבודתם של צמד האמנים קלייר פונטיין המציגים בשלט ניאון את המשפט "זרים בכל מקום".

תהליך איסוף העבודות לתערוכה היה שונה ביחס למקרים הקודמים שבהם אצר אינטרטור תערוכות מחווה למשוררים, למשל "טבעות שבתאי", שהצדיעה לסופר הגרמני וו. ג. זבאלד, ו"אולי הלב", שהוקדשה לאמילי דיקנסון – "הפעם, בניגוד לעבר, לא ביקשתי מאמנים שייצרו עבודות חדשות סביב המשורר ויצירתו", מגלה אינטרטור.

העובדה שאינטרטור עושה שוב ושוב תערוכות על אנשי עט אינה מקרית – "כיוון שאמי היתה אספנית גדולה, מגיל צעיר הייתי חשוף לאמנות ותמיד עסקתי בכך. עם זאת, האהבה הגדולה שלי היא לספרות", הוא חושף. "לשירה דווקא הגעתי בגיל מאוחר יותר. במשך תקופות רבות הרגשתי שהשירה חסומה בפניי, אבל בתקופות אחרות הרגשתי שמשהו השתחרר והתחלתי את הרומן שלי עם השירה בצורה מסיבית יותר".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
בחירת העבודות היתה אקלקטית כמו השירה של סוצקובר. דימויים מחלל התערוכה/מערכת וואלה!, צילום מסך

כך או כך, לדברי אינטרטור, כשזה נוגע לאמנות הרי שהרפרנסים למקורות כמו שירה או ספרות משניים לעומת הביצוע שלהם. "ביצירה ספרותיות, כמו גם באמנות פלסטית, מה שקובע בסופו של דבר זה מה שקורה בפועל בעבודות. מה שאני מחפש זה את האיכות של העבודות ואת האופן שבו הן מתכתבות זו עם זו. הצד האחר, האסוציאטיבי, הפילוסופי, הספרותי, הוא גורם משני, או תוצאת לוואי של האיכות בפועל של העבודה עצמה. אפשר לבחור את הנושא המעניין ביותר לעבודה, אבל אם הביצוע לא טוב, העבודה לא תעבוד. אמנם בלתי אפשרי להפריד בין צורה ותוכן, וה'איך' תמיד מתקשר ל'מה', אבל כאוצר ובאופן אישי, אני נמשך קודם כל אל 'האיך'".

בסיכומו של הדיון בתערוכה על יצירתו של סוצקובר, עולה ההשוואה הבלתי נמנעת בין אמנות פלסטית ואמנות כתובה – "כיום, יצירת אמנות פלסטית מסוגלת לרגש אותי בדיוק כמו שיר או ספר, ומה שיפה הוא שזה לעולם לא נגמר", מודה אינטרטור. "לעתים קורה לי שאני נעצר מול יצירת אמנות בלי שאצליח להבין אותה, בלי שאגיע אליה, ולפעמים הדברים מתחוורים לי רק לאחר שנים. לעומת זאת, בשירה ובספרות לא רואים את הדברים במציאות ומתאפשר לך לדמיין ככל העולה על רוחך, כך שהחיבור מיידי ואינסטינקטיבי, ובמובן הזה אמנות פלסטית קשה יותר. אבל גם כך, פרשנות וחשיפה לעולם האמנות מעודדת אותה הבנה אבסטרקטית שיש באפקט של שירה. כפי שקורה בתערוכה הנוכחית, אתה חייב לדמיין את הקשר בין הטקסט ליצירה".

"הדקה האחרונה" - אברהם סוצקובר

מה קורה בדקה הדקה
שבה המוות בלב מהתל?
-צליל נולד כמו פצע. אי-שם
תפוח בעשב נופל
אז
- הלב כתפוח נופל
בחלל, בלי דשאים, בלי קרקע
לא תוכל לבכות ערפל
כי אזלה הדקה הדקה

(תרגום: בנימין הרשב. מתוך הספר "כינוס דומיות – מבחר שירים", מאת אברהם סוצקובר. עם עובד וכרמל, 2005)

"די גאלדענע קייט - שלשלת הזהב", אוצר: דביר אינטרטור, גלריה דביר בנמל יפו, 10 אפריל – 22 מאי 2010

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully