פגיעה בעצב

    בזמן שהרדיו ממשיך לטחון את "אחי הצעיר יהודה", עינב שיף הכין לכם רשימת השמעה מדכאת לא פחות, אבל עם ערך מוסף

    עינב שיף

    נושאי המגבעת - "ביקור בהר"

    עוד בוואלה! NEWS

    ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

    אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
    לכתבה המלאה
    אתה בא יותר. אתה בא יותר! פישוף, בתמונה מתקופת נושאי המגבעת (צילום: יח"צ)

    מי שמקשיב היום למילים של "גבעת התחמושת" מבין שיש כל מיני דרכים לחבר שיר זיכרון. הוא גם מבין שיש עוד כמה דרכים מעניינות לשווק אותו ככזה, ולא רק כפס קול לוועדת חקירה של קרב איום ונורא. אחד השירים היחידים בעברית שעושים זאת – ומכאן מקומו ברשימה זו – הוא "ביקור בהר", שיר שהוא מצבת זיכרון לאמיר זידנר ובעצם סאטירה מדהימה על הארצישראליות ("קח לך כבשה ובנה לה בית") שבעצם מאד אוהבת למות אבל רק בתנא שמדובר במוות של גיבורים. לא פלא שהרבה שנים לאחר מכן, היה זה פישוף שלקח את "גבעת התחמושת" ובמסגרת להקת הפה והטלפיים נתן לשיר את ועדת החקירה שמגיעה לו.

    "Spain – "Spiritual

    כשג'וש היידן, סולן ספיין, שר "ישו, ישו, אני לא רוצה למות לבד", ההבדל בין האבל לתפילה למעשה לא קיים. פס הקול של ימי הזיכרון בישראל מדגיש את העצוב והחזק, ו-Spain הם למעשה החלש והפתטי. לכן אין להם מקום ברדיו הישראלי.

    "Fever Ray – "Keep The Streets Empty For Me

    היתה רעבה עוד לפני שנולדה. Fever Ray (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

    המורכבות של פיבר ריי כבר הספיקה להפוך לקונצנזוס חוצה ז'אנרים בקרב קהלים רבים, אבל אני מודה שעד ההכנה של הכתבה הזו, לא חשבתי עליה בהקשר של עצב אלא להיפך: יצירותיות, דמיון ואנרגיה. אלא שפתאום מילים כמו "היינו רעבים עוד לפני שנולדנו" מקבלות משמעות אחרת לגמרי, והמקצב הדוקר והאיטי שלו הוא למעשה בכי שנמשך לפחות חמש דקות וארבעים שניות.

    ברוס ספרינגסטין – "Atlantic City"

    האיש שמרגיש. ברוס ספרינגסטין (צילום: AP)

    אז מה אלטרנטיבי בברוס ספרינגסטין? אולי העובדה שמדובר באמן היחידי שבמקום להתעסק בלדמיין איך זה מרגיש, הוא היחיד שמרגיש באמת. אולי אין בשיר הזה אובדן ומוות, אבל יש בו את כמות ההומניזם שדרושה כדי להמשיך מהיום הזה הלאה.

    "Arcade Fire – "Windowsill

    ביחד, נגד. וויןן באטלר מהארקייד פייר בהופעה (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

    השיר של ארקייד פייר מהאלבום השני שלהם "Neon Bible" מצליח ללכד אנשים סביב תנועת הנגד – נגד החינוך מהבית, נגד הרצון להילחם ונגד האסקפיזם שמאפשר למלחמה להמשיך ולחסל את האדם, ואם לא אותו - אז את הנפש שלו. "Windowsill" הוא אגרוף קפוץ של אנשים שהושפלו בידי הכוח של השלטון והתאגידים. הוא גם כל כך מדכא, כי אם כל רוח השינוי שבו, אתה מבין שגם עכשיו, שלוש שנים אחרי שיצא, הכל נותר כשהיה.

    "Inspiral Carpets –"This is How It Feels

    פסימיות כריזמטית. מתוך הקליפ של האינספיירל קרפטס (צילום מסך)

    הפסימיות הכריזמטית של האינספיירל קרפטס הגיעה עד לשירי הנאצה של אוהדי מנצ'סטר יונייטד נגד הסיטי והפכה להמנון שרחוק מאד מהעצב המקורי שלו, אבל אם למוזיקה הישראלית היה שיר עצב כזה, רדיו יום הזיכרון היה יכול להימשך כל השנה.

    "Band of Horses - "The Funeral

    תמיד מוכן ללוויה. בן ברידוול, סולן Band of Horses (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

    בקיץ 2006 היו בישראל אנשים שישנו עם טלפונים מתחת לכריות, מחכים לצלצול שיעיר אותם. "בכל מקרה, אני מוכן ללוויה", שר בן ברידוול, הסולן של להקת הסוסים, ואין מדן ועד אילת מי שהצליח לכתוב משפט ישראלי כל כך.

    ג'ון פרושיאנטה – "A Doubt"

    טוב, לא ממש מפתיע שרצה למות. ג'ון פרושיאנטה (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

    מה עוד אפשר להגיד על שיר שפותח אלבום בשם "הרצון למוות"?

    ביג סטאר – "Holocaust"

    המ"פ שנפל. אלכס צ'ילטון (צילום: AP)

    יום הזיכרון לא חייב להיות שייך לחיילים בלבד. גם מוזיקאים נלחמו על משהו - או לפחות כך רובנו רוצים להאמין - ואלכס צ'ילטון היה מ"פ רוב חייו, עד שהלך לעולמו לאחרונה.

    "Low – "Sunflower

    רכבת אסוציאציות. Low (צילום: AP)

    ישנו ויכוח על משמעות הטקסט בשיר, גם בשיר זיכרון, שכן מצד אחד איזה זיכרון יש בצליל ומצד שני – מה יותר מהדהד מצפירה, למשל? אבל יש שירים שמשלבים את שני האלמנטים, בנוסף לאלמנט שלישי – הקול, ההרמוניה, שלא משנה מה המשמעות שלה, היא מפעילה רכבת של אסוציאציות שבסופן הפרח של אלן ספרהוק ומימי פרקר, זוג מורמונים שבכלל ייסדו דת משלהם. לפני שנתיים הם ביצעו את השיר הזה בישראל ועד עכשיו זהו אחד הזיכרונות החיים ביותר שיש לי מהופעה כלשהי.

    "Slowdive - "Catch The Breeze

    לא רק תפסו את הבריזה. סלואודייב על עטיפת האוסף "Catch The Breeze", על שם שירם המפורסם (סריקה)

    סלואודייב לא רק תפסו את הבריזה אלא גם את העצב במפלי הגיטרות שלהם: ההוכחה הניצחת שיש כל כך הרבה אפשרויות ליצור עצב מחוץ לפריטה האקוסטית הלעוסה או לנגינה מלאת פאתוס על פסנתר.

    "Built to Spill - "Things Fall Apart

    ויש את הדרך שלהם. בילט טו ספיל (צילום: יח"צ)

    היופי בשיר הזה הוא שלכאורה אפשר להבין מהכותרת על מה הוא מדבר אבל אי אפשר לדעת איך. וכשמאזינים לו, מגלים שיש כל מיני דרכים לפרק את הלב - ויש את הדרך של בילט טו ספיל.

    "The Wrens - "This Boy is Exhausted

    תשוש שאין דברים כאלו. The Wrens (צילום: Creative Commons)

    ההוכחה שאפשר ליצור שירים עצובים להפליא ולצאת מהם עם חיוך של הבנה וייאוש.

    "Joy Division - "Decades

    כמה משקל על הכתפיים. איאן קרטיס על עטיפת הביוגרפיה שכתבה אשתו, דברה על חייו (סריקה)

    עם השנים התקבע "Atmosphere" של ג'וי דיוויז'ן כשיר הפרידה האולטימטיבי לא חשוב ממה - אישה, חבר, בן, תקופה. ה"לך/אל תלך בשקט" שלו לצד העיבוד האפי הפכו אותו לרקע של יותר מדי סרטים וכתבות, כשהפרידה האמיתית של איאן קרטיס נמצאת כאן, במשפט "הנה הגברים הצעירים, עם המשקל על הכתפיים שלהם". כמה משקל יש על הכתפיים של הישראליות ביומיים האלו. כמה חבל שהמוזיקה - הכלי האולטימטיבי להתמודדות עם המשקל הזה - המושמעת בישראל לא מצליחה כבר שנים להתמודד עמה באופן עמוק ומורכב.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully