וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"סבא שלי אמר שאני חייבת להרוג את היטלר"

22.4.2010 / 8:00

לאחר שגילמה את שושנה ב"ממזרים חסרי כבוד", חוזרת השחקנית הצרפתייה מלאני לורן לגלם יהודייה ב"הקונצרט". בראיון מיוחד היא מסבירה למה הנושא היהודי כה קרוב ללבה וגם מספרת על ההפתעות שהיא מכינה בהמשך הדרך

אם היו מחלקים מחר את תואר יקירת העם היהודי לשחקנית קולנוע, מלאני לורן היתה אחת הראשונות לקבל אותו. בסתיו האחרון ראינו את לורן, צרפתייה ממוצא יהודי, מגלמת ב"ממזרים חסרי כבוד" של טרנטינו את דמותה הבלתי נשכחת של שושנה, הנערה המחזירה מלחמה שערה לנאצים. מסוף השבוע הזה יוכל הקהל בארץ לחזות בה מגלמת ב"הקונצרט" של ראדו מיכאליאנו את דמותה של אן-מארי, כנרת המסייעת לתזמורת של נגנים יהודיים שנרדפו בידי השלטון הסובייטי להשיב לעצמם את כבודם, והקהל הצרפתי יכול לראותה כעת משחקת בהפקת הענק "La Rafle" של רוזלין בוש את אחת מקורבנות הפלישה הגרמנית לצרפת. איך יצא שכל זה קרה בשנה אחת?

"כנכדה של ניצול שואה, אני מגלה רגישות רבה לנושא היהודי, כך שהייתי סלקטיבית מאוד בשעת קריאת תסריטים העוסקים בנושא הזה", סיפרה לורן לוואלה! תרבות. "בהתאם לזאת, בתחילת דרכי לא גילמתי תפקידים של יהודיות. חיכיתי לדמויות כמו זו של שושנה כדי להרגיש בנוח לעשות זאת, ואז הגיעו שתי דמויות יהודיות ראויות נוספות. זה צירוף מקרים שכל זה קרה באותה שנה, לא היתה כאן כל מחשבה מוקדמת מצדי".

נטלי פורטמן, ילידת ירושלים שהיא פחות או יותר בגילך, הכריזה השנה שהיא מקבלת מדי חודש 20 תסריטים על השואה, אבל מתרחקת ככל האפשר מתפקידים של יהודיות. אז מי מביניכן פועלת בשכל?

"אכן, כשחושבים על זה, כל מה שעשיתי השנה היה ההיפך המוחלט מהטקטיקה של נטלי פורטמן. האמת היא שלפעמים עצרתי לרגע ותהיתי אם אני מזיקה לעצמי, אבל אז הגעתי למסקנה שכל עוד התסריט טוב, לא משנה מהי הזהות של הדמות שאת מגלמת. חוץ מזה, התפקידים הללו הם לעתים שליחות – 'La Rafle', למשל, מזכיר באיזו מידה שיתפה ממשלת צרפת פעולה עם הנאצים. היום כולם מתפארים כמה הצרפתים הנוצרים היו נפלאים בזמן מלחמת העולם השנייה, אבל האמת היא שהם התנדבו להסגיר ילדים לידי הגרמנים. חשוב להזכיר זאת בעיקר עתה, כשהמדיניות של הממשלה הצרפתית הנוכחית מזכירה משטרים חשוכים מן העבר".

מלאני לורן. Francois Durand, GettyImages
"היום כבר אין כוכבות". לורן לפני שבוע בהשקת חנות הדגל של ראלף לורן בפריז/GettyImages, Francois Durand

איך המשפחה שלך הגיבה לשלושת הסרטים הללו?

"סבא שלי התלהב מאוד מ'ממזרים חסרי כבוד'. סיפרתי לו על התסריט כשניגשתי לאודישן, והוא אמר לי שוב ושוב 'את חייבת לקבל את התפקיד כי את חייבת להרוג את היטלר'. לעומת זאת, התגובה שלו ל'הקונצרט' היתה נלהבת פחות. הוא עדיין נוטה חסד לקומוניסטים בגלל שהם הצילו אותו מידי הנאצים, כך שקשה לו לקבל ביקורת עליהם".

גם לורן עצמה מתקשה להתמודד עם הסרט, והשחקנית מודה כי מסיבות שטרם הבהירה לעצמה, היא פשוט לא מסוגלת לצפות בעצמה בו. אבל הבושה הזו מיותרת: "הקונצרט" הוא סרט מרגש בצורה נדירה, ולורן מחזקת בו את מעמדה כאחת השחקניות הצעירות המוכשרות באירופה. זהו הישג מרשים עוד יותר לאור העובדה שלורן מצליחה להפגין הופעה אמינה ומשכנעת בתור כנרית, וזאת אף שמעולם לא נגעה בכלי הנגינה הזה לפני הצילומים. "הכינור הוא אולי הכלי המסובך ביותר", היא מצהירה. "עברו שבועיים של עבודה מפרכת עד שהצלחתי לנגן בו תו אחד, וגם עכשיו אי אפשר לומר שאני יודעת לנגן בו. מקסימום אפשר להגיד שאני מנגנת 'כינור אוויר', אז יבורך מי שהמציא את הפלייבק".

אבל אל תבינו מכך כי ללורן אין כישרון מוזיקלי, להיפך: היא יודעת מזה שנים לנגן על פסנתר, היא למדה השנה לנגן על גיטרה, ובהמשך השנה ייצא האלבום הראשון פרי עטה. את האלבום הזה היא כתבה עם המוזיקאי האירי דמיאן רייס (ששיריו כיכבו בפסקי הקול של "קרוב יותר" ושל "שרק 3"), שהיה גם אהובה עד לא מזמן.

מלאני לורן וקוונטין טרנטינו. Frazer Harrison, GettyImages
"קוונטין הוא המאסטר בכל הקשור לקולנוע". לורן עם טרנטינו/GettyImages, Frazer Harrison

מתי נוצר החיבור בינך לבין רייס?

"פגשתי אותו מיד לאחר צילומי 'ממזרים חסרים כבוד', מה שהיה ממש נס מבחינתי. ההערצה שלי לטרנטינו היתה כה גדולה, שלא האמנתי כי מישהו יצליח למלא את החלל שהותיר, אבל דמיאן עשה זאת. קוונטין הוא המאסטר בכל הקשור לקולנוע, ודמיאן בכל הקשור למוזיקה. רק בזכותו האלבום הזה קרם עור וגידים: הוא הושיב אותי מול הפסנתר ואמר לי 'את רוצה להיות עוד שחקנית צרפתייה שמברברת על מוזיקה, או שאת רוצה להיות מוזיקאית? אם כן, אז קדימה, תתחילי לנגן'. אז התחלתי לנגן".

ל?מה אנחנו יכולים לצפות מהאלבום?

"את הלחנים כתבתי עם דמיאן, והשתדלתי לקחת אותם בכיוון רוקנרולי. את כל המילים כתבתי ושרתי בעצמי. הן בצרפתית, ומדברות על אהבה".

חוץ מקריירת המשחק והזמרה, לורן גם מוצאת זמן לעמוד מאחורי המצלמה – בשנה שעברה היא צילמה סרט קצר, ועתה היא עובדת על הפקת סרט עלילתי ארוך, שעליו היא אינה מוכנה לומר מילה לאף כלי תקשורת. נוסף לכך היא מתכוונת לביים את הקליפים לשירים שבאלבום הבכורה שלה. אבל אף שלורן בת ה-26 מתיימרת לחבוש את כובע הבמאית, הדבר אינו מונע ממנה להתנהג כפושטקית – במהלך הראיון היא מתפרקדת על הכיסא, מעשנת, מצחקקת ללא הרף, מנבלת את הפה ובאופן כללי מתנהגת כאילו היא מבלה במסיבה אינטימית. בהתאם לזאת, בניגוד לרוב הקולגות שלה היא לא מסיימת את הראיון בברכה מלוקקת, אלא בהכרזה "תסלח לי, אני חייבת לרוץ להשתין".

לורן מודעת למניירות הייחודיות שלה – "אנשים אוהבים לדבר איתי כי אני לא המרואיינת הרגילה. אני לא מהשחקניות האלה שאומרות 'הצילומים היו מדהימים, הבמאי היה מדהים, הכל היה מדהים'. מה לעשות, לא תמיד הכל מדהים. הנה, תשאל אותי למשל איך היה לעבוד עם ראדו מיכאליאנו".

מלאני לורן וראדו מיכאליאנו. Pascal Le Segretain, GettyImages
"איך היה לעבוד איתו? לא מדהים". לורן עם ראדו מיכאליאנו/GettyImages, Pascal Le Segretain

אוקיי, איך היה לעבוד עם ראדו מיכאליאנו?

"לא מדהים. הוא יוצר תובעני ודקדקן מאוד, שיודע בדיוק מה הוא רוצה ולא מסוגל לקבל שום אופציה אחרת. בגלל זה, קשה לעבוד איתו, ולפעמים אמרתי לעצמי שאני לא יכולה יותר. מובן שבסוף הדרך התוצאה היתה בסדר, אבל לא היה פשוט להגיע לשם".

עם זאת, לורן מודעת לכך שהיא חייבת למיכאליאנו תודה, ולו רק על כך שאיפשר לה לסגור מעגל: סצנת הסיום הבדיונית של "הקונצרט" מתרחשת בתיאטרון השאטלה, בדיוק המקום הממשי שבו קיבלה לורן לפני שלוש שנים את הסזאר לשחקנית המבטיחה על הופעתה האדירה ב"אל תדאגו אני בסדר". מאז זרמו מים רבים בסיין, ולורן הפכה מכוכבת מבטיחה לאחת השחקניות המחוזרות באירופה. בקרוב גם אפשר יהיה לראות אותה בדרמה האמריקאית "Beginners" לצד יואן מקגרגור. אגב, לפי מדורי הרכילות, לאחר הפרידה מרייס מצאה לורן נחמה בזרועותיו של השחקן הסקוטי, מה שמלמד כי יש לה חיבה לגברים מבוגרים ממנה מן הצד השני של התעלה.

הקונצרט.
"הכינור הוא אולי הכלי המסובך ביותר". לורן ב"הקונצרט"

הסתגלת במהירות למעמדך החדש בתור כוכבת?

"אני לא חושבת שיש היום דבר כזה 'כוכבת'. בעבר, שחקניות בסדר הגודל של איזבל הופר ואיזבל אדז'ני הצליחו לשמור על המסתוריות שלהן, ובגלל זה רכשו לעצמן מעמד של כוכבות. לעומת זאת, היום אין שום דבר מסתורי באף אחת: התקשורת דואגת להראות כל יום עם מי כל אחת יוצאת ואיך כל אחת נראית כשהיא שיכורה, וכשיודעים הכל על מישהי, היא לא יכולה להיות כוכבת".

אז בשביל מה בעצם את ממשיכה לשחק? הרי ממילא חלה זילות מוחלטת במעמד השחקנית, וגם כך כבר הגעת לשיא שלך – איזה רגע קולנועי כבר יכול להיות מרשים יותר מאשר הרצח של היטלר?

"הו, נשאר לי עוד הרבה מה לעשות לפני שאפרוש. נותרו דיקטטורים רבים אחרים חוץ מהיטלר. אשמח לרצוח גם אותם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully