רדיוהד

ליין ה"לג'נדס" של מועדון הבלוק בתל אביב יארח מחר (שישי) אגדה אמיתית: ג'יילס פיטרסון, אחד משדרני הרדיו המשפיעים בעולם, איש הלייבל " Brownswood" ותקליטן סופר-מוערך. לא בכל יום נוחת כאן איש בסדר הגודל של פיטרסון (יליד צרפת, בן 45), הנחשב לאחת מדמויות המפתח החשובות בעולם הדאנס כבר למעלה מ-25 שנים. בקריירה שלו תמצאו תחנות חשובות מאין כמותן, כמו תכנית הרדיו הראשונה שלו ברדיו קיס אף.אם, הקמת הלייבלים "Acid Jazz" ולאחר מכן "Talkin'Loud" וכמובן ההשפעה העצומה שהיתה ועדיין יש לו על חשיפת מוזיקאים וז'אנרים מוזיקליים שאינם חומרי פלייליסט בהווייתם, מכל העולם ומכל הגוונים.

יותר מזה, פיטרסון - על טעמו המוזיקלי האקלקטי - הוא שם נרדף לאיכות ללא פשרות ותכנית הרדיו השבועית שלו - "Worlwide" ברדיו 1 של ה-BBC - היא תחנת חובה שבועית לכל אוהב מוזיקה שמכבד את עצמו. לכן, בערב שישי אנחנו עומדים לקבל ממנו מנה גדושה של האוס, דיסקו, סול, אפרו, בוסה, דאבסטפ, רגאיי ואולי אפילו טכנו. עד אז, תפסנו אותו לשיחת צהריים על רדיו, מוזיקה, אינטרנט ומסיבות.

"למען האמת ובאופן מפתיע ולא שרירותי לתקופה הזו של השנה, כל העסק עם ההר הגעש האיסלנדי לא פגע בי מקצועית בכלל. כשתנועת המטוסים הופסקה הייתי עם המשפחה ביפן, אבל באחת הטיסות המיוחדות הצלחתי לחזור לאנגליה. ולגמרי במקרה כל העסקים שלי התרכזו בשבוע האחרון כאן בלונדון. המשפחה שלי, לעומת זאת , עדיין שם וזה עלול לקחת אולי שבועיים נוספים. מיותר לציין שהילדים ממש שמחים. הם מפסידים בית ספר".

"לא חשבתי על זה", צוחק פיטרסון ולא בפעם האחרונה בראיון, "אבל עכשיו כשאת אומרת, אני מתחיל להרהר בזה, וזה נשמע לא רע, לא רע בכלל".

"קשה לומר. מצד אחד, הדיגיטציה של התחנות ופתיחת ערוצי האינטרנט החדירו דם חדש ושינו אסטרטגיות ניהול בתחנה. המודל של "1Xtra" (תחנת האחות של רדיו 1 של ה-BBCשמשודרת רק ברדיו הדיגיטלי ובאינטרנט ומתמחה במוזיקה שחורה - ע.פ), למשל, לגמרי הוכיח את עצמו. הפילוח הגנרי שלה והפריבילגיה להתמחות בתחום מאוד מסוים של מוזיקה פופולרית נמצאים בלב ההצלחה שלה.

"מצד שני, קהל היעד שלה צעיר יותר ולכן לגיטימי שיתחבר להוויה המודרנית שלה, בעוד שרדיו 6 היא תחנת אף.אם קלאסית, שאמנם משדרת מוזיקה מצוינת ומהווה בית לתוכניות חשובות ומשפיעות אבל נמצאת על הכוונת של העין הציבורית כי מה שמממן אותה, כמו את שאר תחנות האף.אם של ה-BBC, זה כספי ציבור. בשנת בחירות - כמו השנה - אילו שאלות שעולות ונישנות: האם יש למסחר את ה-BBC? האם בעידן האינטרנט יש מקום לגוף תקשורת ממלכתי? אני לא רוצה לחשוב על היום בו ה-BBC תופרט, ורדיו 1 ו-2 יהפכו לתחנות פלייליסט בהן יישאר מעט מאוד מקום לתכניות נישה כמו שלי. מצד שני, אני גם מאמין שהיום יותר מפעם קיימות דרכים לעקוף את ההשפעה ההרסנית של מציאות שכזו, אם וכאשר".

"בהחלט. ה-BBC מחויב לציבור, ובמחויבות הזו מגולמת גם תקופה של מיתון. בתקופות שכאלה, הציבור - ואי אפשר להאשים אותו - תוהה על מה ולמה הוא משלם מיסים עבור השידור הציבורי".

"זה נכון, אבל במשחק הפוליטי זה לא מעניין את כולם. זה נושא מאד רגיש ואני מודה שרבים מאיתנו שנשאלים על כך מחפשים תשובות אלגנטיות לשאלות האלו. אני בכל מקרה לא מאמין שיסגרו את רדיו 6 אלא יהפכו אותה לתחנה דיגיטלית ול'אחות' לרדיו 2, כמו ש-'1Xtra' היא תחנה האחות של רדיו 1".

פיטרסון שוב צוחק: "היא תהיה בסדר גמור! היא תמצא את עצמה בפלטפורמות החדשות. כבר עכשיו אני ער לאינטגרציה בין השידור הרדיופוני החי, כפי שהיכרנו אותו מאז ומתמיד, לבין שידורים על פי דרישה (ה-BBC מאפשר למשך שבוע האזנה חוזרת לשידור המקורי, לכל אחת מהתכניות בלוח השידורים שלו - ע.פ) ותחנות רדיו אינטרנטיות ממוסדות יותר או פחות.

"יש בחור בשם BPM שמפיק תכנית רדיו אינטרנטית בשם 'Hold Box Flat' יחד עם בחור אחר בשם דוואלה", מדגים פיטרסון. "הם ממש מצוינים, ואני מקפיד להקשיב לשידור החי של התכנית שלהם בימי שלישי, אפילו שאני יכול למצוא אותה אחר כך בארכיון. כי האפשרות הזו - לגשת אל התכנית גם אחרי שעת השידור - לא מבטלת את החשיבות של השידור החי. אני מוצא היום בתכנית שלי מעורבות גבוהה מתמיד של מאזינים - דרך טוויטר, מיילים, פורומים. האינטרנט רק מספק עוד מימד קיומי לתכנית הרדיו".

"לגמרי. תראי מה קורה עם בלוגים, עם תוכניות כמו ההולד בוקס פלאט. זה ממש מרגש. וזו באמת תקופה מאד מרגשת למוזיקה. אגב, אני לא יודע איך המצב אצלכם".

"חבל. כאן באנגליה, בלונדון בעיקר, הרדיו הפיראטי עדיין חזק. אפילו הייתי אומר, שמבחינת הסאונד הנכון להרגע, תחנות הרדיו הפיראטיות מכתיבות את השינויים העיקריים בהקשרים של הסאונד ושל האסתטיקה הנילווית לו".

"בדיוק", צוחק פיטרסון, שוב. "אלו באמת זמנים מאד מרגשים מבחינה מוזיקלית. בז'אנרים האלו, אבל לא רק, פועלים אנשים צעירים כל כך מוכשרים".

"תמיד. מתי שרק יוצא לי. ומשם לתוכנית הרדיו. מפיקים כמו סקרובל, פורטט, ג'יימס באק, פאנג'ייה וכמובן פליינג לוטוס, שאולי כבר לא חדש אבל, ביחס לזמן שלו בשטח, ההשפעה שלו היא כמעט חסרת תקדים".

"בהחלט. גם דברים של Mount Kimbie ואלבומים - אלבומים במובן הכי טהור ומקורי של המילה - מצוינים מבית הלייבל הייפר דאב של קוד 9 ושל מלו. מה שהכי מוצלח, זה שאני נמצא במקום מאד טוב ויכול לקחת אליי קצת מכל דבר. לקחת טעימה מכל ז'אנר לעצמי ולתוכנית".

"אנחנו עובדים עכשיו עם מפיק בשם 'Ghost Poet'. הוא מקובנטרי והוא עומד להוציא אלבום אצלנו בבראוונסווד. החומרים שלו קצת שונים מהחומרים הרגילים של הלייבל, הוא בעצמו קצת שונה. אפשר למצוא כמה דברים שהוא עשה באלבום הבא של מתיו הרברט. אני מניח שאני יכול לתאר אותו כאם סי אלקטרוני שנוגע בדאבסטפ. מלבדו, אנחנו מוציאים אוסף חדש שיקרא 'בראונסווד אלקטריק' ויחשוף כמה מפיקים צעירים בשטח ומוזיקלית הוא ממוקם בין הדאבסטפ לטכנו. מלבד שני אלה, מתכוננים עוד כמה פרוייקטים מעניינים. חלקם בתחומים שהזכרתי, חלקם ממקומות אחרים ומגוונים".

"מבחינתי, דווקא התקלוט המועדוני הוא הכוח המניע בחיי. אני מתקלט כבר 30 שנה והיתה לי את הזכות והעונג להיות חלק מהסיפור הגדול של תרבות הדאנס, כמעט מהפרק הראשון שלו. אני מסתובב בכל העולם והייתי מהתקליטנים הראשונים שקבלו שהפכו לרזידנטים במועדונים מחוץ לאנגליה. בחיים שלי הושפעתי אישית ומקצועית מאנשים ומקומות שהם שחקני מפתח בסיפור הזה - מלארי לבן דרך לואי ווגה בניו יורק, דרך הסאונד סיסטמז הבריטים של Soul II Soul ומאסיב אטאק וסצינת ה- Rare Grooves ועד האגדות של דטרויט ושיקגו. מבחינתי, העבודה כדי ג'יי - של מועדונים, של מסיבות - היא זו שבקדמה והרדיו והלייבל הם רק נספחים. אני תמיד מנסה - ושמח ואסיר תודה על ההזדמנות - לשמר את תמצית ההוויה המועדונית בדברים האחרים שאני עושה, כמו רדיו.

"לפעמים זה קשה", ממשיך פיטרסון, "בעיקר בפעם הראשונה שאני מגיע למקום בו לא לגמרי מכירים אותי ואת היקף העשייה שלי, אותה אני מביא בחזרה למועדון, ואז ישנם מקרים בהם קהל אחד בא לקבל אסיד ג'אז ומוזיקת עולם, אחר בא לשמוע אלקטרוניקה עכשווית מעודכנת וקהל שלישי רוצה דיסקו ובוגי ו-Fאנק. לכן אני מעדיף לנגן סטים ארוכים - של חמש או שש שעות, שמאפשרים לי לנוע בספקטרום מוזיקלי רחב".

"בדיוק. בסוף היום, זה תמיד בשביל לספר את הסיפור".

"לא, ביקרתי בה לפני 10 שנים אני חושב"

פיטרסון, כרגיל, צוחק: "הגדרה טובה".

"זה משמח. גם קיבלתי המלצות, שלא לומר פקודות, מבנג'י (בנג'י בי שניגן בבלוק לפני כחצי שנה - ע.פ) בכל מה שקשור למערכת של המועדון".

"המממ.. האמת שאני לא כל כך יודע איך לענות על זה. אחד, משום שהילדים שלי, ואני חושב של כולם, פשוט יודעים טוב יותר מאיתנו מה קורה ומה טוב בכל מה שקורה. אני פשוט מקווה שהם ימצאו את מושאי התשוקה שלהם. עבורי, בכל חיי זו היתה מוזיקה, אבל אחד הבנים שלי בכלל אוהב לדוג ומעדיף לבלות את הזמן שלו בטבע. אני מקווה שהם יגדלו להיות אנשים מאושרים, שזה לא כל כך פשוט בעידן בו הכל בהישג יד ולדברים יש פחות ערך מעצם הנגישות שלהם.

"האינטרנט הוא באמת כלי נהדר", מוסיף פיטרסון, "ואני לא רוצה לתאר את העולם בלעדיו. אני מאמין שהדור הבא ימצא את הקול המיוחד שלו בתוך כל השפע הזה, ואני רוצה לקוות - אם זה קשור או לא - שיהיה בגילוי הזה מידה הגונה של סבלנות. כי זה משהו שאני מוצא שחסר אצלם. זה והערכה לאיכויות של סאונד", הוא מסיים, שוב, בצחוק.

"הלוואי", הוא שוב צוחק. "אבל אני מסביר להם שדברים יכולים וצריכים להישמע טוב יותר. ככה כתבו אותם, ככה המוזיקאי שעומד מאחוריהם התכוון שנשמע אותם ומוטב לכבד את הרצון הזה".

"אני עושה טוויטר לבד, לא מתקרב לפייסבוק ועברתי תקופה במייספייס שנגמרה. אני מאד אוהב את האתר החדש שלי - הוא מספק לי שעות של הנאה יצירתית ודרך נהדרת לתקשר עם הקהילה הבינלאומית של תוכנית הרדיו והלייבל. אני מאוד - מאד! - נהנה מפודקאסטים. מבחינתי, הם כרגע פסגת ההטבות של האינטרנט. הם נותנים לי חופש מוחלט שאני יכול לבחור להתפזר בו או להתפקס. אני אוהב את הרישום הנונשלנטי אליהם, אני אוהב איך שהם מתגלגלים בין מאזינים. אני באמת ממליץ בחום לכל מי שעוסק ברדיו, בעצם בכל סוג של קידום של מוזיקה, להשקיע באחד משלו. עם פודקאסטים פשוט אי אפשר להפסיד".