"גם אני פושע מלחמה". הסטיקר הזה קידם את הבאים למסיבת התמיכה בחיילי צה"ל שארגנה תנועת "אם תרצו", שהתקיימה אתמול (חמישי) במועדון "הגאנה" בתל אביב . יחד עם ערימת הסטיקרים התייצבה מול הבאים גם סלקטורית חביבה, שמילאה בקפדנות מרשימה את הוראות המארגנים: יש לך תעודת חוגר או תעודת מילואים? אתה זכאי להיכנס בחינם למסיבה. כל היתר, במידה והם לא נמצאים ברשימת המוזמנים, צריכים לשלם כניסה או לעשות אחורה פנה ולחפש מקום אחר להעביר בו את הלילה.
בפנים היה שמח. סגן השר לפיתוח הנגב והגליל איוב קרא ראשון בראש המקהלה. אחריו, במה שמכונה "ריקוד רכבת", ומוכר בעיקר מחתונות, מצטופפים עשרות צעירם, לבושים בחולצות של "אם תרצו", חלקם אף מנופפים בדגלי ישראל. ברקע השיר "קרנבל" של להקת הנח"ל כשחבר הכנסת זאב בילסקי מקדימה, גבוה מעל כולם, מנצח על האירוע במחיאות כפיים קצביות, קישוט זרחני מלופף על ראשו.
חוץ מבילסקי וקרא באו להביע את תמיכתם בחיילי צה"ל ובתנועת "אם תרצו" גם חברי הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי), אופיר אקוניס (ליכוד) ורונית תירוש (קדימה) שאף עלו לעמדת הדי ג'יי ונתנו סט של מיטב הלהיטים הישראלים החביבים עליהם. עוד כיבדו את האירוע בנוכחותם: עוזי דיין וחברות הכנסת אנסטסטיה מיכאלי (ישראל ביתנו) ויוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה), שאף מגדירה את עצמה לא פחות ולא יותר מעריצה של "אם תרצו'".
"ברגע שנכנסתי לכנסת, התנועה הראשונה שפניתי אליה היא 'אם תרצו'", סיפרה שמאלוב-ברקוביץ' לוואלה! תרבות. "נפגשתי עם היו"ר ורציתי לראות איך אני יכולה לעזור להם. החבר'ה האלה הם מלח הארץ, הם התקווה האמיתית שלנו. מאז אני איתם, כל פעילות שלהם אני באה לתמוך".
היית בהפגנה שלהם בשבוע שעבר מול המסיבה של הקרן החדשה?
"לא. היה לי אירוע אחר. אני לא זוכרת כרגע בדיוק מה זה היה, אבל זה היה חשוב מאוד".
לדברי שמאלוב-ברקוביץ, מסיבה כמו זו שארעה אמש היא אירוע חשוב ביותר, במיוחד לאור האירועים האחרונים סביב "הקרן החדשה לישראל" ופרשת ענת קם. אלא שהיא עצמה לא מסתפקת רק במסיבות ומספרת כי הגישה לאחרונה הצעת חוק שאמורה לעצור את מקורות המימון של הקרן החדשה לישראל.
ומה לגבי מקורות המימון של "אם תרצו"?
"מה הכוונה?"
לפי פרסומים, התנועה ממומנת על ידי גורמים אוונגליסטים שסבורים כי על פי הנבואה התנ"כית ישראל אמורה להיות מושמדת.
"זה לא אותו דבר. מצדי שיתמכו בישראל 200 שנה ואחר כך נראה אם המשיח שלהם יבוא או לא".
את לא חושבת ש"אם תרצו" הלכו קצת רחוק מדי עם הקמפיין שלהם? האיור עם הקרן שהם עשו לנעמי חזן, השימוש שלהם בתפילת "היזכור"...
"להגיד לך את האמת? אני חושבת שעם כל מה ש'אם תרצו' עשו הם עדיין לא הלכו רחוק מספיק, אם אתה מבין למה אני מתכוונת. בזכות האנשים האלו אנחנו מבינים שיש עוד תקווה".
אל תפספס
גם ח"כ רונית תירוש, אף היא מקדימה, מגדירה עצמה תומכת נלהבת של "אם תרצו" למרות הביקורת שלה על השימוש שלהם בתפילת "היזכור". "הכוונות שלהם טובות ועל הדרך הם עושים טעויות", היא מנסה להסביר את התנהגותם. לדבריה, "באתי למסיבה לתמוך במאבק נגד הגיס החמישי בצלם, הקרן החדשה, ענת קם ואורי בלאו, והניסיון של גורמים ישראלים ויהודים להביא למשפט בינלאומי חיילים וקצינים בצה"ל". תירוש לא באה רק להביע תמיכה אלא אף לקחה חלק פעיל באירוע ועלתה לעמדת הדי ג'י כדי לתקלט.
אלו שירים בחרת לשים?
"הכול על טהרת הישראלי. משינה, ברי סחרוף, קורין אלאל, גלי עטרי, להקות צבאיות".
מה עם השיר החדש של עמיר בניון? הוא יכול ללכת טוב באירוע כזה.
"צודק. לא חשבתי על זה. אני אבדוק עם הדי ג'יי. אולי יש לו את זה ונוכל לשים".
אל תפספס
בזמן שתירוש בודקת עם הדי ג'יי אם יש מצב לחדש של בניון, אני יוצא למרפסת לשוחח עם כרמל ברק, צעירה שעברה לתל אביב מנצרת עלית ומגדירה את עצמה כחברה ב"אם תרצו". ברק, אין קשר לאהוד, מספרת שמה שהניע אותה להצטרף לתנועה זה אהבת הארץ והציונות.
"זה מעצבן שאנשים כבר לא מחשיבים את הציונות ואת אהבת הארץ כמו פעם", היא אומרת. "זה מסיבה שהמטרה שלה להעלות את הציונות בחזרה לכותרות. הרי חוץ מישראל אין לנו ארץ אחרת".
בחזרה למסיבה. לדי ג'יי העונה לשם משה ביט אין את השיר החדש של עמיר בניון אבל אל תדאגו לו: הוא חמוש בארסנל של אינספור להיטים ישראלים אחרים. "בעיקרון זו מסיבה של שירים ישראלים בלבד", הוא אומר.
יש בקשות מיוחדות מהקהל?
"יש כל מיני, בעיקר סאבלימינל, כוורת, יהורם גאון ולהקות צבאיות".
וזמרים שלא עשו צבא, נניח אביב גפן, אתה משמיע?
"לא. זו מסיבת תמיכה בצה"ל אז החלטתי לא לשים אמנים שלא שירתו בצבא".
מישהו ביקש ממך לא לשים אותם?
"לא ביקשו ממני, פשוט ככה החלטתי בגלל הנושא של המסיבה. זה לא בדיוק מה שאני באמת חושב".
אל תפספס
המסיבה של "אם תרצו" מסתיימת והרחבה מתמלאת בצעירים הנוהגים להגיע למועדון "הגאנה" בלילות חמישי, בלי קשר למסיבת קונספט בעד צה"ל או נגדו. מחוץ למועדון, בפיצה "עגבנייה" הנמצאת מעבר לכביש, אני פוגש שוב את חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ.
הפעם היא מנסה לתחקר אותי ולגלות מה דעותיי על העמדה לדין של קצינים ישראלים החשודים בפשעי מלחמה. אני אומר לה שבלי קשר לדעה זו או אחרת, ישראל צריכה להחליט אם היא מקבלת עליה את החוק הבינלאומי או פועלת כאוטונומיה מבודדת עם חוקים משלה ומסתכנת בבידוד ובחרם בינלאומי. שמאלוב-ברקוביץ מחייכת: "אני לא מפחדת מחרם של העולם", היא אומרת
למה?
"ראית את האפר עכשיו מעל אירופה?"
כן, אבל מה זה קשור?
"זה עונש מאלוהים. כל מה שצריך זה שנאמין. ברגע שכולנו נאמין לא נצטרך לפחד מהעולם. הבעיה היא שהמון אנשים בארץ לא מאמינים, במיוחד השמאלניים, וזו בעצם הבעיה האמיתית".