הליכה לקיסריה

זמר אשכנזי, בראיון הבא תיתקל גם אתה בשאלה המאיימת מכל: "מה דעתך על הצלחת המוזיקה המזרחית?". וואלה! תרבות נחלצת לעזרתך עם מגוון תשובות שיבלבלו את האויב

אודי הירש

אבטיפוס 1: האנתרופולוג הישראלי

זו העמדה הטובה ביותר שאמן יכול לאמץ לעצמו: במקום להצטייר כמי שנעלב או נפגע כלכלית מהצלחת המוזיקה המזרחית, עליו לחנך את המראיין ואת קהל הקוראים. אם עד לפני שנייה הוא נחשב כמי שגדל על ברכי דילן והסטונז, כעת יש לו הזדמנות להפגין התמצאות במרחב הים תיכוני ולהצטייר כמי שיכול ללמד את משה פרץ, קובי פרץ ושיראל מה זה מוזיקה ערבית אמיתית. זה גם הרגע לחשוף את הדודה מחלב או הסבתא ממרקש.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

לכתבה המלאה

תשובות אפשריות:

"בשבילי מוזיקה מזרחית זה זהר ארגוב ואהובה עוזרי. כל האמנים החדשים זה לא מזרחית, זה סתם פופ עם ח' ו-ע'".

"בשבילי מוזיקה מזרחית זה אום כולתום ופריד אל אטרש. מה שעושים פה בארץ זה לא באמת מוזיקה ערבית, היחיד שהתקרב לזה היה אריאל זילבר בדיסק שלו".

"תשמע, גם בארצות הברית יש קאנטרי. זה הקאנטרי שלנו".

"זו מוזיקה מזרחית זאת? מישהו כאן עושה מקאם? מישהו יודע מה זה רבע טון? עזוב אותי, בחייך".

"קודם כל, זו לא מוזיקה מזרחית או אפילו מוזיקה ים תיכונית. זה סתם מושג שגוי שהשתרש. ברי סחרוף טורקי במוצאו, אז זה אומר שהוא עושה מוזיקה מזרחית?".

"ההורים שלי מבולגריה. אז מה, המוזיקה שלי היא מזרחית או מערבית? אני שונא את ההגדרות האלו".

"אף אחד לא יקרא לי גזען, הבת שלי התחתנה עם טריפוליטאי".

"דווקא העם היהודי צריך להיזהר מהגטואים האלה. מבחינתי זו מוזיקה ישראלית"

"בשבילי מוזיקה מזרחית זה זוהר ארגוב ואהובה עוזרי. כל האמנים החדשים זה לא מזרחית, זה סתם פופ עם ח' ו-ע'". אייל גולן (צילום: אביב חופי)

אבטיפוס 2: השאנטי

גלה את המוש בן ארי הקטן שבתוכך. תנשום עמוק, התחבר לנפש, זכור שהיחצ"נית הזכירה ששנאה לא עושה טוב לעור הפנים ולמכירות האלבום. התייחס למוזיקה הים תיכונית כמשהו שהוא ממש סבבה, שממש לא פוגע בך, שממש עושה לך שמח. אם במקביל אתה מקבל שיחה ממנהל הבנק הזועם, סנן אותו בחיוך. שוב, נשום עמוק.

תשובות אפשריות:

"יש במוזיקה המזרחית דברים יותר טובים ויש דברים פחות טובים. אני מפרגן לכל מי שמצליח, יש מקום לכולם".

"החומרים שלי לא מתאימים למקומות גדולים כמו קיסריה ונוקיה. תן לי למלא את הזאפה או צוותא ואני מאושר עד הגג".

"זה גלים – לפעמים אנחנו מצליחים ולפעמים הם מצליחים. זה עניין של אופנות, תן לזה כמה שנים והכל מתהפך".

"אל תגלה לאף אחד, אבל בחתונות גם אני אוהב לרקוד את המוזיקה הזאת".

"זה גלים – לפעמים אנחנו מצליחים ולפעמים הם מצליחים. זה עניין של אופנות, תן לזה כמה שנים והכל מתהפך". קובי פרץ (צילום: נמרוד סונדרס)

אבטיפוס 3: האמן הרגיש

האלבום האחרון מכר 2,000 עותקים. בזמנך הפנוי אתה נאלץ למלצר ב"תחתית". לפני שבוע אפילו שקלת להיענות להצעה של הסוכן לכתוב מוזיקה לסדרה חדשה בערוץ "הופ". אבל מה, בחיים לא תודה בכישלון. בטח לא בראיון. כי אתה אמן, אתה בררן, ואתה לא מוכן לעשות כל חלטורה בשביל להצליח, בניגוד לכל הפרענקים האלה.

תשובות אפשריות:

"העניין עם הרינגטונים שינה את הכל. כולם רוצים להוריד שירים שעושים שמח. אני אישית לא רוצה שהמוזיקה שלי תהפוך לצלצול טלפון".

"זה חלק מתרבות האינסטנט של כוכב נולד. נכנסים לאולפן, מסלסלים קצת ויאללה. מצטער, אני פשוט לא יכול לעבוד ככה".

"מבחינתי מוזיקה זה אמנות, זה לא כסף. אם מישהו רוצה לעשות שלוש חתונות ביום ולהקליט שלושה דיסקים בשנה והוא חושב שהוא אמן, שיבושם לו".

"זה בידור, זו לא מוזיקה. אני מגדיר את עצמי כמוזיקאי, לא כבדרן".

"זה בידור, זו לא מוזיקה. אני מגדיר את עצמי כמוזיקאי, לא כבדרן". ליאור נרקיס (צילום: אביב חופי)

אבטיפוס 4: האדיש

אתה שונא מוזיקה מזרחית. כשהילד שומע את החרא הזה בקולי קולות בחדר אתה לא יודע איפה לקבור את עצמך, ואתה רוצה לקבור אותו. אבל מה, שאמן במעמדך ילכלכך את הידיים במלחמה עם הפישרים האלה? כל דבר שתגיד יישמע רע. אז אתה מתחמק ומתפתל, בניסיון להישמע שאנטי (ע"ע). חבל שדווקא בגלל זה אתה נשמע מתנשא וגזען שחבל על הזמן.

תשובות אפשריות:

"האמת היא שאני לא כל כך מכיר ולא כל כך שומע. לפעמים אני שומע מזרחית מאוטו שחולף, אבל זו לא המוזיקה שמעניינת אותי".

"הבחור הזה, איך קוראים לו...אייל גולן? הוא ממש על הכיפאק. אני מודה שאת החברהלך הצעירים יותר אני פחות מכיר. אליקו, אתה אומר? לא שמעתי עליו".

"אליקו, אתה אומר? לא שמעתי עליו". משה פרץ (צילום: ענבל מרמרי)

אבטיפוס 5: החתיאר המריר

אתה אמן מבוסס, אפילו מוסד. חזרת מקאמבק ארוך, אבל אף אחד לא משתין לכיוון שלך. בראיון העיתונאי האחרון שלך – ללהיטון, אי שם בסוף הסבנטיז – אמנים היו מדברים פתוח, מהלב, ואף אחד לא היה צריך לצאת מהארון כדי למכור תקליט. אתה מסתכל בבוז מסביב על המדינה שהתחרפנה והתרבות שנדפקה. רצית להרים טלפון לסשה ארגוב כדי להתבכיין קצת, אבל נזכרת שהוא איננו. ואז בא לך הכתב הפעור הזה, שיכול להיות הנכד שלך, ודחף לך את מכשיר ההקלטה לפרצוף עם השאלה המנג'סת על המזרחיים. בסך הכל אמרת לו את האמת שלך. מי ידע שתוזעק לדיון דחוף בוועדת החינוך ביום שני?

תשובות אפשריות:

"לעשות שמח זה על הכיפאק, אבל הטקסטים ברמה נמוכה. הוא אוהב אותה, היא אוהבת אותו, זה לא מוזיקה".

"בניגוד אליהם אני משלם מסים כחוק".

"פעם היו שרים, אבל החבר'ה האלה הפכו את התווים לסלסולים".

"כל העניין הזה עם קיסריה והיכל התרבות זה בלוף. הם מביאים ועדי עובדים, ממלאים את המקום בכל מיני קומבינות. אני לא מתרשם מזה".

"מבחינתי התרבות הלכה פייפן".

"למה ערוץ 24 לא משדר את הקליפ החדש שלי? את זה תשאל אותם. בכל פעם שאני פותח את הטלוויזיה אני רואה מישהו שקוראים לו פרץ. אולי אני אשנה את השם".

"יש מוזיקה לרגליים ולתחת ויש מוזיקה לראש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully