המדריך האלטרנטיבי לשירי חתונה

רק פעם אחת בחיים צריך זוג לחשוב כמו עורכים ברדיו, כלומר לנווט בין מה שהוא אוהב לבין מה שאנשים - ככל הנראה הרבה אנשים, מגילאים ומסגנונות שונים - רוצים לשמוע, בין הרצון לשחות כל הזמן במים החמימים של המוזיקה שהם הכי אוהבים בעולם לבין הצורך המובן למדי לא לעשות זאת לבד. הרכבת מוזיקה לחתונה, בקרב זוגות "רגילים" כמובן (ולא תקליטנים או אנשי תעשייה - אצלם זה עובד מעט אחרת) היא עניין מסובך, והמורכבות שלו נובעת משורת איזונים ובלמים שצריך לנקוט עם מסקנה אחת: ממילא, בסוף כולם רוקדים רק כשיש מוזיקה מזרחית.

לכבוד הפתיחה הרשמית של עונת החתונות, הרשתה לעצמה וואלה! תרבות לחשוב קצת אחרת בשביל הזוגות שיכולים להרשות לעצמם לוותר על "בואי כלה" ועל "אנחנו מאמינים בני מאמינים". שיהיה במזל.

חתן וכלה יקרים, שלא תטעו – אתם נבחנים מהרגע שהצ'ק נחתם והכל כלול – איכות בופה שקולה לאיכות המוזיקה.

לכן שירי מוטאון הם הוייב המושלם להעברת הזמן המתישה הזו של נשיקות על הלחי, לחיצות ידיים והתלבטות בין הבשר המעושן והמוקפצים לבין הפסטלים שנראים טובים במיוחד. היופי בשירים האלו, מעבר להיותם כמובן קלאסיקות מופלאות שכבר אין מה להוסיף עליהם, הוא הטמפו שמסוגל להזיז אך לאו דווקא להרקיד, לשמור על תנועה אבל לא לתת בראש. הנה כמה דוגמאות לגרסאות פחות שחוקות מהרפרטואר העצום של הלייבל.

להיט עצום, אבל הרעננות שלו ייחודית

כיוון ששירי מוטאון בעברית הם מראש הזמנה לבדיחה על חשבוננו, קשה למצוא וייב במוזיקה הישראלית מחוץ לסופשבוע רגוע שיתאים לשלב העדין של קבלת הפנים. בכל זאת, ליקטנו כמה המלצות.

ריף הגיטרה העדין להפליא, קול המוריסי של גד, הטקסט הרגוע והשורה המוחצת "בסוף המדבר יש ים" יתחילו לכם את הערב בחיוך, שצריך רק את "Coco Jambo" של מיסטר פרזידנט כדי להוריד אותו.

זוכרים שפעם בחתונות היו תזמורות?

בזמן האחרון מארח ברי סחרוף את שועלי בהופעותיו והקהל, שלא בטוח שהיה שם כשהשיר הזה קרע את הרדיו, בשמיים. הניצחון שלו את מבחן הזמן וגם הפזמון העצום שלו הופך אותו לשיר אווירה מושלם.

מצד אחד, זהו הרגע הפרטי ביותר של הזוג, שצריך לעלות עם השיר שהוא מאמין בו יותר מכל. מצד שני, אמא שלכם לא תגיב היטב אם תרצו להגיע לשם עם "Too Drunk To Fuck" של הדד קנדיז. אלא שבאמצע יש עשרות אלפי אופציות מקוריות ומעניינות, חלקן אנרגטיות למי שצריך דחיפה וחלקן מרגשות עד דמעות. הנה כמה מהן.

הפתיחה המוחצת של התופים לא משאירה את האדישות כאופציה בכלל. זהו שיר מצוין לרחבה, אבל אין "תאווה לחיים" היא בדיוק התחושה שהופכת את החופה למעמד בלתי נשכח.

מה שטוב לשיר העלייה למגרש של מנצ'סטר יונייטד – טוב גם בשבילכם.

אנרגיה אחרת משני השירים הקודמים, אבל עיצוב הסאונד המושלם של ג'ייסון פירס עם השורות "אני אוהב אותך עד שאמות ואת תאהבי אותי כל הזמן" הן כל מה שאפשר להגיד על הרגע הזה.

לזוגות שיודעים שהדרך למעמד היתה ארוכה ומסובכת.

שמעתי על זוג אחד שהתחתן לצלילי השיר הזה וזה נשמע די מצחיק – מה ללהקה המורבידית הזו ולמאורע שכולו חיים חדשים? ועדיין, האפיות של גדג' & בלחסן עם הטקסט התמציתי והמקסים ("מי זה בא אליי? סוגר את עיניי") עושים את העבודה.

לא רק בגלל הטקסט המקסים והמתאים ("אני בטוקסידו ואת בלבן, רוקדים ביחד בוסה נובה קטן") אלא כדי להגיד לנכדים שעליתם לחופה עם רמי פורטיס ברקע, ואז לעבור לתולדות ה-Pאנק הישראלי.

יפה, שברתם את הכוס בניסיון הראשון (או השני. אם זה בשלישי ומעלה – מוזיקה היא לא הבעיה שלכם) ועכשיו – משהו שמח, שיקדם את מאות האנשים שנוהרים לעברכם כדי להגיד מזל טוב בפעם ה-95 הערב, ולא בפעם האחרונה.

אמנם מתאים בהחלט גם לשלב הרחבה (ע"ע), אבל הבום שפותח את השיר משתלב כל כך טוב עם שבירת הכוס, שפשוט קשה לוותר על הזכות לחבר ביניהם.

הארקייד פייר היא אחת הלהקות שגורמות לך להרגיש הכי טוב בעולם גם כשהן לא אומרות בעצם דבר, כמו בשיר הנפלא הזה מ-"Neon Bible", כשקריאות ה"היי!" שבין המעברים הופכות את כל העסק למאושר בהרבה. לאנשים שיש להם זמן ברגע הזה לשים לב למילים, כדאי להאזין לשורה הסוגרת – "בין הקליק של האור וההתחלה של החלום" – וזה בדיוק הרגע.

כי אי אפשר כבר לשים ביטלס, אבל צריך משהו מתוק.

החיבוק הכי חם שצריך ברגע הזה, שיחד עם הפזמון העצום שלו הלב נפרס כמניפה.

הסקציה בעלת האופציות המרובות מכולן, בכפוף לטעם הזוג – מהסיבוב החסידי שחייבים למשפחה הדתית, רגעי הטוויסט & שאוט בשביל הדודות והמוזיקה המזרחית – בשביל כולן. כאן, אפשר להציע כמה אופציות שאולי לא יחליפו את "ריקוד רומנטי", אבל ישתלבו איתו לא רע.

פתיחה אה-לה תמיר צור וכניסה מלכותית של ריי ריי (ששיתפה פעולה גם עם M.I.A) הופכת מיד את האירוע לשילוב בין מסיבת השחקנים הזרים של מכבי תל אביב לערב האיכותי יותר בפלקה – עם תו תקן איכותי של קולקטיב סוליקו.

כמעט הכל נכתב על אחד השירים הגדולים של העשור, מבית היוצר של אנדי באטלר ואנתוני מאנתוני מהג'ונסונס, אבל מלבד היותו להיט דיסקו עצום ומרגש, הוא בדיוק מז'אנר הגלידה שחתונות צריכות כדי לרקוד ולהרגיש טוב עם זה.

בכל חתונה צריך להקדיש שיר לחבר הכי טוב של החתן – וזה שיר החברות היפה ביותר שנכתב אי פעם.

המבוגרים הלכו, הקולגות מהעבודה נשברו ועכשיו – זה רק אתם והאנשים שאתם אוהבים באמת וזה קטע המעבר מחתונה למסיבה אמיתית.

מהשירים השמחים והמהנים של 2010, למה שלא תראו גם לחברים שלכם שאתם מעודכנים?

בחתונות במגזר הדתי, נהוג לשיר בסיום החתונה את "התקווה", אבל כל זוג וההמנון שלו.