פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לב אמריקאי

      האיש מאחורי "My Way" העניק לאמריקה השראה וגרם לה לעשות את הדבר הנכון - להצביע בניגוד לעמדת השופטים ולהדיח את אהרון קלי

      מה שהיה צריך לקרות – קרה. אהרון קלי הודח. לו אמריקה הצביעה בהתאם לדברי השופטים ובהתאם לאיכות הביצועים בשבוע פרנק סינטרה שעבר עלינו לטובה, מי שהיה מודח היה קייסי ג'יימס. אבל אמריקה הוכיחה כי היא מחזיקה בזוג אוזניים ובמוח משל עצמה, וזכרה חסד נעורים למתמודד בעל הסיכויים הגבוהים יותר להפוך ל"כוכב". מעניין שעדת הבנות המצווחות, שדאגו שאהרון יחזיק מעמד עד הלום, לא התגייסו למען המאמץ המלחמתי דווקא כשהחייל שלהם היה זקוק להן.

      הטוב

      למרבה הפלא, אהרון היה לא רע בכלל. הוא שר ישר מהלב את"Fly Me To The Moon" שאף פעם לא נמאס לשמוע, לא זייף בעליל וגרם לקהל לשכוח לשלוש דקות שהוא בן 17 ולא באמת יודע מהחיים שלו. אך עבור אהרון הקטן היה זה מאוחר מדי, וההחלטה להעיף אותו היתה חכמה וגם צודקת. חכמה – כי לא היה לו סיכוי להגיע לגמר, קל וחומר לנצח. צודקת – כי בסיכום סטטיסטי, מספר הביצועים הטובים שלו היה הקטן ביותר מבין אלה של חמשת המתמודדים. אכן נעשה צדק פואטי.

      לי דווייז נתן ביצוע מקסים וסוחף לשיר קשה לביצוע, שרק פרנק סינטרה יכול לבצע בשלמות. השופטים יוצאים מגדרם, והשופטת קארה די מכתירה את לי כזוכה כשהוא שואלת/תובעת ממנו להכריז כי הוא מרגיש שהוא מסוגל לנצח. כשהוא עונה "כן", אני לא מאמינה לו, אבל אני מאמינה לקארה שהיא וגם סיימון ישמחו להניח את כתר האליל האמריקאי על ראשו.

      הארי קוניק ג'וניור היה המנטור המוצלח ביותר עד כה (אפילו אהרון סיפר בראיון שאחרי התוכנית שהוא היה המנטור המועדף עליו מבין כולם). עם מוניטין וניסיון בשמיים, ביטחון עצמי שגורם לך להאמין שהוא בעל חוש הומור ויכולת התחבבות מיידית, ג'וניור עבד בצמוד למתמודדים והעניק להם טיפול אישי מסור שללא ספק עזר להם להשתחרר בהופעות. הביצוע שלו לשיר של הביטלס (הלו, שבוע ביטלס כבר נגמר מזמן!) היה קיטשי כצפוי אבל מקצועי. לא ציפינו לפחות מזה.

      הרע

      קייסי ג'יימס אולי "הרג את השיר" שלו שעתיים לפני ההופעה האמיתית (כך דיווח ג'וניור לאחר שהשופטים קטלו את הביצוע של קייסי, ויצא אחלה גבר), אבל במאני טיים הוא פישל בגדול. השיר היה כמעט בלתי ניתן לזיהוי, שלא לדבר על הפתיחה המזויפת (וגם כל תו שלישי בהמשך). אין מה לעשות, זה לא המגרש הביתי שלו ולא הסגנון שלו. אין ספק שאלוהים עמד לצדו השבוע, כי לא ברור איך אחרי ביצוע כזה הוא לא עמד ליד אהרון קלי כמועמד להדחה במקום מייקל לינץ'.

      קריסטל לא מסוגלת לתת ביצוע רע, אחרי הכל היא קריסטל. אבל הביצוע הפעם היה לא מוצלח ודי הלך לאיבוד. גם לענות לסיימון קאוול זה לא חכם. כשסיימון אומר לך "זה הזמן לדפוק הופעות", את שותקת ומבטיחה להיות ילדה טובה בהמשך.

      ליידי גאגא, לעומת זאת, ועוד איך מסוגלת לתת ביצוע גרוע. בשיר הפאתטי "אלחנדרו" היא השוויצה ביכולתה להפנות לרקדנים המחותלים שנעו לצדה בדרמטיות שמות לטיניים כאילו היתה מדונה, להדס בעקבים (זה לא תירוץ ליכולות ריקוד עלובות) ולשיר באוקטבה אחד ויחידה. הגאגא קיבלה ת'חורפה כשנודע לה ששתי דקות מהופעתה נחתכו בשידור. אם אתם לא מאמינים לי, צפו בהופעה הלא מצונזרת ותראו בעצמכם שלא נגרם שום עוול או הפסד לאף צופה.

      המכוער

      סיימון קאוול שבר את שיאי ההתעללות המילולית של עצמו כשהגיע תורו לשפוט את קייסי המסכן לאחר שכבר נקטל על ידי רנדי, אלן וקארה. קייסי סיפר לפני הופעתו כי קיבל טלפון מחבר שהציע לו להופיע ביחד בבר כלשהו עבור 50 דולר פלוס ארוחה בחינם. סיימון הנשמה הטהורה הכריז בפני קייסי שהחדשות הטובות הן שבשבוע הבא הוא יוכל לקבוע הופעה עם החבר שלו. האמירה המרושעת השאירה את קייסי, השופטים והקהל, כפי שנהגה להגיד המלכה ויקטוריה, לא משועשעים בכלל. אישית, יש לי תחושה שדווקא האמירה הזאת גרמה לאמריקה להרים טלפונים, להצביע באצבעות ולהציל את קייסי.

      המאוס

      מייקל לינץ' עם הכובע הגרובי המעצבן, החליפה הקבועה, המטפחת ו/או הפרח בדש והביצועים המשעממים פחד כבר נמאס. בשבוע סינטרה הוא לגמרי הרגיש כמו בבית, ולא פלא שקיבל מחמאות גורפות מהשופטים, הרי זה הטריק הקבוע שלו. רק בשביל ההשוואה, בשבוע הרוק קייסי הבריק, ואף אחד לא הופתע, אז למה ליפול מהכיסא כשביג מייק שר גרוב?