הספירה לאחור החלה. התכונה מורגשת באוויר. אתם וגם אני יודעים שהגמר שייך לקריסטל באוארסוקס ולי דווייז. השבוע שעבר שבוע שירי סרטים, עם הופעות ודואטים "בהדרכת" השחקן-מנטור חסר המשמעות ג'יימי פוקס היה מסקרן מבחינת זהותו של המודח, ומסקרן באותה מידה יהיה גם הגמר. אבל בשבוע הקרוב נתרווח בכורסה ונצפה ללא גרם של מתח, כי את הסוף בצורת הדחתו של קייסי נדע מהרגע הראשון.
למייקל לינץ' המודח הטרי בהחלט מגיעה פסקה משלו. אמריקה אמנם שחררה את ווילי-ביג מייק, מתמודד עם קול גדול, גוף ענקי והופעות משעממות בדרך כלל, אך עדיין היה זה מתמודד משמעותי באמריקן איידול 9. כמי שהפסיד את לידת בתו כדי להיות נוכח באודישנים, התקבל לתוכנית, הודח על ידי אמריקה אך הוחזר כעבור שתי דקות על ידי השופטים, נתן לפחות שתי הופעות מרגשות ושלוש גדולות, הרים באוויר את אהרון קלי וריאן סיקרסט כאילו היו פחיות קולה הוא ללא ספק ייזכר וגם יזכה להוציא תקליט, שאני מהמרת שיהיה הצלחה.
את הדחתו לא ממש הבנתי. קייסי ג'יימס כבר שבועיים ברצף נותן הופעות בינוניות עד גרועות, ומי שמועמד להדחה הוא דווקא ביג מייק? נכון שזה רק עניין של שבוע עד שקייסי יודח גם הוא, אך עדיין מדובר בהבעת אמון של אמריקה במתמודד ה"נכון". וקייסי כבר לא כזה. הוא מיצה את עצמו לפני כחודש, שלא לדבר על שיער המלאכים הזהוב שארגנו לו במחלקת הסטיילינג. זה רוקר זה?
הטוב
אומרים שדברים טובים באים בחבילות קטנות, ואכן מעט רגעים טובים נרשמו בשבוע איידול החולף. שניים מהם שייכים לקריסטל הקטנה. הראשון היה הדואט ההיסטרי שלה ושל לי ל"Falling Slowly" מהסרט הנפלא והמרגש "וואנס", וכמו שרנדי אמר (והוא לא פולט הרבה דברי טעם) השיר פשוט מוכן להקלטה. הרגע השני כלל את הביצוע הבלוזי שלה ל-"אני בסדר", שהיה הסולו המצטיין של התוכנית. השופטים היללו אותו (קארה אמרה שהיא שיפרה את השיר המקורי וסיימון אמר שהיא חזרה למשחק) ובצדק. קריסטל פשוט יודעת איזו אמנית היא ומה נכון ליכולות שלה, ובוחרת שירים בהתאם ובתבונה.
אלן דג'נרס אומרת בדרך כלל שתי מילים: "נהדר" ו"מדהים", אבל אחרי הדואט של קייסי ומייק ל"Have You Ever Loved A Woman" מהסרט "דון חואן דה מרקו", היא הוכיחה את קומיקאיותה הגדולה. "למען האמת, אהבתי אישה", היא "ענתה" לשאלה שבשם השיר, והפילה את המתמודדים-שופטים-קהל לרצפה.
הרע
כל השאר, כאילו? הביצועים של לי ל"Kiss from a Rose", של ביג מייק ל"Will You be There" ושל קייסי ל"Mrs Robinson" היו לא מעניינים, או כמו שסיימון אוהב להגיד, קריוקיים. בחירת השירים אף התעלתה ביבשושיותה על הביצועים. אז מה, ללכת על בטוח זו האסטרטגיה החדשה? אם כן, היא על הפנים. יש אלפי שירי סרטים מרגשים, איכותיים ומוכרים ועדיין לא טחונים.
המכוער
השמועות על רומן של קארה דיוגווארדי עם אחד המתמודדים, ככל הנראה קייסי, מתרוצצות באינטרנט. המאמינים בהן קיבלו חיזוק לכך כשקייסי שר את "Mrs Robinson" של סיימון וגרפונקל מהסרט "הבוגר". הסרט מתאר רומן של אישה מבוגרת עם בנם של שכניה, צעיר כבן 20. השופטים הקניטו את קארה על כך, ואמריקה חוגגת. בעיקר כשכל העונה רצה בדיחה קבועה על חיבתה של קארה לחתיך הבלונדיני. ועל כך יש לי להגיד - נו, באמת.
והעתידי
בשבוע הבא ישירו המתמודדים שירים שהשופטים בחרו עבורם. כפי שנחשף שלשום, סיימון בחר עבור לי את "הללויה" (שוב?! טים אורבן שר אותו לפני כמה שבועות! ולמה לא שיר רוק עבור לי הרוקר?); קארה ורנדי בחרו עבור קייסי את "Daughters" של ג'ון מאייר (שיר כל כך רחוק מסגנונו של קייסי, שלא ברור איך הם מצפים שהוא ישנה אותו ויעשה ממנו שיר "משלו"); ודווקא אלן, שנקטלת באופן קבוע על חוסר הבנתה במוזיקה, עשתה עבור קריסטל את הבחירה המוצלחת מכולן - "Maybe Im Amazed" של פול מקרטני. זה שיר שצועק כוח ורגש, כך שלא נותר אלא לצפות להופעה מנצחת של קריסטל.