ג'ודי מוזס שמחה על הדאבל של הפועל אבל לא שמחה לאידו של "יענק'לה", ציפי לבני מרוצה מהפרק האחרון של "ארץ נהדרת", ומקשקשת בו בזמן משהו לא ברור על פייסבוק. אסי עזר מעלה תמונה של אבא שלו אוכל ספגטי, ויוני בלוך מחפש עצות איך להעביר את הזמן בניו יורק. בזמן שהסלבריטאים ברחבי העולם כבר משכשכים בנוחות במימי הטוויטר ומחפשים את הדבר הבא, הידוענים המקומיים רק מתחילים לגלות את נפלאות הרשת החברתית. הם מדווחים איפה הם ולמה, משוחחים עם קולגות, מפליאים בניתוחים ברנז'איסטים ואפילו מקשקשים עם מעריצים. על הדרך, הצליחה מגיפת הסלבס הישראלית לנפק אפילו שערורייה בסצנת טוויטר. פרטים בהמשך.
אחת השאלות המרכזיות שמעלה טרנד הטוויטר היא איך יודעים אם מאחורי החשבונות המדוברים עומדים סלבריטאים בשר ודם או שמא דווקא יועצי תקשורת ממולחים שהם שכרו. ובכן, התשובה היא שלא באמת יודעים. כלומר, אפשר לשער, אבל לא לדעת בוודאות.
כך, למשל, אפילו שאם יש מישהו שהיית מצפה ממנו לצייץ בגוף שלישי הרי שזה קובי פרץ, ברור למדי שהטוויטר שלו אינו יותר מעבודת יח"צ - לא מתוחכמת במיוחד, יש לומר - ו-18 עוקביו (נכון לרגע זה) הם העדות לכך שמשתמשי הטוויטר לא טיפשים. ההערכות הן גם כי ציפי לבני וניצן הורביץ, למשל, מכתיבים לעוזריהם את הציוצים. לעומת זאת, אחמד טיבי אישר לאחרונה כי הוא זה שעומד מאחורי חשבון הטוויטר שלו. בהתאם לזאת, יוני בלוך מציין כי חשבון טוויטר שאינו מנוהל בידי האמן עצמו מנוגד לכל הרעיון שעומד מאחורי הרשת החברתית.
"טוויטר זה סוג של בלוג אישי, וברגע שהוא מנוהל על ידי הסוכן או היחצן שלך הוא כבר לא אישי ומאבד את הטעם שלו", אומר המוזיקאי, האמן הישראלי הראשון שזכה לקבל חותמת ראשית המעידה על כך כי החשבון שלו רשמי ולא מזויף. "באופן אישי, אני פשוט אוהב את זה. אני אוהב שמעריצים פונים אלי דרך הטוויטר ואני משתדל לענות לכולם. הוא מעניק תחושה של קשר אישי שחסרה ביחסים עם המעריצים".
נמרוד דוויק, בעלי חברת דייס מרקטינג, הפועלת בין השאר לקידום אמנים ברשתות חברתיות, מסכים עם בלוך: "התקשורת של אמן עם מעריץ חייבת להיות אותנטית, אחרת זה פשוט לא עובד. כל מה שקשור לדיבור האישי של האמן עם הקהל צריך להתבצע על ידו".
אמנם בלוך ודוויק חיוביים מאוד, אך יש לקחת בחשבון כי נוסף על העלייה במספר המפורסמים המקומייים הפותחים חשבון בטוויטר, נרשמה גם עלייה מרשימה בכמות החשבונות המזויפים לחלוטין שלהם. בעגה הרשמית קוראים לזה פייק טוויטר, והכוונה היא לחשבונות מפוברקים המגחיכים את הדמות שלכאורה עומדת מאחוריהם.
כך, למשל, מצייץ פייק דני איילון ש"נראה כי המלחמה עם איראן שתוכננה לקיץ תיאלץ להידחות מעט. אל דאגה, אני ואיווט כבר עובדים על מציאת תחליף הולם". פייק אייל ברקוביץ' טוען מצדו כי "אם אין אני לי אופירה לי", ופייק יאיר לפיד מספר כי "בגיל 12 אבי המנוח תפס אותי מאונן והכה אותי נמרצות. מאז למדתי לקח: זרע לפידי לא משחיתים. היום אני מאונן בשבילך, אבא. ובשביל 6 מיליון זרעונים".
כל עוד שחשבון הטוויטר מכריז על עצמו מלכתחילה כזיוף אפשר לומר כי הוא פועל בגבולות הסאטירה. אבל מה קורה כשהחשבון מצהיר על עצמו כאמיתי ואז עולים ספקות גדולים באשר לאמינותו? זוהי השאלה העומדת במרכזה של השערורייה שפקדה את הרשת הישראלית בשבועות האחרונים, ואף הצליחה לעורר כמה הדים ברחבי העולם. ובכן, מתברר כי בשבועות האחרונים נפתחו חשבונות טוויטר מפוברקים לבר רפאלי ולאחיה דור, לאסתי גינצבורג, לאגם רודברג, לאנה זאיקין, לנעם טור, לאור גרוסמן ולאחרים.
כל אחת מאותן דמויות וירטואליות מזויפות עקבה זו אחר השנייה, העלתה תמונות אישיות ובאופן כללי עשתה רושם אמיתי לחלוטין. כתוצאה מכך, גולשים תמימים וחטטניים עקבו במשך שבועות אחר החשבונות המפוברקים של דמויות מפוברקות ונהנו מציוצים מפוברקים. במקרה של בר רפאלי, למשל, הציוצים הללו הציגו בעיקר אימרות זן סטייל "ככל שתתאמצי להרשים מישהו, כך תשכחי יותר ויותר מי את באמת" או "אהבה משמעה להילחם בפחדיי הגדולים ביותר".
אחד האחראים לחשיפה של מה שמסתמנת כמתיחה הגדולה בדברי ימיו הקצרים של הטוויטר הישראלי הוא נמרוד קמר, בעל הטור "השבוע בטוויטר" באתר mako. בשל מה שהוא מגדיר כדאגתו הרבה לתקינות הרשת הישראלית, קמר מדווח מדי שבוע על הפעילות השוטפת של מיטב הסלבריטאים בארץ ובעולם בטוויטר ומנסה לחנך את הסלבריטאים המקומיים להשתמש בו באופן מושכל. לאחרונה אף העניק לדבריו שיעור פרטי בנושא לרוני דואני, אותה הוא מגדיר כ"אחת מהסלבס היחידות שיודעות לצייץ כמו שצריך".
אבל למרות השיעור הפרטי הזה, האמנים המקומיים רחוקים מאוד מלמקסם את הפוטנציאל של הטוויטר, בעיקר כשמודדים זאת יחסית לעולם. בארצות הברית, למשל, סלבס משתמשים ברשת כדי להגיב במהירות וביעילות על דברים שמטרידים אותם, כפי שהוכיח הציוץ הזועם של ליידי גאגא במחאה על חיתוך הקטע שבו התארחה ב"אמריקן איידול".
עמיתיה של גאגא גם נוהגים להעלות לטוויטר תמונות פרטיות מאוד שלהם, אולי בניסיון להפחית בכוחם של צלמי הפפראצי. אשטון קוצ'ר, למשל, הציג בפנינו את עכוזה של רעייתו, דמי מור. מנהג אטרקטיבי מעט פחות הוא להשתמש בטוויטר כתחליף למכתב התאבדות. די.ג'יי איי.אם, לדוגמה, נפרד מהעולם בציוץ "ניו יורק ניו יורק, עיר גדולה, חלומות גדולים. אבל הכל בניו יורק הוא לא תמיד מה שנראה לעין".
לעומת כל העירום, התככים וההתאבדויות הללו, הסצנה המקומית עדיין יבשושית למדי. רגע השיא שלנו עד כה? טל ברמן מצייץ באוקטובר שהוא עוזב את רדיו 102 ועובר ל-99. "רוב הסלבס הישראלים לא מבינים את הכלי הזה", מסכם קמר. "הבודדים שכן משתמשים בו כמו שצריך הם רוני דואני ואסי עזר, שהרבה צעירים נכנסו לטוויטר כדי לפטפט איתו על 'האח הגדול'. עזר היטיב לשתף איתם פעולה, אבל לכל השאר יש עוד הרבה מה ללמוד".
גם בלוך סבור שלסלבס הישראלים יש דרך ארוכה לעבור כדי להדביק את חשבונות הטוויטר של עמיתיהם מעבר לים, אבל הוא לא מודאג מכך. אחרי הכל, לדבריו, גם בארצות הברית לקח זמן עד ששיגעון הטוויטר תפס, אז אפשר לחכות בסבלנות.