פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "ישראל - המפונקת במדינות": ראיון עם מוחמד בכרי

      לאחר שהתאושש מהתקף הלב, מתפנה מוחמד בכרי לגלם יהודי בסרט על השואה, לתקוף את נתניהו ואת לבנת ולתמוך באלביס קוסטלו. ראיון מיוחד

      האנשים שזועקים "אל תגעו לי בשואה" כבר נאלצו להשלים עם העובדה שרוברטו בניני וקוונטין טרנטינו נגעו בה, אבל עכשיו התגלגל הטאבו לידיים שנויות במחלוקת הרבה יותר – מוחמד בכרי, המגלם אסיר בגטו ב"חתיכת לחם", סרטו הקצר של גומא רביד. כן, זה אותו בכרי מפרשת "ג'נין ג'נין", זה שלימור לבנת אמרה עליו כי "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו", זה שתקף את כל הערכים של המדינה הציונית ומתח עד הקצה את הגבולות של כל אחד מן המוסדות שלה – מבית המשפט העליון ועד מנגנון הצנזורה העצמית של העיתונות. דווקא הוא מגלם יהודי בסרט שקיבל מימון ממכון "משואה", המרכז הציוני והציבורי לגמרי ללימודי שואה, ואין לו כל כוונה להצדיק את הבחירה בו. "אם למישהו יש בעיה שאני משחק בסרט כזה, זו בעיה שלו, ואני לא מתעסק בבעיות של אחרים", הוא אומר בראיון מיוחד לוואלה! תרבות.

      בניגוד לשחקנים היהודים, אתה לא גדלת על סיפורים על "מה שקרה שם", זה הקשה עליך להיכנס לדמות?

      "ממש לא. אני מזדהה עם כל אדם במצוקה, ולא משנה מה צבע עורו ומה הדת שלו. מה שחשוב לי בחיים זה להוציא אנשים ממצוקות ולא להכניס אותם אליהן, ולא משנה מי הם ומה המצוקות".

      אמרת בעבר כי מי שמתכחש לשואה מתכחש לאנושות – אתה חושב שסרטים כמו "חתיכת לחם" יכולים לעזור למלחמה בהכחשת השואה?

      "אני לא מאמין שלסרט קטן כזה יהיה כוח כה רב, ובכל מקרה, אני גם לא מאמין שמישהו שיש לו לב בחזה ומוח בראש באמת יכול להתכחש לשואה".

      לעומת זאת, אתה מאמין שבישראל דווקא מיטיבים להתכחש למה שקורה.

      "זה כבר סיפור אחר. ממשלת ישראל מתכחשת לסבל של העם הפלסטיני. ממשלות ישראל לדורותיהן, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מדכאות את פלסטינים ומניחות לקומץ של מתנחלים להתעלל בהן. הן מתכחשות לכך וגם מסתירות מהעם את מה שקורה, אבל יום יבוא ועם ישראל יתפכח ויבין שרימו אותו, אני בטוח שזה יקרה".

      מוחמד בכרי ב"חתיכת לחם" (יח"צ)
      "היהודים עושים לאחרים את מה שעשו להם בעבר". מוחמד בכרי ב"חתיכת לחם"

      ועד שזה יקרה, אתה חושב שישראלי הצופה בסרט כמו "חתיכת לחם", יכול להגיד לעצמו שהמדינה למדה לקח מן השואה?

      "ממש לא. לאף ישראלי אין זכות להגיד את זה, או לחשוב שהוא מנסה לעשות ההפך או אחרת ממה שהיה באירופה של שנות הארבעים. היהודים עושים לאחרים את מה שעשו להם בעבר".

      לאור כל זה, אני מניח שאתה מתרעם גם על הכוונות לגרש ילדי עובדים זרים.

      "עושים כאן עוול לא רק לפלסטינים, וזו דוגמה לכך. היחס לעובדים הזרים ולילדיהם הוא לא אנושי ולא הולם מדינה מתוקנת, אבל זה לא מפתיע, כי ישראל אינה מדינה מתוקנת, גם אם היא חושבת את עצמה לכזו. איך אפשר להגיד שזו מדינה מתוקנת אם היא מתעללת בילדים, מדרגת את האזרחים שלה לפי היררכיה של עדות ורואה בערבים שבשטחה גיס חמישי?"

      השיחה עם בכרי מתקיימת כמה ימים לאחר שנמנעה כניסתו לישראל של פרופ' נועם חומסקי, צעד שבעיניו של בכרי היה מיותר לגמרי – "מה הם רוצים ממנו?", הוא שואל, "מה יש לפחד מפרופסור הומני? מה הוא כבר יכול להגיד? כל העולם יודע את מה שיש לו להגיד, והאמת שגם רוב הישראלים, ובכל זאת השלטונות החליטו לסתום לו את הפה. ככה זה, על ראש הגנב בוער הכובע".

      לעומת זאת, אני מניח שלא שלחת לאליבס קוסטלו מכתב מחאה.

      "אני מעריך את מה שקוסטלו עשה, ומעריך באופן עקרוני כל אדם שיש לו אומץ למחות נגד מדיניות של ממשלה, כי זה מראה שיש לו מצפון. אני מעריך גם כל אדם שמנצל את המעמד שלו כדי להגיד את הדברים שקוסטלו אמר, אבל הייתי שמח יותר אם מוזיקאי ישראלי היה אומר אותם".

      אלביס קוסטלו (GettyImages , Theo Wargo)
      "הייתי שמח יותר אם מוזיקאי ישראלי היה אומר את מה שהוא אמר". אלביס קוסטלו (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      נאמר ולא היית מוחמד בכרי אלא דווקא במאי צ'כי, והיו מזמינים אותך לכבד בנוכחותך בעוד כחודש את פסטיבל הקולנוע בירושלים. היית מסכים?

      "כרגע, לא. ירושלים מסמלת את הכיבוש, ולא הייתי מוכן להופיע במקום כזה. כל עוד שירושלים מנופפת בדגל של ירושלים המאוחדת ומסמלת את הכיבוש של העיר העתיקה, אני לא אכבד בנוכחותי את הפסטיבל".

      לעומת זאת, אין לך בעיה עם העובדה ש"חתיכת לחם" מוצג בסינמטק תל אביב, מוסד ציבורי הממומן בידי המדינה?

      "הסינמטק הוא לא משרד ממשלתי. הוא היכל תרבותי שמקרינים בו סרטים איכותיים, בדרך כלל, ואני גאה שסרט בהשתתפותי מוקרן שם".

      מי שאולי לא תשמח על הצגת הסרט בסינמטק היא שרת התרבות, לימור לבנת, שמצאה עצמה בחודשים האחרונים שוב ושוב בעימותים מתוקשרים מול בכרי. בתחילה היא תקפה בחריפות את הצעד של כמה קולנוענים ישראלים, שהעניקו לבכרי פרס מיוחד על חופש הביטוי בפסטיבל ברלין. לאחר מכן זה היה תורו של בכרי להרים את הכפפה, והוא יזם מחאה נגד נוכחותה של לבנת בפתיחת פסטיבל הקולנוע הישראלי בפריז. "מי זו האשה הזו בכלל? אני לא מכיר אותה, אני לא יודע על מה היא חושבת בלילה, ולפי איך שהיא מתנהגת, היא לא מייצגת אותי", הוא מצהיר כעת. "לבנת היא דוגמה לאיש פוליטי שנמצא במקום הלא נכון. היא צריכה להיות בצבא ולא להתעסק בדברים רוחניים. בגלל אנשים כמוה ישראל נראית כמו שהיא נראית".

      אתה חושב שהמתקפה של לבנת ושל פוליטיקאים אחרים על סכנדר קובטי בגלל ההתבטאויות שלו בטקס האוסקר עלולות לגרום לקולנוענים הישראליים לחשוב פעמיים לפני שהם עושים סרטים ביקורתיים?

      "זה יהיה מצער, כי הקולנוע הישראלי מתקדם מאוד בשנים האחרונות, והלוואי שהמדינה כולה היתה נראית כמוהו. אז אני מקווה שהוא ימשיך במגמת העלייה, ושהיוצרים לא יתאימו את האמת האמנותית שלהם לאמות המידה של המימון הציבורי. כסף זה לא הכל באמנות. קשה ככל שזה יהיה, אפשר לעשות סרטים בלי כסף. גם אני עשיתי כמה כאלה".

      אתה אומר שלבנת נמצאת במקום הלא נכון – מה לגבי מנהיג המפלגה וראש הממשלה שלה?

      "המצב בישראל מידרדר בגלל שלעדר אין רועה. זה מצער בעיקר כי יש עכשיו סיכוי אמיתי לשלום. בצד השני יש את אבו-מאזן, שהוא יונה בן יונה, אבל לנו יש את ביבי ויש את ליברמן, שאני לא צריך לספר מיהו".

      רוב הישראלים, כולל אלה שנלחמו למען שלום כל חייהם ואלה שמגדירים את עצמם כאנשי שמאל, דווקא משוכנעים שהבעיה היא כי בצד השני אין פרטנר.

      "הם חושבים כך כי זה מה שהתקשורת גורמת להם להאמין בו. יש אנשים שיש להם אינטרס לשכנע את העם שאין פרטנר בצד השני, והם משתמשים בתקשורת כדי להעביר את המסר הזה. התקשורת בישראל נהפכת מיום ליום לדוברות של הממשלה הקיימת. כמעט וכבר אין כאן עיתונות חופשית. עיתונאים מעטים כותבים את מה שהם רוצים וכלי תקשורת מעטים מכבדים את חופש הביטוי".

      לדעתך, העם הישראלי לא הבין שהממשלה שלו אשמה במצב. אבל האם האמריקאים כן הבינו את זה?

      "הם הבינו את זה יפה מאוד. הם הבינו שישראל היא המדינה הכי מפונקת במזרח התיכון, ובדומה לאב המחנך את ילדיו, אני מקווה שהם ינהגו בהתאם ויעמידו אותה במקום. ארצות הברית צריכה לאיים על ישראל שאם לא תביא להסכם שלום, היא תפסיק להיות פרטנר שלה".

      אבל כל עוד שנתניהו בשלטון, אתה לא מאמין שישראל תפסיק להתפנק. יש מישהו אחר שהיית רוצה לראות בראשות הממשלה?

      "יש לי כמה מועמדים. למשל, רני בלייר, יו"ר איגוד הבמאים. זה אדם אמיץ, והייתי שמח אם הוא היה ראש הממשלה".

      היית מסכים להיות שר תרבות בממשלה כזו?

      "אם רני בלייר ראש ממשלה, הייתי שמח להיות שר התרבות. אלון גרבוז יכול להיות שר הקולנוע".

      רני בלייר (שי אוקנין)
      "הייתי שמח אם הוא היה ראש ממשלה". רני בלייר (צילום: שי אוקנין)

      במסגרת החברות האמיצה בין בכרי ובלייר, יגלם השחקן דמות של מושבניק יהודי ב"אדמה", הסדרה החדשה של הבמאי, שתעלה בקרוב בכבלים. הפוריות המקצועית של בכרי מעט מפתיעה לאור העובדה שהוא סבל מהתקף לב רק לפני כחודשיים ונאלץ לעבור צנתור דחוף, אבל לדבריו, הוא חזר לכושר מלא. "אני ממש בסדר, ואני גם ממשיך לעשן כמו פעם. 40 סיגריות ליום".

      40 סיגריות ליום? הרופאים לא כועסים?

      "הם כועסים, וגם אשתי אומרת לי להפסיק, אבל אני מכור, מה לעשות".

      חוץ מהסדרה של בלייר, מה עוד אתה מכין לנו בקרוב?

      "אני כותב תסריט לסרט על חייו של מחמוד דרוויש. הפרויקט בשלב התחלתי מכדי שאוכל לדבר עליו. אני מתעכב מכל מיני סיבות, בין השאר באשמת החיילים שגוררים אותי בין בית משפט אחד למשנהו בגלל התביעה נגד 'ג'נין, ג'נין'. הם מבזבזים לי המון זמן לשווא".

      גם הם מקדישים לכך מזמנם הפרטי, אבל מבחינתם זה לא בזבוז זמן – הם מוחים נגד עוול שנעשה להם לכאורה.

      "לא עשיתי להם שום עוול. הם לא יכולים לתבוע אותי, כי הם לא מוזכרים בסרט ולא מוצגים בו. המשפט הזה הוא בסך הכל עניין פוליטי – מרדף של המדינה נגד האזרח והתעללות שלה בו. המזל שלי שהמערכת המשפטית בארץ צפופה, אז לפחות אני יכול לנוח בין משפט למשפט. אני מקווה שבית המשפט העליון יסיים עכשיו את הפרשה הזו אחת ולתמיד ויוכיח שהצדק עמי".

      בית משפט סרט ח"כ במאי חייל חיילים (שרון בוקוב)
      "המזל שלי שהמערכת המשפטית בארץ צפופה, אז לפחות אני יכול לנוח בין משפט למשפט". בכרי באחד מן הדיונים הרבים בפרשת "ג'נין, ג'נין" (צילום: שרון בוקוב)

      אתה חושב שהתמיכה של מני מזוז בחיילים שתקפו אותך תטה את הכף לצדם בסופו של דבר?

      "מני מזוז? מי זה מני מזוז?"

      יש משהו שאתה מתחרט עליו בכל הקשור ל"ג'נין, ג'נין"?

      "נכשלתי בדבר אחד – לא הצלחתי להביא אותו לציבור הרחב. זה קרה באשמת התקשורת והממסד הפוליטי, שהצליחו לשכנע את הציבור כי מדובר בסרט אנטישמי ואנטי-ישראלי, אבל מובן שהוא לא כזה. לו רק איזשהו ערוץ טלוויזיה ישראלי היה ניאות להציג אותו, כל הקהל היה מבין את זה".

      אז אחרי כל זה עוד יש לך כוח להמשיך לעשות קולנוע, ועוד לשתף פעולה עם במאים יהודים? כבר לפני 25 שנה שיחקת ב"מאחורי הסורגים" של האחים ברבש, ומה זה עזר לדו-קיום? המצב רק הידרדר מאז.

      "זה נכון שהמצב הידרדר מאז, אבל אני משוכנע שעוד יהיה טוב. אולי זה לא יקרה בימיי, אולי אפילו לא בימים של ילדיי, אולי אפילו לא בימים של נכדיי, אבל יהיה טוב. הם יכולים לקחת ממני הכל, אבל לא את התקווה".

      השרה לימור לבנת מסרה בתגובה: "מוחמד בכרי אינו מייצג אותי. הוא לא מייצג את מדינת ישראל וגם לא את עולם האמנות הישראלית. גם בג"צ קבע שסרטו, 'ג'נין ג'נין', שמומן על ידי הרשות הפלסטינית, רצוף בשקרים והוגשה נגדו תביעה אזרחית שהצטרף אליה היועץ המשפטי לממשלה. ברור כי דבריו אינם ראויים להתייחסות".