האלבום
"To The Sea" הוא אלבום האולפן החמישי של ג'ק ג'ונסון, מהאמנים המצליחים ביותר שיצאו מארצות הברית בעשור האחרון. באלבום, ממשיך ג'ונסון בנוסחת הקסם שהמציא שכוללת רוק רך, גיטרות חשמליות מעודנות ואווירת גופיה וכפכפים לאורך 13 השירים שבאלבום, אותם הקליט עם להקתו הקבועה.
לשם הבהרה, לא מדובר בגופיה וכפכפים בחוף הצוק של הרצליה כשכל רגע אופנוע ים יכול לכסח לשחורדיניות מנותחות את הרגליים המעוצבות. ג'ונסון, יליד הוואי שלקח ברצינות גדולה מדי את הפער שבין הביץ' בויז ללהקות הסרף הקשוחות שאחראיות על המצאת המונח, הצליח בקריירה היחסית קצרה שלו להגדיר מחדש את המונח "אנרגיות חיוביות" ולהפוך לגורו של ממש בתחום. וכשמאזינים לאלבום החדש שלו, המדבק באופן שמזכיר וירוס ולא להיט פופ איכותי, נראה שפשוט לבן זונה יש את זה. משמיים.
הרקע
גם בגיל 34, עם אישה, שלושה ילדים, מכירות של עשרות מיליוני עותקים וכמויות הורדות שמזכירות פורנו ולא מוזיקה, ג'ק ג'ונסון הוא עדיין "הגולש". למעריציו לא משנה שכיום הוא תאגיד שמסוגל לפקוד על הים להוציא גלים מתוכו כדי שהבוס יוכל לשחק אותה פטריק סוויזי ב"נקודת פריצה". יחד עם זאת, ידוע שיותר משקשה להגיע לפסגה קשה לשמור עליה, ולכן המשימה המרכזית של ג'ונסון היא לא למרוד בתדמית המעט מביכה לגילו ומעמדו אלא לשמור עליה מכל משמר.
אפשר אף להניח שזו הסיבה שג'ונסון לא סמך על שיריו ובחר לאלבום שם - "To the Sea" כאמור - שיעורר אסוציאציה מיידית לאותה תדמית. הוא, אגב, טען בראיון ל-MTV שהאלבום הוא על "אב המוביל את בנו לים, שמייצג את התת-מודע. האלבום עוסק בלרדת אל מתחת לפני השטח ולהבין את עצמך". שיהיה.
עוד בוואלה!
קבלות
יפן היתה המדינה הראשונה שזכתה לראות את "To The Sea" בחנויות ב-26 במאי ומעריציו גמלו לו בכניסה ישירה למקום הרביעי בטבלת מכירות האלבומים במדינה. ב-31 במאי יצא האלבום בבריטניה ונכנס הישר למקום הראשון בטבלת מכירות האלבומים, הכניסה השלישית ברציפות של ג'ונסון למקום הראשון.
בארצות הברית, שם יצא האלבום ב-1 ביוני, צפוי האלבום גם הוא להתברג בשלישייה הפותחת (לכל הפחות), בדומה לאלבום הקודם שיצא לפני שנתיים. הסינגל הראשון מהאלבום, "You and Your Heart" הגיע בשיאו למקום ה-20 בטבלת 100 הסינגלים החמים של הבילבורד ולמקום ה-13 בטבלת שירי הרוק.
במילים אחרות, גם אם ג'ונסון לא דורס את הטבלה, הישגיו עדיין מרשימים והטור העולמי שצפוי לו במהלך 2010 צפוי למקם אותו גבוה בטבלת המופעים הרווחיים בעולם, כפי שהיה בסיבוב הקודם שלו בשנת 2008, שהניב רווחים בגובה 22.8 מיליון דולר בארצות הברית בלבד. בישראל, יצא האלבום בייבוא של חברת הליקון.
הביקורות
"פעם אחרי פעם הבחירות שלו צפויות, אך זה מנחם וקשה שלא לחבב את העדינות הנעימה שלו". המשפט הזה, הלקוח מהביקורת הפושרת של הלוס אנג'לס טיימס, מייצג היטב את הקו של רוב המבקרים סביב האלבום החדש של ג'ונסון ועל היצירה שלו בכלל. זה לא ממש מפתיע. ג'ונסון הוא לא בדיוק זיקית מוזיקלית אלא סינגר-סונגרייטר פשוט ששומר על הצלחתו כמו על סודות הגרעין. אמנם אנדי גיל מהאינדיפנדנט מכנה את האלבום "עצלן" בביקורת אכזרית של כוכב אחד ומסיים אותה בקריאה "תתעורר, בן אדם!", אך רוב המבקרים מצליחים לצלוח אותו בשלום, לגמגם משהו על כמה חבל שכאלו אלבומים מצליחים כל כך אבל שזה בעצם לא כל כך נורא, ולחזור לדברים שהם מעדיפים לשמוע בבית.
שורה תחתונה
אין שום דבר רע בפגישה עם ג'ונסון אחת לשנתיים, פשוט צריך לדאוג שלא יהיו היתקלויות מעבר לכך.
הערת המערכת
אפשר לשמוע את "To The Sea" בלופים שלידם הטחינה של גלגלצ את "מריה" של בלונדי תיראה נדירה כמו מוסלמי בבית"ר ירושלים. ג'ונסון מצליח ליצור מוזיקה כל כך נעימה שלפעמים אפשר לשגוח שמדובר ברוק ולא במסאז' רקמות עמוק. צריך כישרון כדי ליצור אלבום שכזה, אבל צריך כישרון יותר גדול כדי להצליח לא לייצר ולו שיר אחד שיהיה כדאי לזכור ממנו ביציאה.
עם זאת, לזכותו של ג'ונסון ייאמר שיחסית לתדמית הגולש, העיבודים וההפקה המוזיקלית של האלבום מוקפדים לעילא ("פרפקציוניסט רשלן", הוא כינה את עצמו בראיון מרתק לבילבורד). אבל עדיין, אי אפשר להימנע מלהיזכר בדברים שכתב פעם המחזאי המצוין ג'ו אל דרור: "סצנות מין בסרטים אמריקאים לא גורמות לך לרצות לזיין אלא לשתות קולה". מבחינה זו המוזיקה של ג'ק ג'ונסון היא הסרט האמריקאי המוצלח ביותר של התקופה.