ברוקר על הבוקר

נפתח בדארן סטאר, שאחרי ההצלחה המסחררת של "סקס והעיר הגדולה" האמין – כמו רבים לפניו – שעלה על משהו: הקוד לפיצוח הגנום הרייטינגי. מה שעבד ב"סקס" לא היה אמור להיכשל באחותה המאופקת והמתוחכמת יותר. מה שתפס כל כך חזק בחבורת בראדשו, לא היה יכול שלא למגנט במוצר ההמשך מבית היוצר של הגאון בעל אלף הרעיונות – ושיטת הביצוע היחידה. אלא ש"סקס" הפכה לשם נרדף לשיק ול"באנו קטנים - יצאנו גדולים", ואילו "וול סטריט" חטפה את הזריקה באחוריים ולא תחזור באמא אמריקה לעונה השלישית.

נמשיך בקאסט – ג'ניפיר קונלי (הפנטזיה של דון ג'ונסון ב"נקודה חמה") היתה אמורה לחזור על טריק הקרוס אובר של שרה ג'סיקה פרקר ולהפוך מכוכבנית בקולנוע למספר חזק בטלוויזיה. חשוב לזכור – קונלי היא בייב רצינית בהרבה מפרקר ובוודאי לא נופלת ממנה באיכויות הדרמטיות. אבל תפקיד מנהלת הצוות החדשה, הביצ'ית והמכופתרת – ותודה להת'ר לוקליר ולאבא ספלינג על ההשראה – הוא הכי פחות מתאים לנערה הענוגה והעדינה הזאת. בריג'ט ווילסון ("בלנודינית אמיתית") משלימה ליין-אפ נשי מהפוטוגני ביותר על מסך הטלוויזיה שלכם. אדם גולדברג (מאליש מ"להציל את טוראי ריאן") נותן את הגירסה שלו לרון סילבר – השיילוק המזוקן והחרמן – עם האפיל שעובד טוב על גויות מסקרסדייל ניו-ג'רזי.

נעבור לזירת ההתרחשות: משרד ברוקרים מרושת ומדושן ברחוב הכסף הניו יורקי. אתם מכירים את התמונה – המון גברים בחליפות של פייר קארדין, מבושמים ב"קשארל", רציניים עד להתאבדות כשזה נוגע לעמלה שלהם, מוכרים, מתחמנים, מוליכים שולל ומנסים להרוויח עוד אינץ' יתרון מוקדם על היריב, בדרך למניה הבטוחה הבאה. "וול סטריט" צולמה בארה"ב רגע לפני שהבועה התחילה להתפקע וחצי שעה לאחר שלכולם די נמאס מהקטע של נקודות עשרוניות ושמות מסובכים של חברות אנליסטים. כסף הוא סקסי, נכון, אבל הדבר עצמו – "סקס" ז'תומרת – סקסי לא פחות. וגם מוכר לא רע, מסתבר.

על כל פנים, "וול סטריט", גם אם הפתיחה היתה נשכנית מכפי שהתכוונה להיות – היא סדרת דרמה לא רעה בכלל. שלוש עלילות משנה מקבילות, שני סיפורים מובילים ארוכי טווח, לוקיישן היי-טקי, גברים עם פרופורציות גופניות ונשים שלא מפחדות, והכוכב הגדול – דארן הסטאר – מפקח מעל בחמ"ל הביון המעופף. "וול סטריט" ערוכה מצוין והמעברים בין הסיפורים חדים וקצביים. מכיוון שהיא משודרת במקור ברשת לאומית ולא ב-HBO נטולת העכבות, אין מקום למילים מפורשות או לתקריבים מוגזמים, אבל התסריט מצליח לחפות על כך בשנינה יבשה ובתאורה סגלגלה בחדר המיטות.

למרות שבארה"ב הורידו עליה את הגליוטינה בתום שתי עונות, "וול סטריט", בעיקר בהתחשב בדלות החומר המחפירה בכבלים, היא בהחלט גחלילית באפילה הכללית. בסוף יום עבודה, כש"גלובס" מונח כמו קורבן סיכול ממוקד על הברכיים והילדים בסדנת "לנדמרק", ומכיוון שאף אחד לא מחובר לערוץ הספורט החדש, אפשר בהחלט לנדוד לחיקו החמים של הערוץ הממוחזר ולהתרענן לשעה בהזיות נוסטלגיות על העידן בו היה ברור שהקפיטליזם ניצח ושלכסף יש ריח מתוק לפחות כמו היום שלפני. בן-לאדן.

· "וול סטריט" משודרת בערוץ 3 ביום שני בשעה 21:15