פ??ר?ה-היסטוריה: שנה למותו של מייקל ג'קסון

שנה עברה מאז שמייקל ג'קסון הלך לעולמו. מאז ועד עכשיו הוצפנו ברצף בלתי פוסק של פרידות ומחוות, רצף שהחל בסמיכות מטרידה ליום מותו ולא נפסק מאז. כבר לא ברור מי באמת מבקש להיפרד מהכוכב ולהנציח את פועלו ומי מבקש לספור את המזומנים דרך מופע מחווה או מסיבה לזכרו. מה שבטוח הוא שב-2010 טקס אינו טקס אם אין בו קליפ פרידה מרגש ממייקל. אבל זו הדינמיקה של אגדות מתות: זוכרים אותך ומרוויחים ממך, מתגעגעים אליך ורוקדים בחלל שהשארת.

ג'קסון יצר את שירי הפופ הטובים ביותר מאז ומעולם, השפיע, ועודו משפיע, על דורות של מוזיקאים. אשר, ג'סטין טימברלייק וכריס בראון (יימח שמו) חייבים לו את כל מה שיש להם. ריהאנה קשרה יפה את גורלה בגורלו כששרה את ה"ממה סה ממה סה ממקוסה" המפורסם ב-"Please Don’t Stop The Music", בושווקה עשה לעצמו שירות מדהים כשבוטלג שלו לבילי ג'ין הפך ללהיט ענק בתחילת העשור וג'אסטיס נכנסו לתודעת ההמונים בעזרת " D.A.N.C.E", שיר מחווה מושלם ל- "Pretty Young Thing" (הידוע בקיצורו "P.Y.T") ולמייקל הצעיר. ג'קסון הוא יותר מהשראה עבור כל אלו ועבור רבים אחרים; הוא התשתית והוא היסוד של תרבות הפופ. ואת זה אף אחד לא יוכל לקחת ממנו לעולם.

אבל השנה הזו, על שלל פרידותיה ופרסי מפעל החיים שלה, היתה מעט מוזרה. אם גם אתם זזתם באי נוחות על הספה כשסיפרו על פרס נוסף שחולק לגופתו המתקררת של מלך הפופ, אל תדאגו - אתם לא לבד. אז הנה מה שכולם יודעים ואף אחד לא רוצה להגיד: סופן של שנות ה-80 סימנו גם את סוף עידן היצירתיות של מייקל ג'קסון. בשנות ה-90 מייקל יצר שירי פופ גרנדיוזיים אך פושרים ובשנות האלפיים - נו, אתם יודעים, שנות האלפיים. מייקל ג'קסון, שהעולם כל כך עמל על זכרו בשנה החולפת, מת כבר בשנת 91'. והשנה נציין את יום הזיכרון ה-19 למותו.

והנה עוד אמת: קשה להאמין שמופעי הקאמבק שתוכננו לג'קסון לקיץ הקודם היו משנים את העובדה הזו. כוכבי פופ צריכים לעבוד קשה מאוד כדי לשמור על רלוונטיות לאורך שנים וזו משימה שרובם נכשלים בה. הכוכבת היחידה שהצליחה לעשות זאת היא מדונה, ולכן לא מפתיע שהיא גם היחידה שעמדה באומץ מול קהל של מיליונים ואמרה להם את האמת בפנים. בנאום החכם והחד שנשאה לזכרו של מייקל בטקס פרסי המוזיקה של MTV היא סיפרה שהיא, כמו כל היתר, זנחה אותו כשהרוחות סערו סביבו. "כשהוא ניסה לבנות מחדש את הקריירה שלו, כולנו היינו עסוקים בלהעביר עליו ביקורת", היא אמרה שם בצער, שנדמה שהיה כן. מדונה אמיצה מספיק בשביל להגיד את הדברים בקול רם - טירופו של המלך מייקל הוא ששמר אותו בעניינים, לא יצירתו; פסקול ההתרסקות שלו נעם לעולם הרבה יותר מכל סינגל שהוא ניסה להוציא.

ובכל זאת, אגדה מתה היא עדיין אגדה, והשנה שחלפה מאז מותו קימבקה לתודעה שירים נהדרים של ג'קסון כמו , "Human Nature", ו-"Man in the Mirror" ו-"Say Say Say". אז גם אם האגדה מתה מזמן - היצירה תחיה לנצח. ולנו לא נותר אלא להציע פלייליסט של מיטב הריפרורים, הסימפולים והחידושים למלך פופ כדי להנעים לכם את האבל.

תודה מיוחדת להילית וולברג, שסייעה בהכנת הרשימה.