פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פושע חלקלק: על "האמת מאחורי מותו של מייקל ג'קסון"

      איאן הלפרין, במאי הסרט תיעודי "האמת מאחורי מותו של מייקל ג'קסון", בנה סיפור רצוף אי דיוקים ושקרים שלא מחדש דבר על תעלומת מותו של מלך הפופ

      הסרט התיעודי "האמת מאחורי מותו של מייקל ג'קסון" של הסופר איאן הלפרין, ששודר אמש (רביעי) בערוץ 8 של HOT, הוא בזבוז מוחלט של שעה וחצי. לא מפני שהוא לא מעניין - להיפך; אבל מדובר בתוכנית חסרת מיקוד, שיורה לכל הכיוונים ולא פוגעת בדבר. זהו סרט שמתיימר להגיד הרבה אך בעצם לא אומר כלום, שקשה לעקוב אחר טענותיו, פשוט מכיוון שאין בו ולו טיעון קוהרנטי אחד. גם העובדה שחלק גדול ממנו מלא בשמועות שמוצגות כעובדות ופעמים רבות גם בשקרים מוחלטים, בוודאי לא עוזרת לו.

      אז מהי בעצם מטרתו של הסרט הזה? נראה שגם ליוצר שלה, הלפרין, זה לא כל כך ברור. משם הסרט ניתן להסיק שמטרתו היא פשוטה כמשמעה – לחשוף את האמת מאחורי מותו של מייקל ג'קסון. אלא שהסרט אינו חושף דבר. למעשה, הוא פשוט חוזר על אותם סיפורים הקשורים למותו של ג'קסון ששמענו אינספור פעמים מאז שמלך הפופ הלך לעולמו לפני כשנה.

      הלפרין לא מציע שום תיאוריה חדשה, שום רמז חדש להבנת האירועים ובעצם שום פריט מידע שלא היה ידוע קודם לכן. הדבר היחיד שהוא כן עושה זה לחזור על המנטרה הגורסת כי הוא זה שחזה את מותו של ג'קסון - ולא משנה לו שזה לא באמת נכון. מכל מקום, כשסרט המתיימר להיות תיעודי מתחיל מנקודת מוצא כל כך בעייתית, הדבר לא מבשר טובות על המשכו ועל מידת האמינות של המידע המופיע בו.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      השמועות שהפכו לעובדות. מתוך "האמת מאחורי מותו של מייקל ג'קסון"

      לאנשים שבכל זאת התרשמו מטיעוניו של הלפרין, הנה האמת על הטענות שלו על בריאותו של ג'קסון והקשר שלהן, או יותר נכון חוסר הקשר שלהן, לאירועים שהתרחשו. הלפרין אכן טען ב-2008 שחייו של ג'קסון נמצאים בסכנה וג'קסון אכן מת ב-2009. פה בערך מסתיים הקשר בין דבריו של הלפרין לבין המציאות. אלא שמה שהלפרין משמיט בנוחות רבה מהתוכנית שלו, הוא שאין שום קשר בין האופן בו ג'קסון אכן מת לבין מה שהלפרין חזה, כך שבעצם ה"נבואה" שלו היא לא יותר מניחוש "מוצלח" שמייקל ג'קסון ימות בשנים הקרובות.

      בנוסף, הלפרין טען ב-2008 כי ג'קסון סובל ממחלה גנטית שגורמת לבעיה בריאותית ואשר מצריכה השתלת ריאות. הוא אמר גם כי ג'קסון סובל מדימום בדרכי העיכול, עיוור כמעט לחלוטין בעינו השמאלית ובקושי יכול לדבר. לכל זה אין ולו הקשר המועט ביותר לסיבת מותו הרשמית של ג'קסון – מנת יתר של סם ההרדמה פרופופול שגרמה לדום לב. למותר לציין, שבנתיחת גופתו של ג'קסון, בה הלפרין משתמש מדי פעם ללא בושה במהלך סרטו כדי להוכיח טענות שונות, לא נמצא כל זכר למחלות אותן תיאר ב-2008.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      הניחוש היה נכון, הנסיבות שלו לא. איאן הלפרין, בסרטו "האמת מאחורי מותו של מייקל ג'קסון"

      כך, תוך שהוא חוזר שוב ושוב על המנטרה "ידעתי כבר ב-2008 שג'קסון עומד למות", הלפרין משחזר את האירועים שלפי החשד הובילו למותו של מלך הפופ ולאופן בו התנהל רופאו האישי, ד"ר קונראד מוריי המואשם בהריגתו של הזמר. הוא מסתמך לרוב על ההנחה שרבים מצופי התוכנית אינם בקיאים בעובדות התיק, אך בקיאים מאוד בכל השמועות שאופפות את מותו של ג'קסון וחוזר על הטיעון השחוק לפיו ג'קסון היה מכור למשככי כאבים וכי ייתכן ואלו שיחקו תפקיד במותו. חבל רק שהוא לא טורח לציין שבנתיחת גופתו של ג'קסון לא נמצא כל זכר למשככי כאבים כך שהשאלה האם ג'קסון אכן היה מכור אליהם או לא, ממש לא רלוונטית לסיבת המוות.

      בסרט מראיין הלפרין אנשים רבים (קרוב ל-30) אך כמעט לאף אחד מהם לא היה חלק גדול בחייו של מייקל ג'קסון ורבים מהמרואיינים כלל לא הכירו אותו באופן אישי. הדבר לא מונע מהם לדבר על חייו הפרטיים בנחרצות רבה, ולנתח את האישיות שלו כאילו הכירו אותו. הלפרין מציג את האנשים האלה, חלקם כלל לא פגשו את ג'קסון, כבעלי סמכות והבנה בחייו של הזמר ומציג את דעתם על היבטים שונים בחייו של ג'קסון כשהוא לא מפספס התייחסות לאף סקנדל או שמועה גדולה שרדפה את מלך הפופ בחייו.

      בין היתר, הוא מביא את דבריהם של עיתונאים אשר מדווחים על שמועות שהתרוצצו במהלך חייו של ג'קסון כאילו הם היו אמת. הוא גם מראיין בהרחבה פסיכולוגית קלינית שמנתחת את חייו של ג'קסון ואירועים שונים שהשפיעו עליו וכל זאת למרות שמעולם לא טיפלה בו. העובדה שמעולם לא פגשה את ג'קסון לא מונעת מהפסיכולוגית לטעון שג'קסון הלבין את עורו. זאת למרות ששמועה זו הוכחה כשקר מוחלט, ובנתיחת גופתו של ג'קסון צוין במפורש כי סבל ממחלת העור ויטיליגו, עליה סיפר לאופרה ווינפרי כשהתארח בתוכניתה עוד בשנת 1993.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      אפילו משפחתו שלו העדיפה את כספו מאשר את מורשתו. ג'ו ג'קסון, אביו של מייקל בסרט "האמת מאחורי מותו של מייקל ג'קסון"

      למרות כל אלו, "האמת מאחורי מותו של מייקל ג'קסון" עושה לפחות דבר אחד טוב: הוא מדגים כיצד במהלך כל חייו של ג'קסון ואפילו במותו, רבים אשר היו בקשר עמו ראו בו רק אמצעי להשגת כסף ופרסום. הלפרין מראה כיצד אנשים רבים היו תלויים בו לפרנסתם וכיצד רבים לא התביישו להתעלק עליו על מנת להתעשר או להתפרסם. הוא מראה גם כיצד הפעמיים בהם הואשם בהתעללות בילדים היו ניסיונות של המשפחות לסחוט אותו, וכיצד אפילו חלק ממשפחתו של ג'קסון עצמו דואגת יותר לכסף שהיא יכולה להרוויח על גבו מאשר לרווחתו ולמורשתו. הבעיה היא שהתוכנית כולה מורכבת ברובה מאותן "עלוקות" אשר מוכנים להתראיין בכל מקום, ולא מהאנשים שבאמת היו קרובים לג'קסון.

      יתרה מכך, הלפרין מבקר בסרט את יחסם של רבים בחיי ג'קסון כלפיו כאל "מכונה שניתן להרוויח ממנה ומשמה", אלא שזוהי בדיוק הדרך בה הלפרין עצמו מתייחס אליו. הלפרין לא רודף אמת או אפילו לא מנסה להוכיח איזושהי תיאוריה על חייו ומותו של מלך הפופ. גם אם כן - אף תיאוריה שכזו לא הוצגה במהלך התוכנית, והלפרין הוא פשוט עוד בנאדם שמנסה להרוויח מלברבר עליו. והאמת - זה כבר נמאס.