דור ההמשך בג'מייקה מלא באנרגיות חיוביות. כמו כמה מצאצאי כוכבי הרגאיי הגדולים, גם אל גריפיט (35), בנו של אלברט גריפיט, התברך בכישרון מוזיקלי אדיר. לפני שבע שנים הוא תפס את מקומו של אביו (שפרש מסיבות בריאותיות) כזמר המוביל של להקת הרגאיי השורשית האגדתית, הגלדיאטורס, שתגיע להופעה בישראל (5 ביולי, חוף חבצלת השרון). גם ילדיו של בוב מארלי, זיגי, דמיאן, סטפן ,ג'וליאן, קימני והאחיות המדהימות שרון וסדלה, התברכו בכישרון מוזיקלי והמשיכו בשליחות של אביהם. אנדרו טוש, בנו של פיטר טוש האגדי, שר כמו אביו ועומאר פרי, בנו שלי לי פרי, הוא זמר מעולה. ויש כמובן עוד ועוד דוגמאות ולא רק ברגאיי.
שוחחתי עם גריפיט בטלפון. המבטא הג'מייקני שלו שימח את אוזניי ותמונות רבות רצו לי מול העיניים בזמן השיחה איתו: העיר התחתית של קינגסטון, בירת המדינה, לאחר הקרבות מלפני שבועיים, שהותירו כשמונים הרוגים. נזכרתי בחברים מהגטו, איתם שוחחתי בטלפון בזמן הקרבות ברחובות. הם דיברו בלחש ובפחד מחשש לפשיטה של החיילים על ביתם. אבל נזכרתי גם במראות המרגיעים של האי המופלא: האנשים, הצבעים והנופים, מראות ששמורים בנשמה של כל מי שביקר בג'מייקה. כששוחתי עם גריפיט, רציתי לראות איך הוא מאזן בין שני הקטבים הללו.
אל, מה שלומכם אחרי האירועים בקינגסטון?
"בעולם יש כוחות שליליים וכוחות חיוביים. זה לא רק ג'מייקה, זה בכל העולם. אנחנו כאן נתגבר, כי אנחנו מאמינים במשפחה אחת גדולה, שבה אחד למען כולם וכולם למען אחד. גם אצלכם זו מלחמה וגם אתם מנסים לגבור על הכוחות השליליים".
מה היתה ההתרשמות שלך מהביקור הראשון של הגלדיאייטורס בישראל לפני 5 שנים?
"בשבילנו להגיע לישראל היתה הגשמת חלום. אין יום ואין שיחה בג'מייקה שאני לא מזכיר בה את הביקור בירושלים. אנשים כאן צמאים לסיפורים על ירושלים ועל ישראל. אני מרגיש שם את נוכחות הבורא ואת משקל ההיסטוריה האנושית. אני נולד מחדש בירושלים. לנו, הראסטאפאריאנס, זה ממש ריפוי רוחני".
אל תפספס
אחרי שאביך פרש, הפכת למנהיג של להקה עם מורשת מחייבת. לאן אתה רוצה לקחת את ההרכב?
"השליחות שלי בעולם הזה היא להמשיך לקיים את אחד ההרכבים החשובים של הרגאיי השורשי. כבר שבע שנים שאני הזמר המוביל ואנו מופיעים בכל העולם ומביאים את המוזיקה הנפלאה של הגלדיאטורס, כשיחד איתי שני הזמרים הוותיקים של הלהקה וגם כמה מהנגנים הטובים בג'מייקה. בעיניי, זה יוצר שילוב נכון בין המבוגרים, כי חשוב לתת את הכבוד הראוי לוותיקים ולהכיר בגדולה של המוזיקה. בסופו של דבר, אנחנו יוצרים מאהבה".
בים של הדאנסהול שיש בעולם, לאן לדעתך עולם הרגאיי הולך?
"דאנסהול זה גם סוג של מוזיקת רגאיי. מג'מייקה תמיד ייצא רגאיי. אני חושב שהשליחות שלי היא לנגן רגאיי בצפון, בדרום, במערב ובמזרח".
המשותף להרכבים כמו גלדיאטורס, קלצ'ר ויזרעאל וייבריישן הוא התבססות על שלישיית זמרים ככוח ווקאלי. אתה חושב שגם בעתיד יהיו להקות רגאיי כאלו?
"אני מקווה שכן, כי יש הרבה עוצמה בשלישייה ווקאלית. לנו בג'מייקה יש המון קולות והמון כישרונות. אנחנו שרים עם אמונה, מכל הלב ותמיד יהיו זמרים וזמרות מג'מייקה שיפתיעו את העולם. ג'מייקה ברוכה בכל כך הרבה כישרונות ושום פוליטיקה לא תעצור אותנו, כי כל מה שקורה סביבנו הוא בגדר השראה".
אל תפספס
הערת המערכת
המראיין, גיל בונשטיין, הוא הדמות המרכזית בסצנת הרגאיי הישראלית. בונשטיין, המוכר בפי כל כ"גיל ראסטה", הוא מומחה מהשורה הראשונה בתחום, שבמשך שנים החזיק לבדו את הסצנה דרך מועדונים כמו ה"סוואטו" וכמובן ההפקות מחו"ל שהביא לישראל. לכן, למרות מעורבותו הרגשית והכלכלית בנעשה בסצנה, וואלה! תרבות חשבה שאין מתאים ממנו לראיין את גריפיט לכבוד בואו לישראל, שכן אין ספק שאם יש מישהו שמבין את חשיבותה של הגלדיאטורס, הרי זהו בונשטיין.