האם מוזיקאים חייבים להשתמש במדיה החברתית בימינו, והאם היא עוזרת להם יותר או פוגעת בהם? זה מה שניסו להבין משתתפי פאנל המוזיקה שהתכנס במסגרת "ועידת 140 תוים" אותה ערך היום (ג') יזם ההיי-טק האמריקאי ג'ף פולבר במכללת אפקה להנדסה בתל-אביב. פולבר מגיע לישראל מדי כמה חודשים ועורך כינוסים מסוג זה, בהם נידון הקשר בין טכנולוגיה, תקשורת והתנהגות אנושית. לפאנל זומנו שני מוזיקאים - יוני בלוך ודניאל סלומון, שדרן הרדיו בועז כהן, מפיק המוזיקה נמרוד דוואק והבלוגרית פני בר-סימנטוב, המפעילה את הבלוג "קסטה" (www.kaseta.net).
"זה עצוב, אבל המוזיקה היא רק ההתחלה של הקשר בין המאזין למוזיקאי", אמר בלוך. "כאשר אנשים אוהבים מוזיקה של אמן, הם גם רוצים לדעת באיזה בן אדם מדובר. לפעמים הם אפילו אוהבים את המוזיקה בגלל שהם יודעים מי הבן-אדם. טוויטר הוא שירות ישיר ומינימליסטי ששובר מחסומים".
בועז כהן הודה כי הוא משתמש בטוויטר כדי לחשוף צד שלו שאינו נחשף בשבתו מאחורי המיקרופון, שם הוא מתחזק פרסונה שעניינה מוזיקה בלבד. "בטוויטר אני כותב לא רק על מוזיקה, אלא על מגוון נושאים, כמו כדורגל והמשפחה שלי", אמר השדרן, שהודה שהוא עצמו אינו עוקב אחרי מוזיקאים אהובים עליו. "זה לא מפתיע אותי", הגיבה לו פני בר-סימנטוב. "כחובבת מוזיקה אני רואה שם מספר בעיות, כמו קידום עצמי כבד מדי. בנוסף, זה איפשר לי לגלות שיש מוזיקאים עם מנטליות של טוקבקיסטים. אני מעדיפה לעקוב אחרי בלוגרי מוזיקה, שלמעשה אומרים לי יותר על המוזיקאים מאשר המוזיקאים עצמם. לא בטוח שכל המוזיקאים צריכים להשתמש בזה. לפעמים אפשר להרוויח מהמסתורין".
"תורידו את השירים שלי"
"יותר קל לכתוב בפייסבוק ובטוויטר מאשר לכתוב שיר פופ טוב", ציין דניאל סלומון, שסיפר שהוא מקבל יותר תגובות על שורות סטטוס אישיות שהוא מפרסם מאשר על אלו שעוסקות במוזיקה. "מוזיקה תמיד הייתה ותמיד תהיה דבר מסחרי, וזה חייב להיות כזה כדי להגיע לאנשים", אמר בלוך, אך לא התעלם מהבעיות שיוצר המדיום. "בין הופעות שנתתי ביום העצמאות צייצתי בטוויטר שאני שמח וקצת שיכור. כמה ימים לאחר מכן הגיע למנהלת שלי טלפון מ'ידיעות אחרונות' ששאל למה אני מקדם שימוש באלכוהול בקרב בני הנוער. לאחר מכן מחקתי את הציוץ הזה, והסיפור הזה גרם לי להרגיש רע".
כמו בכל פאנל שעוסק בשילוב של מוזיקה ואינטרנט, גם כאן לא נפקד מקומה של סוגיית ההורדות החוקיות בתשלום, נושא בו ישראל מפגרת רבות אחר שאר העולם המערבי. סלומון הודה כי הוא אינו שולל הורדות פיראטיות. "אנשים יכולים להוריד את זה כך. תורידו את המוזיקה שלי, תשמעו אותה ביוטיוב, זה טוב", אמר סלומון. "זה יקרה בכל מקרה ואין טעם להילחם בזה", הסכים איתו יוני בלוך. "לאנשים לוקח זמן להתרגל לדברים חדשים, אבל בתעשיית המוזיקה זה עוד יותר גרוע. היא כל-כך מפגרת". בלוך סיפר על עימות בין חברת התקליטים שלו, NMC, ליוטיוב, בניסיון להגיע להסכם על תשלומים. כאשר הצדדים לא הגיעו לעמק השווה, החליטה NMC להסיר את הקליפ של בלוך מהאתר כסוג של סנקציה. "הם היו בגישת: 'אנחנו נראה ליוטיוב'", סיפר בלוך בלעג. "אבל למה שיהיה איכפת להם מחברת תקליטים ישראלית? ובאמת, אחרי חודש NMC החזירו את הקליפ ליוטיוב". המוזיקאי הבהיר את חשיבותו הרבה של שירות הוידאו וציין שהוא למעשה מייצר קליפים עבורו. "המנהלת שלי שואלת אותי בשביל מה. הרי אין עכשיו יותר ערוץ מוזיקה. אני מסביר לה שביוטיוב יש המון צופים".
כאשר נשאלו לגבי עתיד השילוב בין תעשיית המוזיקה לטכנולוגיה העריכו חברי הפאנל כי בסופו של דבר משתמשים יורידו תכנים בעזרת מנוי חופשי-חודשי. "תוך שנה-שנתיים דברים ישתנו", אמר בועז כהן, ואף העריך שההורדות הפיראטיות יעלמו "כמו שלפני 20 שנה היו בישראל כבלים פיראטיים והיום כבר אין דבר כזה". פני בר-סימנטוב חלקה עליו. "שיתוף הקבצים לא יעלם", אמרה. "שירות חוקי יהיה, אבל החוכמה שלו תהיה שהוא ייתן הרגשה של חינם גם אם לא יהיה חינם".