מה שהילדים אוהבים 75

כל הפינות של המדור חברו זו לזו לכבוד ההכרזה המדהימה על הגעתה של ג'ואנה ניוסום להופעה בישראל. זה הבום! של השבוע, זה מה שהמבוגרים אוהבים ואפילו חלק לא מבוטל מהילדים מתרגש. ג'ואנה היא היצור המדהים הזה שלא מצליח לפשל - היא קפצה מהפופ והפולק הילדותי למורכב והפילהרמוני מבלי למצמץ ועשתה הכל מושלם. לדעתי, הקטע הנ"ל, שמופיע על אלבום הבכורה המופתי "The Milk Eyed Mender" (אלבום העשור של מה שהילדים אוהבים), הוא השיר הכי מדבק שלה עד היום, ויותר ממגיע לו לפתוח את המדור. ולכל האנשים שאוהבים להגיד כמה שהקול של ג'ואנה עושה להם מיגרנה, יש לי רק דבר אחד להגיד: האוזניים שלכם מטומטמות.

אם ג'ואנה ניוסום היא האתמול וההיום, דאנזי ג'ונסון היא לגמרי העתיד. מדובר בבלוגרית מעולה ומפוצצת בסטייל שהחליטה גם להתחיל להקליט מוזיקה תחת השם "קומפיוטר מג'יק", וכמה שהבלוג שלה מומלץ, המוזיקה שלה אפילו יותר. קחו לדוגמא את השיר הזה - אלקטרו פופ חמוד ומלודי עם טקסט מעולה על איך שהיא אף פעם לא היתה ילדה רעה, תמיד הוציאה ציונים טובים (למרות שהיא לא מבינה במה אלגברה עוזרת לנו) ואיך שהיא מעדיפה לא לצאת ולהישאר באינטרנט. תכלס - אם דאנזי באינטרנט, גם אני מעדיף להיות בו מאשר לעשות כל דבר אחר.

אחרי שפימפמתי פה את Coolrunnings ואת הכמעט-צ'יל-ווייב שלהם, הגיע לו האי-פי המוצלח למדי "Babes Forever EP" ונתן לי תירוץ להכניס אותם למיקס פעם נוספת.

"South Carolina" של טניס מסתובב ברשת כבר בערך חודשיים, ולמרות שהוא שיר מצוין, אל "Marathon" שלהם נדבקתי יותר. אלא שהמידע הזה נכון לשבוע שעבר. מאז עלה הקליפ של "South Carolina" וכנראה בגלל האסתטיקה המיוחדת והמקסימה שלו, עכשיו אני שומע את השיר הזה באופן אחר. ה-Twee של טניס פשוט הולך מדהים עם בנות מהעבר הרחוק שמתערטלות בחוסר בושה. בעצם, הכל הולך עם זה.

הסינגל החדש של בלאק ליפס הוא כנראה להיט הגאראג' הכי מלוכלך שיצא מהם בשנתיים האחרונות.

הת'רמלס פה עם עוד שיר Pאנק עצבני וכיפי. זה נראה כאילו שהם לא יכולים להפסיק להיות מצוינים, ולהפגיז בשורות כמו "את אומרת שאת מתבזבזת/ שאת מבזבזת את הימים שלך/ אני לא מאמין לך/ אומרת שאת עוברת איזה שלב/ שישנת בזעם של עצמך/ אני לא מאמין לך/ אין הרבה שאפשר לעשות/ אם אני לא מאמין לך".

ה-Japandroids הגיעו לשלב הזה שנזכרים בו כמה מדהים היה בצעירות. בניסיון לא לאבד את זה הם דופקים בגיטרות וצורחים כמו ילדים. אני בעד. זקנה זה דאונר רציני ורצוי להילחם בה כמה שיכולים, כל עוד זה לא פתטי. ובינתיים, ה-Japandroids רחוקים מלעורר רחמים.

"Expo 86" של וולף פארייד דלף כבר במאי, אבל הוא קצת שיעמם אותי אז התעלמתי ממנו. זה קצת מרגיש שתוכנת מחשב עשתה אותו על דעת עצמה ופשוט ערבבה את כל החומרים של ספנסר קרייג עד היום ביחד עם כל מה שמריח כמו אינדי מקנדה, ונתנה לנו אלבום שהוא עוד מאותו הדבר רק בלי מגע רגשי אמיתי. בכל זאת, עם כל הסתמיות של האלבום הזה, השיר הזה נפל עליי השבוע כששמעתי רנדום מאייטיונס ואז ממש נדבקתי אליו ולא הפסקתי לשמוע אותו. אגב, ניסיתי לחזור אל שאר האלבום, להבין אם טעיתי, ומתברר שלא - "Oh You, Old Thing" עומד שם לבדו, וגם זה רק כי אייטיונס עזר לו לקום.

כל מיני אנשים ניסו לשכנע אותי ש-"Congratulations" של מגמט הוא לא כל כך נורא אבל הם לא יודעים על מה הם מדברים. בניגוד לשם השיר שפותח את האלבום, "It's Working", שום דבר בו לא עובד - ובשביל זה הגיעו אייר לנער את העניינים ולגרום למגמט לתקתק שוב

כבר הרבה זמן אני מחכה ששיתוף הפעולה השמח הזה בין פרופסור גרין (עוד אחד מהאנשים שמייק סקינר מקדם) ללילי אלן יגיע אלינו באיכות טובה וסוף סוף זה קרה. מדובר בגרסת כיסוי ל-"Just Be Good to Me" של S.O.S מ-83'. גרין דופק כאן פלואו לבן מרשים ולילי, כמו תמיד, רותחת. אגב, גם הרימיקס של ג'וקר לשיר הזה מוצלח והוא יגיע על הסינגל שייצא רשמית ב-11 בחודש.

הוצאה מחודשת ל-"Poindexter" של צ'יילדיש גאמבינו שוחררה כדי שבכל העולם יידעו כמה שהראפר הזה חם. האמת, זה קצת מתאים עכשיו כי יש המון דמיון מוזיקלי בין האלבום הזה לחדש של ביג בוי. ובכל זאת, הלהיטים של ביג בוי רוצחים את אלו של גאמבינו.

שיתוף פעולה של דירטי פרוג'קטרס וביורק זה דבר מעייף. אני אוהב את ביורק. מאוד. ומחבב את הדירטי פרוג'קטורס באופן כללי. אבל אלה לא אנשים שצריכים לעבוד ביחד. הם שניהם יותר מדי אקספרימנטליים ולא רואים חשיבות אמיתית במלודיות או מבני שירים הגיוניים, וב-2010 פרויקט יומרני שכזה יכול להיות מתיש. ביורק צריכה לעבוד עם מפיקים עגולים יותר (כמו שהיא עשתה לא פעם) שיעדנו אותה, הדירטי פרוג'קטרס צריכים ללכת לקורס על תולדות הפופ וללמוד כמה דברים. בכל אופן, הפרויקט שלהם אכן קשה כמו שאפשר לתאר, אבל השיר הנ"ל דווקא די מוצלח. ככה, זרקו אחד לאמצע בכדי שלא נאבד את זה לגמרי.

כאמור, ההגעה של ג'ואנה היא ביג דיל ולגמרי מגיע לה שיר נוסף במיקס. אז אם פתחנו עם אלבום הבכורה - זה רק הגיוני שנסיים באלבום האחרון, "Have One On Me" המשולש. קצת לפני ההופעה יעלה מדור מיוחד עם ביסייידים, אי-פיז, הרכבים קשורים וכו'. בינתיים רק צריך לקוות שהיא לא תבטל, אבל אם להתבסס על המקרים של ארט ברוט וג'פרי לואיס, אפשר להגיד שהאמנים שהילדים הכי אוהבים לא מבטלים את ההופעות שלהם בישראל.