פרידתם של ליין הטקנו נייטרוקס ואנשיו מהחיבוק הממסדי בדמות החדר הירוק ב-TLV השפיעה גם השפיעה על סצינת הג'אנגל המקומית. מתוך אחוות אנדרגראונד פרגנו הטקנואידים לג'אנגליסטים ופינו להם את הספייס פעם בכמה שבועות. זה נגמר, הנייטרוקס שינה שם ומקום, ולאנשי הג'אנגל לא נותר אלא לשוב פיזית למחוזות האנדרגראונד. כלומר לסרוק חללים פוטנציאליים, לאו דווקא מועדוניים, לשים את האצבע על ההולם ביותר ולהרים מסיבה.
הכוחות מאחורי הסצינה התל אביבית, שמקיימים אותה באדיקות ובאמונה כבר שנים בתנאים-לא תנאים, מאז שהליין החלוצי Bassground ומנהיגיו - שזכו בזמנו לחיבוק הממסדי של אלנבי 58 - פרשו כנפיים, הרחיבו תחומים והפכו גלובליים, החליטו לציין את השיבה למחתרת בצורה הכי מחתרתית שיש (בגבולות העיר, כמובן). ביום שישי הקרוב (18 בינואר) יתקיים רייב ג'אנגל מושקע, תחת השם Urban Jungle Rave, שאליו תוכלו להגיע רק אם תתקשרו לטלפון 808700 052 ותקבלו את הכתובת החסויה של אתר המסיבה איפשהו בתל אביב.
בתוך העטיפה הרייברית המסתורית מתחבא חומר בטוח: המסיבה היא שיתוף פעולה נוסף בין הליין המקומי Infuse לליין האמסטרדמי Retox (וזה המקום להתנצל על כתיבת השמות בלעז, אבל הם סוג של סימן היכר, וכמובן, הם מופיעים כך על פליירים וכיו"ב), מה שמביא לליין אפ המיומן הבא: חלוצת הג'אנגל המקומי עדי לב, אשת ה-Bassground, שעומדת בראש ה-Retox; פלאנאגאן ההולנדי, שמיובא אף הוא מהליין האמסטרדמי וכבר ביקר כאן בעבר; ומיוט, הישראלי ששומר אמונים למולדת (ובימים שבהם אין מבקרים מחו"ל נושא ברוב עבודת הפטפונים). אליהם יתלווה אם.סי דאפר, שעשה במלאכה גם באירוע הג'אנגל הקודם בנובמבר.
לפלאנאגאן יש חיבה לשילוב אולדסקול עם קטעים עדכניים, לב ומיוט הם מהסוג שלא מרחם. באותו אירוע בנובמבר ניגנה לב מהר, קשה ועצבני, בלי לעצור, והרוקדים מתו על זה; מיוט היה רגוע יחסית, בהתאם למקומו הפותח בליין אפ, אבל מי ששמע אותו בעבר יודע שאין לו בעיה לעלות עד כדי סט רוצח. חוץ מדאפר, האיש על המיקרופונים, יתוגברו המנגנים בווי.ג'ייז מחביבי הסצינה. המארגנים גם מבטיחים שהשקיעו בסאונד צריך לשמוע בשביל להאמין.
הרכב האוכלוסיה, כמו ברוב מסיבות הג'אנגל, יתחלק מן הסתם באופן גס לדור החדש, שמצליח להדהים בכל פעם מחדש בקופצניותו ארוכת השעות, שהרי מדובר בבי.פי.אם של מעל 180; ולדור הוותיק, שחבריו היו בגולם, היו באלנבי, היו בדיפ, בתמרז לאונג' ובעוד אלף חללים בעיר, בתקופות שונות, בימים טובים ורעים. אלה, המבוגרים שמתעייפים מהר יותר, עשויים להתלונן על האוורור ולמלמל שהם גדולים מדי בשביל תנאי אנדרגראונד, אבל הנוכחות שלהם אומרת הכל: קוראים להם, הם באים - חלקם לארוך חלקם לקצר, אבל הם באים.
לא יהיו שם סלבז (רומי אבולעפיה מזמן לא נחזתה בעולם הג'אנגל, אחרי שהקפידה איזושהי תקופה על נוכחות), ולא בר מגוון, ולא שירותים מעוצבים, אלא אנשים בנעלי ספורט שיחגגו על רצף של צלילים שבורים ובסיים במהירות גבוהה. הם לא צריכים יותר מזה בשביל להיות שמחים, ולו רק לכמה שעות.
808700 - 052
17.1.2002 / 9:40