פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מוצצים את דמי"

      יום השנה ה-11 למותו של מאיר אריאל יחול בסוף השבוע, אבל עבור אלמנתו המצב הכלכלי הקשה, המאבק המשפטי והזיכרון המר מהאיחוד של תמוז הם קצת יותר מדי. שיר כאב, 2010

      בשנה שעברה, תרצה אריאל חשבה שהכל סופסוף יסתדר: ההכרזה על האיחוד של להקת תמוז, לציון יום השנה העשירי למותו של בעלה, מאיר אריאל, עוררה התלהבות רבה והכרטיסים לערב ההופעות בקיסריה אזלו במהירות. בערב עצמו, לפחות מנקודת מבטו של הקהל, החיבור המחודש והמוזר בין שלום חנוך לאריאל זילבר עבד והיה נדמה שליום השנה ה-11 תרצה תוכל להגיע בלי הלשון בחוץ.

      שנה אחרי ופחות משבוע לפני יום השנה ה-11 למותו של אריאל, מגדולי היוצרים בתולדות המוזיקה הישראלית, מסתמן שהפעם לא רק שלא יהיה אירוע אזכרה אלא גם לא שום דבר שקרוב לכך. חשבון הבנק של תרצה אריאל נסגר, חומרים גנוזים שלו תקועים בבוררות משפטית בינה ובין חברת עננה, היא עצמה מתאוששת משהות בת ארבעה חודשים בבית חולים בשל מחלה והייאוש כבר מתפשט בקולה הצרוד. לעתים, לא ברור אם היא מבינה את משפטיה הארוכים, המתובלים בחרוזים בדיוק כמו שבעלה היה כותב. אבל את הכעס והכאב שיש בקולה, אי אפשר לפספס.

      "מאיר זה לא פרנסה, זה רק רוח", אמרה אריאל בשיחה עם וואלה! תרבות. "אני אפילו לא החלטתי שאני לא מממנת יותר את האירוע הזה, אלא הבנק החליט בשבילי וזה כבר בושה וחרפה. אף אמן לא זכה לתשומת לב כזו אחרי שהפך לעפר ואפר כמו שמאיר זכה. שנים שעשיתי את האירוע הזה עם הלוואות בריבית חריגה כי לא היתה לי ברירה – מאיר חייב להגיע פעם בשנה ולהעביר את המסר שלו".

      אף אחד לא מוכן לעזור לך? הרבה אנשים אהבו את מאיר.

      "יש אנשים כמו יואב קוטנר ויהודה עדר שעושים את הדברים מאהבה טהורה, אף פעם לא ביקשו כסף ובשבילם הערב הוא כמו בייבי שלהם, אבל הם לא יכולים לממן אותו. בשנים הראשונות אמרו שמנסים למסחר את מאיר וזה לא למסחר – זה למסמר. אז השנה אמרו לי לא להתערב ושהגיע הזמן שלא אשלם על כל זה. אבל כולם חושבים שמאיר נהדר, אבל לשים כסף זה כבר עסק רציני ולזה הם לא מוכנים. כולם חושבים שהערב הזה פשוט מתרומם מעצמו. הציעו לי לעשות משהו יותר קטן, לקהל של 300-500 איש. אמרתי שיש ביקוש של 10,000, באים 4,000 ורוצים להוריד ל-400? זה רעיון מזעזע בעיניי. יש כזה ביקוש, מגיעים טלפונים כל הזמן לבית. אבל הבנק החליט שתרצה צריכה לשנות התנהלות עסקית ואני לא יודעת אם לבכות או לצחוק. אני מעדיפה לצחוק".

      אורי ליפשיץ, "מאיר אריאל" (יח"צ)
      חייב לבוא פעם בשנה. מאיר אריאל, על פי אורי ליפשיץ (צילום: יח"צ)

      לא רק ערב האזכרה השנתי שלא מתרומם מטריד את אריאל - היא אפילו מקווה שלקראת ספטמבר יתארגן ערב כלשהו - אלא ישנם גם דברים נוספים שלא נותנים לה מנוח. אחד מהם הוא אירועי השנה שעברה סביב האיחוד של תמוז. גורמים רבים שנכחו במקום טענו שהתנהגותו של שלום חנוך לא ממש בישרה על רצון גדול לשתף פעולה באיחוד. כעת, אריאל חושפת שהמצב היה מעורער בהרבה.

      "היה משהו מאד מוזר וכואב מאחורי ההפקה של תמוז בערב", היא אומרת, נזהרת מאד בכבודו של האיש שלדבריה אף פעם לא ויתר על זכרו של מאיר, "שלום היה מאוד חולה".

      מה קרה שם?

      "הוא עבר ניתוח שאף אחד לא ידע עליו. שלחו לו מיילים, SMSים והוא לא ענה. אתה יכול לתאר לעצמך אילו בטנים התנפחו. לא חשבו שהוא בכלל יבוא להופעה. אנשים שם נורא נזהרו בכבודו, רצו לשמור על שתיקה סביב מה שקורה איתו ואני חושבת שהם טעו. זו טעות לא לעדכן אנשים על מה שקורה כשמרימים ערב שהוא מחובר אליו בכל נימי נימיו".

      "לא היינו בכלל בקשר איתו, עד בערך שעה לפני ההופעה", מאשר איתן גדרון, בסיסט ההרכב. "עשינו חזרה אחת שבועיים לפני ההופעה והוא לא הגיע אליה, בטענה שהוא אחרי ניתוח ואין לו כוח. אז אמרנו לו שנעשה עוד חזרה אחת יום לפני ההופעה, וגם אז הוא לא הגיע. האמת היא שלא היה ברור אם הוא בא או לא להופעה שלנו.

      "היה גם את העניין של מספר השירים שנעשה: הרבה אנשים חשבו שזו הופעה של להקת תמוז ולא רצינו לעשות רק את שני השירים שמאיר כתב אלא חמישה שירים. אבל הוא לא היה מוכן לזה. יהודה דיבר איתו לפני כן, אבל הוא לא היה מוכן לזה. אותי אישית זה קצת הכעיס, כי הבן אדם לא הגיב אלינו, לפחות שהיה אומר משהו. בנוסף, הוא גם לא בא לבאלאנס וכשהוא הגיע, הוא אפילו לא אמר שלום אלא ישר הלך אל מאחורי הקלעים. חשבנו שאולי הוא כועס עלינו ונוצר מצב מאד לא נעים".

      תמוז בהופעה לזכרו של מאיר אריאל (דן שצברג)
      מישהו כיבה את הזרם. תמוז בערב האזכרה בשנה שעברה (צילום: דן שצברג)

      אבל דבריה של אריאל על חנוך הם כאין וכאפס לעומת המאבק המשפטי בו היא נמצאת כרגע ומבחינתה זהו קרב חייה: הקרב על הזכויות של החומרים הגנוזים של מאיר אריאל שיש ברשותה, חומרים שנמצאים לדבריה בבוררות משפטית בינה לבין חברת התקליטים עננה (שעל האמנים החתומים בה נמנים מירי מסיקה, איה כורם ואחרים), בבעלותו של יניב דווידסון.

      "הדבר היחיד שאני לא מוותרת עליו הוא האוצר הענק שלא ראה בכלל אור", היא אומרת. "הארכיון של מאיר נמצא בבוררות, כיוון שמישהו רוצה 50% בלי חוזה ובלי לשלם שקל למנכ"לית התשלובת, אני, שמימנה את הארכיון ועכשיו לא מוכנים לתת לה כלום. אני לא מבינה איך אנשים לא מתביישים לעשות דברים שהדמיון לא מסוגל לתפוס בשם החוק ובשם האדישות. הוא (דווידסון – ע.ש) פשוט הורס מפעל חיים של אישה שבעלה היה פועל ייצור שרק ביקש ממנה להגיד לו מה לעשות. מוצצים לי את הדם ורק מחכים שאני אכנס לארון כדי לעשות כסף ממאיר".

      למרות העגמומיות שנשקפת מדבריה של אריאל, היא מבטיחה שזה לא סוף פסוק מבחינתה: "אני כותבת ספר וסרט על סיפור החיים שלנו", היא חושפת. "אני אמכור את הזכויות וזה לא יהיה סיפור מצחיק. כולם אומרים לי כל הכבוד על מה שעשיתי למאיר, אבל אף אחד לא חושב שאני מעניינת ועם הכבוד אי אפשר לשלם במכולת. זו בושה נוראית למדינה".

      מה מאיר היה אומר על כל זה?

      "מאיר העביר לי מסר: הוא אמר לי שיש ארבעה גופים שלא יודעים שאני בצרה ולא יודעים שהם צריכים להתגייס אבל יכולים לעזור. הוא מסר שיש צורך עז להציל את המסורת שלו שמתגלגלת עשר שנים ושהביקוש אליה עולה משנה לשנה. מאיר זה הדבר הכי לא כלכלי ולא ויזואלי שיש, אבל עדיין יש לו כוח עצום".

      מאיר אריאל ז"ל (בוצ'צ'ו)
      לא כלכלי ולא ויזואלי, אבל כוח - יש. אריאל (צילום: בוצ'צו)

      תגובות

      מחברת עננה נמסר בתגובה: "עננה הינה חברה מכובדת שאינה נוהגת לנהל את עסקיה בתקשורת. צר לנו שתרצה בחרה לפעול כך".

      רותם פלורנטין, המפיק של שלום חנוך: "היו שם הרבה רצונות סותרים, הרבה מאוויים שלא הסתדרו בקנה אחד. אף אחד מהאנשים לא כיבד מספיק את השני, אבל עכשיו הכל בסדר. אולי היה ראוי לעשות את זה בצורה אחרת. מה שחשוב הוא שהערב של מאיר קרה ואני מקווה שזה יקרה שוב פעם בשנה הבאה. אני יודע ששלום דיבר על זה עם תרצה כדי לגרום לזה לקרות. שלום מתכוון להשתתף באירוע שיקרה השנה".