"ערב טוב מניאקים!". ככה מתחילים ערב
מאמינים שהוא בן 40?
ואיזה גרון יש לו
וגם גיטריסט לא רע
אבל עם כל הכבוד לפטרובר, אורית שחף היא הסיפור של היהודים
עם הגרון האינסופי שלה
והטון, שלא משנה אם הוא עולה או עולה גבוה יותר - תמיד יגיע לאלוהים איכשהו
וביחד, שניהם הראו שהם לא ממש צריכים את שלום חנוך
שהיה עסוק בלהרוס גם את "מחכים למשיח"
ואחרי זה את "הזמן שלך"
וגם את "ג'קי"
ואפילו את "אם כבר"
ולסיום את "הדרכים הידועות" ו"ילדים של החיים". תודה רבה לשלום חנוך!
אחר כך שחף חזרה והרימה מעט את האווירה - ואז הורידה אותה שוב עם "המאה העשרים"
אבל זה לא הוריד מהקסם של שחף, שפתאום יכולה למצוא את עצמה בתנוחה כזו בזמן שבעלה שר
והוא, הוא בכלל מחפש תשובה ולא מוצא
או סתם קופץ כמו ילד
למעריצים ממילא לא אכפת. הם כבר זייפו גימלים למחר
או שהם בחופש הגדול. העיקר שאבא יבוא לקחת אותם בזמן
בחזרה לבמה - חבל ששחף ממשיכה לנסות את האנגלית, זה אף פעם לא עבד, גם לא ב-"Father"
אבל כששניהם לבד, יש להם את הרגעים שלא יקחו מהם
ואולי מתישהו, נתראה גם בנוקיה
