פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דמעות לפחדים: על ג'וליאן קופ ו-The Teardrop Explodes

      במלאת 30 שנה לאלבום הבכורה של The Teardrop Explodes של ג'וליאן קופ, דנה קסלר חוזרת להרכב שנולד מתוך סלידה ללהקות רוק רציניות והוציא מזה אלבום מדהים לכשעצמו

      עברו 30 שנה מאז הוציאה להקת הפוסט-פאנק הניאו-פסיכדלית The Teardrop Explodes את "Kilimanjaro", אלבום הבכורה הנפלא שלה. “Kilimanjaro" נשמע כמו סקוט ווקר על טריפ עושה פוסט-פאנק, אך מעט מדי אנשים מכירים אותו. הוצאה מחודשת גדולה ומפוארת, המכילה שלושה דיסקים המתוספים בסינגלים מוקדמים, בי-סיידז, הקלטות מוקדמות, סשנים מהבי.בי.סי ועוד, יוצאת לכבוד יום ההולדת ה-30 של האלבום ומנסה לשנות את העוול ההיסטורי הזה. גם אני מנסה לתרום את חלקי.

      ג'וליאן קופ (Julian Cope), מנהיג הלהקה הבלונדיני, מוכר בעיקר בזכות להיטי האינדי-פופ שהוציא במהלך שנות השמונים המאוחרות, בראשם "World Shut Your Mouth" מ-86'. קופ עדיין מוציא אלבומים, חלקם טובים מאוד, בערך אחת לשנה, הרחק מחברות התקליטים הגדולות, ונהיה היסטוריון של איזוטריית פופ וחובב ניו-אייג' שאוכל הרבה טופו ומדבר על הקוסמוס. בין היתר פרסם שני מדריכים למונומנטים מגאליתים (כמו סטונהנג'), ספרי מוזיקה על קראוטרוק ורוק יפני, ושני ספרים אוטוביוגרפיים.

      עטיפת האלבום Kilimanjaro של The Teardrop Explodes (סריקה)
      סקוט ווקר על טריפ. העטיפה המקורית של "קילימנג'רו" (סריקה)

      קופ נולד בדרום וויילס, גדל במידלנדס ולמד בליברפול, שם הקים בשנת 78' את להקת The Teardrop Explodes. את השם ללהקה מצא קופ בחוברת קומיקס ישנה של “Daredevil”, וביל דראמונד (שהתפרסם מאוחר יותר עם KLF) כל כך התלהב מהשם שהוא מיד לקח את הלהקה תחת חסותו, מבלי לטרוח לשמוע את המוזיקה שלה. The Teardrop Explodes נכנסו לניהולם של ביל דראמונד ודיויד באלף (שגם הצטרף ללהקה אחר כך בתור באסיסט) והוחתמו בלייבל שלהם, Zoo.

      "ג'וליאן קופ האמיתי לא נולד ב-21 באוקטובר 1957, כמו העצמי הפיזי שלו, אלא ביום גורלי אחד באוגוסט 1980, שבו אלן גיל, הגיטריסט של The Teardrop Explodes, שכנע אותו להפסיק להיות 'אידיוט לחוץ' ונתן לו ג'וינט". במילים אלה נפתחת הביקורת הנרחבת על ההוצאה המחודשת של “Kilimanjaro” במגזין המוזיקה Mojo. כעבור יום או יומיים ג'וליאן קופ לקח את טריפ ה-LSD הראשון שלו, ובין ההקלטות לאלבום, שהתקיימו באולפנים הכפריים רוקפילד, הוא עף על טריפים והסתובב בטבע לבוש כמו לורנס איש ערב – בהשראת תמונה ישנה של סקיי סקסון, הסולן של להקת הגראז' הסיקסטיזית ה-Seeds.

      הפסקה הזאת נועדה לקהל קוראי מוג'ו האנגלים, שמכירים את ג'וליאן קופ בתור פרימיטיביסט וניאו-פאגניסט. מתברר שהטריפ הראשון שהוביל להפיכתו של קופ לדמות אקסצנטרית עם כובעים משונים נלקח במהלך הקלטת אלבום הבכורה של The Teardrop Explodes. מכריו של קופ לעומת זאת, מעידים כי הוא היה טיפוס יהיר ומעצבן גם לפני שהוא גילה את הסמים. מאוחר יותר הפך קופ לטיפוס יהיר ומצחיק, אבל שנוי במחלוקת ככל שיהיה, בימי The Teardrop Explodes שגעון הגדלות והטירוף ההזייתי שלו נמהלו בפופיות סיקסטיזית נעימה, חוזקו ברגישויות פוסט-פאנק מדויקות והולידו אלבום נהדר.

      Teardrop Explodes (GettyImages , Ebet Roberts)
      קח ג'וינט ותהיה לי בריא. The Teadrop Explodes בימים ההם (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

      כמו הרבה קונספטים טובים, גם זה של The Teardrop Explodes נולד מתוך סלידה כלפי מה שנעשה מסביב. המטרה של ג'וליאן קופ היתה כפולה: להשמיד את שרידי הפאנק הקונפורמיסטי מחד ולחסל את סצינת הלהקות הרציניות והמדכאות עטויות מעילי הגשם השחורים (U2, אקו אנד דה באנימן) מאידך.

      למרות שבאו מאותה סצינה, ניגנו ביחד במשך חודשיים במהלך 77' בלהקת The Crucial Three ועדיין חלקו את אותו מנהל, ג'וליאן קופ ואיאן מקאלך מאקו אנד דה באנימן ראו עצמם כמתחרים ויריבים. הערכה הדדית כנראה נשארה – עובדה שהשיר "Books" שהם כתבו ביחד בימי The Crucial Three מופיע באלבום הבכורה של The Teardrop Explodes ובמקביל הוקלט על ידי אקו אנד דה באנימן, שהוציאו אותו תחת השם "Read it in Books". אבל לכל אחד מהם היה אגו בגודל של טנזניה וחזון מוזיקלי משלו.

      קופ סלד מהאינטלקטואליזם המתיימר של להקות מעילי הגשם והעדיף לנקוט גישה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית בכתיבת טקסטים. גם לא היה לו כל עניין באובססיית הג'ים מוריסון והלאונרד כהן הכבדה של מקאלך. הוא מצדו אהב גראז' ופסיכדליה מהסיקסטיז, קראוטרוק וניו יורק פאנק. הוא העריץ את הפסיכדליה הקליפורנית של Love וה-Seeds ואת ה- 13th Floor Elevators של רוקי אריקסון, כמו גם את החדשנות הטכנולוגית של להקות גרמניות כמו Can ו-!Neu, ועל אף שזה לא היה אופנתי באותם ימים, הוא רצה לייצר פופ פסיכדלי עליז, אך שיהיה גם חתרני.

      ג'וליאן קופ (Creative Commons , Masao Nakagami)
      פופ פסיכדלי עליז, שיהיה גם חתרני. קופ (צילום: Creative Commons)

      את “Kilimanjaro”, אלבום הבכורה של The Teardrop Explodes (שבמקור נשא את השם “Everybody Wants to Shag The Teardrop Explodes”), הפיקו ביל דראמונד ודיויד באלף. האלבום יצא באוקטובר 1980 והגיע למקום 24 במצעד האלבומים הבריטי. על העטיפה התנוססו חברי הלהקה, כאשר בהוצאות מאוחרות יותר שונתה העטיפה והפכה למוצלחת בהרבה, בזכות צילום של כמה זברות על רקע הר הקילימנג'רו.

      האלבום נפתח ב"Ha-Ha I'm Drowning", קטע Pאנק-Fאנק מעולה עם הבאס הדיסקואי והאלסטי של ג'וליאן קופ, קלידים פסיכדליים וחצוצרות. אם נקודת הכובד של האלבום נמצאת במפגש בין השירה מלאת הביטחון של קופ, הקלידים מרקיעי השחקים של דיויד באלף, הגיטרות הטרבליות של אלן גיל, והתיפוף הפוסט-פאנקי של גארי דווייר, הרי ששני נגני החצוצרה, הוריקיין סמית וריי מרטינז, מוסיפים לאלבום טאץ' מפתיע והופכים את השירים לתרועות נצחון.

      עטיפת האלבום Kilimanjaro של The Teardrop Explodes (סריקה)
      עדיין נשמע מצוין. עטיפת ההוצאה המחודשת של "קילימנג'רו" (סריקה)

      הצד הראשון של האלבום מכיל שניים מהלהיטים הכי זכורים של הלהקה: "Reward" המסחרר (שכלל לא נכלל באלבום המקורי, אבל צורף להוצאות מאוחרות יותר אחרי שהפך ללהיט ב-81') ו-"Treason" האלגנטי. עם השירים האלו, אפשר לומר שה- Teardrop Explodes הקדימו את זמנם, שכן עד סוף האייטיז נכנסה הפסיכדליה לסצינה של מנצ'סטר, שתמיד החזיקה בהשפעה הדדית עם הסצינה של ליברפול. באמת אי אפשר לשמוע את ה-Inspiral Carpets מבלי להזכר ב "Ha-Ha I'm Drowning" או ב”Reward”.

      הלהקה סגרה את הבאסטה אחרי שני אלבומים וחצי, ג'וליאן קופ המשיך בדרכו המשונה והופ, עברו להן שלושים שנה. החדשות הטובות הן ש“Kilimanjaro” עדיין נשמע נהדר.

      (The Teardrop Explodes, “Kilimanjaro: Deluxe Edition” (Commercial Marketing