היי פייב: הספיישלים הבאים של GLEE

בעוד שמיטב נערינו ונערותינו ייאלצו להכריע בחודשיים הקרובים בין שתייה לשוכרה בגן ציבורי לבין מעשי ונדליזם אקראיים, יעבדו חבריהם בלהיט הטלוויזיוני GLEE על העונה השנייה, שבעזרת השם וסו סילבסטר תעלה בסתיו הקרוב. רבים וטובים קיבלו מקום של כבוד בעלילה של התיכוניסטים המזמרים בעונתם הראשונה. בין היתר, זכינו לפרק שכולו על טהרת המדונה, ואחד שעשה כבוד לליידי גאגא. אבל השאלה הגדולה, לקראת שידורו של פרק סיום העונה היום (שני) ב-yes Stars Next, היא מי יזכה לקבל תו תקן דומה עם ספיישל בעונה הקרובה? להלן חמשת הספיישלים שצריכים, לדעתנו, להיות בעונה הבאה של GLEE. ריאן מרפי – לטיפולך.

כל כך הרבה רוח נעורים ואפילו לא מרד אחד של ממש? החברים ב-GLEE צריכים להתעורר ולאתר את הצד האפל שמאחורי מדי המעודדות והחיוכים הנצחיים. ריאן מרפי, אחד מיוצרי הסדרה, אמר שהיא כתובה על בסיס חוויותיו האישיות כתיכוניסט מזמר. כנראה שהחוויות האלו לא כללו יותר מדי פריקים בלבוש שחור עם Iron Maiden באייפוד. אמנם ראינו את הבנים באיפור שחור שרים Kiss, ואת פרק ה-Fאנק שניסה לתרגם את הדיכאון ליצירה, אבל גם אלו עברו את הפילטרים של GLEE ויצאו חמודים כגור כלבים. אף לא אחד מהם הראה מרד נעורים מהו. כזה עם צרחות ושיער ארוך שמוטח על גיטרה חשמלית.

בדיוק בשביל זה אנחנו שולחים אל ידידנו בחותלות את החבר'ה של מטאליקה, גיטרות צורמות והכול. הטקסטים האפלים יוציאו מהגליקים את רוח הכאסח שאין בהם היום, בהיותם סדרת פופ סכרינית. בדומה לדמותה של סו סילבסטר, נשמח לראות שגם לילדים התמימים יש רגעים של כעס שחור ואמיתי שלא נובע בהכרח מזה שלא הצליחו להגיע לתו המיוחל או שזרקו אותם מנבחרת המעודדות.

קו עלילה אפשרי:
החברים זועמים על בית הספר/ההורים/הממשלה/מר שוסטר (מחק את המיותר). צריך סיבה למרד נעורים בגיל הזה?

סולו מתבקש:
רייצ'ל בביצוע מרגש ל-"Nothing Else Matters".

הזמר תכול העיניים וגמיש הרגליים הוא ספיישל מתבקש ב-GLEE. נכון, אנחנו שוב חוזרים לנישת הפופ המוכרת, אבל אין פופ בלי ג'סטין ואין GLEE בלי פופ ולכן אין GLEE בלי ג'סטין (לוגיקה פשוטה בסך הכל ). אבל ג'סטין זה יותר מתלתלים זהובים וקול שמגיע לאוקטבות בלתי אפשריות. ג'סטין זה סטייל, זה קלאסה, ומעל לכל זה היכולת לשמור על שני אלו לאורך שנים ולעולם לא לצאת מהאופנה. יותר משאנחנו רוצים לראות בפועל את הדמיון המדהים בין מר שוסטר וטימברלייק, זה שיעור חשוב לכוכבים בפוטנציה: לשיר זה נחמד, אבל עליך לשאוף להוציא בושם על שמך.

קו עלילה אפשרי:
ג'סטין בכבודו ובעצמו מגיע לגלם את דמותו של אחיו התאום של וויל שהוא כוכב מצליח בברודווי. וויל תמיד קינא בו על הצלחתו ובין השניים נותק הקשר. אתם בוודאי יכולים לנחש שהפרק יסתיים בדואט מרגש של שניהם ל-""Dead and Gone.

סולו מתבקש:
פין מבצע את "Cry Me A River" לאחר שליבו נשבר שוב על ידי אחת מבנות הלהקה.

בפעם האחרונה שהחברים ניסו להכניס סקס לביצועים שלהם, זה נגמר בפיאסקו בצורת הביצוע לשיר "Push It" שהיה מביך ומעורר חמלה גם יחד. בעונה הקרובה אנחנו מציעים שמישהו ייקח על עצמו את המשימה ויילמד את הילדים מיניות מהי – זאת הסליזית, מחד, והרומנטית, מאידך. ומי יכול לעשות את זה טוב יותר מאשר פרינס? הוא ילמד אותם איך עושים את זה נכון, ועם נשמה. עם טקסטים בעלי רמיזות מיניות בוטות כמו "Cream" ובלדות מרגשות כמו "The Most Beautiful Girl in the World", פרינס יוכל לעזור ללהקה למתוח קצת את גבולות הנועזות שעד כה נמתחו רק על ידי שירים כמו ה-"Thong Song".

קו עלילה אפשרי:
ארטי מחליט למצוא את הסקס אפיל שלו, תכונה שהיתה שמורה עד כה לכל אחד אחר חוץ ממנו. הוא מחפש אחר מודל לסמל מין כעור, ומגיע לפרינס. הפרק יסתיים בהופעה של ארטי שתראה לכולנו איך מצליחים למצוא את החיה שבך גם כשאתה בכיסא גלגלים.

סולו מתבקש:
מרסדס בביצוע ל-"Purple Rain".

לא, אנחנו לא מדברים על הלהקה הישראלית שכבשה את לבנו בשנות ה-90 המאוחרות ואת קיסריה ביום שבת האחרון, אלא על היהודים – אלה עם האף והאימא הפולנייה. הדת היהודית אחראית לכמה מגדולי היוצרים שנראו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והגיע הזמן שגם היא תזכה למחווה משלה. הגליקים יכולים לבחור ממאגר השירים הבלתי נדלה של אמנים קלאסיים כמו לאונרד כהן, פול סיימון, בארי מנילו, בוב דילן וכמובן ברברה סטרייסנד, לצד נימולים עכשוויים ורקידים יותר כמו פרי פארל, maroon 5 (לסולן אדם לוין יש בבוידעם אימא יהודייה), אדם למברט ופינק (מתחת לצבע השיער הוורוד מסתתרים גנים יהודיים). כמובן שלא נתנגד גם לאיזו מחווה מרגשת לאמן ישראלי (מישהו אמר ליה מישל בהומאז' לעפרה חזה?), אבל זה כבר באמת להגדיל ראש.

ואם אנחנו מחפשים לקח לשיעור של מר שוסטר אז הנה אחד: יהדות זה משפחה, משפחה שתשמור אותך עם הרגליים על הקרקע גם אם אתה הכוכב הכי גדול בעולם. וזה לקח שילדים שהאף שלהם מתחיל לנסוק למעלה, צריכים לזכור.

סיבה נוספת לעשות נאמברים עם טלית וציציות: יהדות זה טרנד בטלוויזיה האמריקאית, לדוגמא פרק הסימפסונס בארץ הקודש והפרק של Family Guy בו לואיס מתגלה כיהודייה. GLEE היא סדרה שרוכבת על טרנדים (ע"ע ליידי גאגא) ולכן אין כמו ספיישל יהודים כדי לשמור על אותו קונץ ישן.

קו עלילה אפשרי:
כל סדרה אמריקאית סטנדרטית עושה פרקים מיוחדים לחגים. חבל שהם מתמקדים רק בחגים השוליים כמו חג המולד וחג ההודיה כשיש להם חג כל כך אטרקטיבי כמו פסח. בספיישל היהודים שלנו יופק פרק מיוחד עבור ליל הסדר. רייצ'ל מזמינה את החבורה לחגוג בביתה כולל מצות וסיפור יציאת מצריים. קורט אחראי על הקניידלך.

סולו מתבקש:
פאק והגיטרה בביצוע ל-"Mr. Tambourine Man " של בוב דילן.

המילים המתוחכמות שפוגשות את הישבן המשקשק מזמינות איזה מאש-אפ R&B סטייל כמו שרק החבר'ה ב-GLEE יודעים לעשות. הזוג המלכותי מעביר את המסר שמלבד העובדה שצריך לדעת עם מי להתחתן, צריך לדעת במה אתה טוב יותר ולשלב את זה עם כישרונו של בן זוגך. כי כשכל אחד מהצדדים עושה את מה שהוא הכי טוב בו – וזה לא משנה אם זה לנענע את התחת או לכתוב שירים שגורמים לאלתרמן להישמע כמו ג'סטין ביבר – התוצאה היא בדרך כלל יצירת מופת.

קו עלילה אפשרי:
הזוג המלכותי פין ורייצ'ל מעבירים לפרק אחד את השרביט לקורט ומרסדס. אלו נכשלים ומבינים כי מקומם עם הליווי ומחזירים את המלוכה לשני מנהיגי הלהקה המקוריים. הפרק מסתיים כאשר הגברת השמנה שרה.

סולו מתבקש:
החבורה נותנת ביצוע מהוקצע ל-"Crazy In Love" (כן, אנחנו יודעים שהיה כבר ביצוע לזה, עם שילוב של שיר מ"שיער", אז מגיע לו גם את הכבוד שלו לבדו).