קוראים לזה תרבות, אבל איך עשו אותה?

(במאי, נועם ורדי, צלם: אדם שולדמן)

לרגל שחרור הקליפ החדש של הונאת האמרגן, פרויקט הדאבסטפ הנפלא של קוב וחבורת די ג'ייז מוכשרים, ביקשנו מהבמאי נועם ורדי, מבכירי במאי הקליפים בישראל, לספר קצת על האופן שבו הוא ניגש ליצור קליפ שהוא לגמרי סרט קצר. זה מה שהיה לו להגיד:

"הקליפ צולם במקומות שאותם אני מכיר ברחבי תל אביב. אני לא באמת יוצא הרבה מהריבוע הקטן שלי שנמצא בין כיכר רבין לנחלת בינימין, ולכן באופן טבעי הלכנו וצילמנו במקומות שאותם אני מכיר ואוהב. אני חושב שמבעד לפיח והכיעור, העיר הזאת ממש יפיפיה וקסומה וזה בהחלט לא בגלל המבנה שלה, אלא בגלל האנרגיות שנמצאות בה אנרגיות שקיימות בוודאות. אחרת, אין שום סיכוי שכל כך הרבה אנשים היו מתחרים או חולמים לגור פה וכל מה שצריך זה לשאול אנשים שבאים מחו"ל כדי להבין עד כמה יש בה קסם.

"יותר מהסיפור ומהכל הקליפ הזה הוא באמת שיר אהבה לתל אביב ולמדרכות שלה. אפילו לא היינו צריכים אישורי צילום כי פשוט צילמנו את הקליפ בסגנון הגרילה הכי קיצוני שאפשר לדמיין ולמזלנו אף אחד לא ביקש מאתנו לחדול וזאת מבלי לפרט לאיזה רמות פראיות הגענו. אני חושב שהצלם אדם שולדמן שצילם את הקליפ באמת הצליח לתעד את הקסם והיופי של העיר כמו שאני רואה אותה, הרי בלי העדשה בעין בלתי מזוינת רחוב אבן גבירול כיכר רבין וקינג' ג'ורג' נראים סתמיים לחלוטין ואני חושב שצריך באמת באמת לאהוב את תל אביב כדי לראות את הכבישים הבוהקים והצבעים היפים שרואים בקליפ, כי כשאתה הולך מיואש באותם רחובות ומנסה להתמודד עם החום הבלתי נסבל זה ממש לא מה שרואים"

"את הרעיון לקליפ כתבתי בערך שנה לפני ששמעתי את השיר, כאשר פגשתי את קוב וסיפרתי לו על הרעיון הכללי של 2 נערות שמצד אחד נראות מושכות וחינניות ומצד שני מבצעות פשעים נוראיים. הוא אמר לי שיש לו שיר בדיוק בשבילי. מבחינתי זה בדיוק אחד מאותם מקרים יפים בהם וידאו-קליפ הוא נקודת מפגש של במאי וזמר, בו הזמר כתב את השיר מטעם עצמו והבמאי כתב את התסריט מטעם עצמו ואף אחד מהשניים לא בא לקדם, לעזור או לחזק את השני הם פשוט חיים ביחד בשלום וטוב להם יחד"

"דניאל קיציס, בעלת המעיל האדום מבין גיבורת העלילה, שיחקה בעבר בקליפ שביימתי לשיר 'בדרכים' בביצוע של בני בשן. מאז, בכל פעם שפגשתי בה ברחובות תל אביב תמר (השחקנית השניה) היתה לצידה והן תמיד נסעו בפראות על האופניים שלהן ונראו כאילו הן מתכננות משהו. כך, שכאשר היה לי תסריט שמספר על 2 נערות שנוסעות על אופניים ברחבי העיר ועושות צרות לא לקח לי הרבה זמן להבין מי הבנות שצריכות לגלם אותן. אגב, את התסריט המקורי כתבתי על 2 נערות שבכל מקום שאליו הייתי פונה הייתי רואה אותן עוברות יחדיו בשעטה על אופניים כשהן תמיד זו לצד זו ותמיד נראות כאילו הן מחפשות צרות צרורות, אבל עד הרגע שבו התסריט הפסיק להיות רעיון כללי והיה בשל להצטלם, הן כבר הספיקו להתגייס לצבא ולהפסיק להיות נערות"

"תמיד עניינו אותי אחורי הקלעים של הדברים שקורים במהלך גיל הנעורים. אפילו כשאני הייתי נער הייתי מסתכל על הכל מבחוץ ועכשיו כשאני כבר לא נער, אני מסתכל על הנערים והנערות של היום ומנסה להבין מה הם חווים.

בתל אביב יש את הקטע הזה של בנות 16 שנוסעות על אופניים ומתלבשות בבגדי וינטג' מחניות יד שניה, בגדים שכנראה היו שייכים לא מזמן לקשישה זו או אחרת. יש משהו בהקפדה הזו על בגדים שיושבים עליהן בול כאילו הן יצאו הרגע מז'ורנל צרפתי משנות ה-70 שמאוד סותר את רוח הנעורים, שלא אמורה להיות מאוד מחושבת. הבנות האלה מאוד מפחידות אותי וכבר הרבה זמן שרציתי לעשות וידאו קליפ שבעצם מחולק לחלק שמראה את הצד הטהור השמח והמשוחרר מדאגות של אותן נערות, ומצד שני את הצד המפחיד שבהן זה שאולי מבוגרים רואים בבני נוער של פרחחות ושימת זין על הכל.

מן הצד השני יש משהו בגיל הנעורים שהופך אותו לגיל הכי עברייני, כיוון שהרבה מאוד מהדברים שבני נוער נורמטיביים עושים מרגיש להם כאילו מדובר בחטא, בין אם זה הנשיקה הראשונה ובין אם זה אלכוהול או סיגריות או אפילו מפגש עם חברים מסויימים והסתובבות במקומות מסויימים בשעות מסויימות.

כל הגיל הזה עטוף בסודות ושקרים כנגד עולם המבוגרים, שאם לא היו קיימים אולי היו הופכים את הגיל הזה למשעמם הרבה יותר. אלא שמהצד השני, האיסורים הם אלה שמביאים בני נוער הרבה פעמים למצבי קיצון של הגזמה, כי הכל זה מבחן ותעיה. העלילה של הקליפ בעצם מנסה טיפה לטשטש את הגבולות האלו"

הרעיון המקורי היה ליצור ניגוד בין הבנות היפות, שנוסעות להן בחיוכים תמימים בין קרני השמש החמימות לבין אלימות קיצונית ומעשים גועליים של ממש. בתסריט המקורי למשל, הן בכלל היו צריכות לזרוק בלוק על ההומלס, להקיא ולכסח באלימות של ממש כל מה שמתקרב אליהן, אבל העידון בתוצאה הסופית לא בא מהפחד ליצור פרובקציה, שרק הייתה מועילה לכולנו אלא כדי לא ליצור קליפ מתלהב וגם לא להעביר איזה מסר שמרני של "זהירות! תרבות הנוער מסוכנת לנו והם עוד יהרגו את כולנו". רצינו לנסות ולהראות את מעשי הקונדס האלה מהצד של הבנות - הן לא באמת חושבות שהן מזיקות ומבחינתן הן רק עושות מעשי קונדס קלים. אני חושב שרק העובדה שהן זורקות להומלס האלכוהוליסט את העגלה, שהיא כל עולמו, למזרקה - זה קצת לא יפה והן צריכות לבקש ממנו סליחה, או לפחות להשיג לו עגלה חדשה"