רשמקול 90

"הי, הלו" - רשמקול של השבוע יוצא לדרך עם מחוות פרידה מאושיית הרגאיי שוגר מיינוט, שהלך לעולמו בשבת לפני שבועיים. למרות שכמעט שאינו מוכר מחוץ לחוגים שמצויים בז'אנר, שוגר מיינוט – זמר, נגן, מפיק ומפעיל סאונדסיסטם – הקיף בקריירה שלו כמעט את כל האספקטים של עולם הרגאיי.

הוא היה חלק מלהקת ה-African Brothers. הוא עבד לצדו של קוקסון טוד בלייבל סטודיו 1, מאוחר יותר עם סליי & רובי ועם שלל מפיקים בנוספים בכל תתי-הזרמים של הז'אנר, כולל רוטס ולאברס רוק. היו לו להיטים שהגיעו גבוה במצעד הבריטי והיה לו תפקיד חלוצי בהתפתחות הדאנסהול והראגא. הוא נודע כמטפח מתמיד של דורות צעירים (כולל גילוי הרכב הפופ רגאיי מיוזיקל יות'), היה בעליו של הלייבל המעולה Black Roots וחילק את עבודתו בין ג'מייקה, אנגליה וניו-יורק. במילים אחרות, שוגר גילם בחייו את העושר וריבוי הפנים של אחד הז'אנרים החשובים במוזיקה המודרנית ומותו הוא אכן אובדן מצער.

אחרי מיינוט וגשרון דאב קצר באדיבותם של רידם & סאונד הגרמנים (שגם איתם שיתף מיינוט פעולה, באלבום המושלם "See Mi Yah"), אנחנו ממריאים לתוך קאסט אלקטרוני עם נטייה חזקה למתרחש כיום בסצינה הבריטית. שימו לב לקטע החדש של ניקולס ג'אר האמריקאי, "Angels", שבפעם השנייה השנה לוקח את ההאוס למחוזות הכי דאונטמפואים שלו, ולא רק מבחינת מקצבו האיטי. קטע אחר שלו - "A Time For Us", שיצא בינואר השנה ומופיע ברשמקול 78 - הוא עדיין אחד הטראקים הכי מיוחדים ששמעתי השנה.

ואם הקטע של ג'אר נשמע לכם קצת מלוכלך עם הרעש הלבן שעוטף את הביט שלו, חכו עד שתשמעו את החדש של מודימאן, שאוהב את הקטעים מלוכלכים לפחות כמו התקליטים שבתיק שלו. רעש לבן, עוצמת קול שעולה ויורדת ואפילו צליל של מחט שמחליקה על תקליט שרוט ממש בתחילתו – כל אלה מתערבבים עם ווקאל נשי מלטף ומקצב סוחף ומתמזגים לכדי עוד רגע מזהיר בדיסקוגרפיה הנהדרת שלו.

ובדומה לאופן שבו מודימאן משתעשע עם האלמנטים של עולם ההאוס, כך עושים גם חברי מאונט קימבי לעולם הדאבסטפ - רק עם כלים אחרים לגמרי. בעוד מודימאן משתמש בטריקים אנלוגיים כדי לטנף את קטעיו, מאונט קימבי לוקחים את האסתטיקה הכה רצינית של הדאבסטפ ובשובבות חיננית מפרקים לה את הצורה. עם מקצבים ששואלים באותה חופשיות גם מהאוס, טכנו, IDM ודאונטמפו (לפעמים אפילו מעורבבים יחד באותו קטע) ו-ווקאלס שנחתכים לחלקיקים עד שכמעט לא ניתן לזהות בהם את המילים, מאונט קימבי (וחברם הקרוב ג'יימס בלייק) סימנו את עצמם כבר בקטעיהם הראשונים כקול ייחודי. זה אולי נשמע מוזר וקצת מרתיע, אך האלבום שלהם שיצא עכשיו, "Crooks and Lovers", הוא כנראה אחד המעניינים והמיוחדים שנשמע גם עד סוף השנה הזו (ואני מרגיש שמהשמיעות הבודדות שהספקתי אני רק בקצה הקרחון שלו).

הקטע של מאונט קימבי הוא רק אחד מבין שלושה שמופיעים אצלנו השבוע ושיצאו לאחרונה בלייבל המעולה הוטפלאש של סקובה. ביחד עם Kowton המסקרנים והרמיקס של TRG לפולטי DL, השלושה מהווים גוש אחד של קטעים שמקורם (במישרין או בעקיפין) בסצינת הבס הבריטית. יחד עם זאת, אלמנט הבס שלהם הוא רק נקודת ייחוס שנועדה לשייך אותם מבחינה ז'אנרית וכבר לא המרכיב הדומיננטי במוזיקה עצמה. זו הפליגה והתפתחה למחוזות שמעבר. ולבסוף, גוש המפיקים שסוגר את המהדורה – Brackles, Shortstuff ו-Deadboy (שני האחרונים כרמיקסרים) – מייצג את חוד החנית של המתרחש כעת ברחבות הריקודים של לונדון.