בית התקליט: הבחירות של פיטר מרפי

"הייתי בן 9 באנגליה התיכונה וזה האלבום הראשון שאחותי הביאה מהארץ הרחוקה שהיא ארצות הברית. ניגנו אותו במערכת החדשה חדשה שהיתה לנו אז. השירים הם ממש המנונים ומלאכת מחשבת של הרמוניה. זה הסאונד של אמריקה".

"יצירת מופת פשוטה ומדהימה של אמביינט קלאסי".

"ללהקה הזו יש טעם צפון אירופאי, רגישות של אינגמר ברגמן ושירים להרוג בשבילם. סימפוניו?ת נפלאה, עיבודים מקוריים, נגנים רוצחים ומעל הכל את קול הפלצט המבריק של ג'ונאס ביירי. האלבום הזה נצץ מעל כמעט כל דבר ששמעתי במשך שנים והוא נמנה עם האלבומים הטובים ביותר שאני מכיר".

"אמא אדמה עם סיכת ביטחון וארט האוס מלא ריאליזם. היא משוררת מבריקה ויש כאן כמה מהסשנים הכי נפלאים של הגברת ולהקתה".

"זה אנגליה שוב, חייבים לומר זאת – אנחנו אוחזים בכתר ואני אפילו לא כזה פטריוט. אבל לאנגלים פשוט יש את זה".

"מלך הדאב והרגאיי – פריט חובה במדף האלבומים ההיסטוריים של המוזיקה".

"אלבום ספייס-ג'אז נפלא מהמזרח התיכון, ממש חוויה רוחנית".

"קלאסיקת אינו. היינו שומעים את זה במיוחד כשעברנו במעבר הגבול של מערב ברלין בשנת 1980. זה היה פס הקול המושלם לשעה הזו. קלאסיקה של מוזיקה בריטית שמשפיעה עד היום".

"חברים טובים מהלייבל 4AD, וזה הסיכום הטוב ביותר לפועלם. ליסה ג'רארד היא חתיכת סוליסטית מלידה עם קול של סירנות. החצי השני, ברנדן פרי, הוא סוג של חשוב, אבל האמת – הוא שני לליסה".

כאן, במקום להסביר, בחר מרפי לבקש מאיתנו לצטט את הפיזמון (בתוספת שורה מאחד הבתים) של השיר "Hang on Yourself", אחת מהקלאסיקות הגדולות של בואי ואחד משיאי האלבום המושלם הזה. אז הנה זה:

So come on, come on, we've really got a good thing going

Well come on, come on, if you think we're gonna make it

You better hang on to yourself

You’re the blessed – we’re the Spiders from Mars