פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חרוז מבריח: על הקריאה להחרמת שיריו של נתן זך

      דבריו של נתן זך נגד יוצאי עדות המזרח ראויים לגינוי, אבל יהודה ויזן לא מבין את מי שרוצים להוציא את שיריו מספרי הלימוד. שינסו קודם לכתוב שירה טובה יותר

      בימים אלו מתנהל מסע צלב נגד השירה. למרבה הצער, אך לא למרבה ההפתעה, עם ניצי המאבק נמנים גם כמה משוררים, אנשי תרבות, אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים שהחליטו ב?ן לילה (ואף פנו בנדון לשר החינוך) כי שירו הידוע של נתן זך "כי האדם עץ השדה" ומאמרו המכונן 'הרהורים על שירת אלתרמן' אינם ראויים עוד להילמד בבתי הספר ובאוניברסיטאות בארץ. אחת מאותן פעילות, מנכ"לית בארגון חברתי ציבורי כלשהו, היטיבה להגדיר את המאבק המתרגש – "הגיע הזמן לאינתיפאדה של מזרחיות ומזרחים נגד מעוזי הגזענות בישראל, ונתן זך הגזען הוא רק ההתחלה".

      אם נניח לרגע בצד את דבריה הנרגשים של המנכ"לית ונחזור לשירו של זך "כי האדם עץ השדה", הרי שנתקשה לבסס טענה ממשית על סמך הטקסט בדבר היותו של השיר "מעוז גזענות". ובכל זאת, ננסה:

      "כ??י ה?א?ד?ם ע?ץ ה?ש???ד?ה/ כ??מו? ה?א?ד?ם ג??ם ה?ע?ץ צו?מ?ח?/ כ??מו? ה?ע?ץ ה?א?ד?ם נ?ג?ד??ע/ ו?א?נ?י ל?א יו?ד?ע?/ א?יפ?ה ה?י?ית?י ו?א?יפ?ה א?ה?י?ה/ כ??מו? ע?ץ ה?ש???ד?ה/ כ??י ה?א?ד?ם ע?ץ ה?ש???ד?ה/ כ??מו? ה?ע?ץ הו?א ש?ו?א?ף ל?מ?ע?ל?ה/ כ??מו? ה?א?ד?ם הו?א נ?ש??ר?ף ב??א?ש?/ ו?א?נ?י ל?א יו?ד?ע?/ א?יפ?ה ה?י?ית?י ו?א?יפ?ה א?ה?י?ה/ כ??מו? ע?ץ ה?ש???ד?ה".

      נדמה לי כי די בשני בתיו הראשונים של השיר כדי לומר בבטחה, שעומדת לנגד עינינו יצירה ספרותית וקיומית נאה למדי, כתובה במקצב חופשי פחות או יותר, מיושנת במקצת, וככל הנראה גם בלתי-גזענית בעליל. אגב, ייתכנו גם מקרים בהם תוכנו של שיר גזעני למדי, ובכל זאת יש ללמדו ולהוקירו בשל איכויותיו הפואטיות. כך, למשל, במקרה של אורי צבי גרינברג ב"שיר העוגבר" שבמהלכו מכריז המשורר כי "שני מיני אדם בעולם: נימולים – ערלים".

      מרואיין מביך, מראיין נבוך

      מנגד, בהתייחסו לתרבות המזרחית, סיפר לנו בשבוע שעבר נתן זך, בראיון שהעניק למראיין הנבוב והמעושה, עופר שלח, בתוכנית "המקור" שבערוץ 10, כי: "קם הרעיון הזה לקחת אנשים שאין להם שום דבר משותף. אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר - התרבות המערב אירופית - ואלה באים מהמערות".

      כפי שאפיינו על נקלה את שירו של זך המשורר "כי האדם עץ השדה" כבלתי-גזעני, כך יכולים אנו בקלות רבה לאפיין את דבריו של זך המרואיין כדברים גזעניים, אפלים ובעיקר בלתי-מנומקים להחריד. מצד שני, הערה נוספת שניפק זך באותו ראיון, לפיה עיקר התוכן הטלוויזיוני של ימינו מורכב מ"זיונים" ו"מכושים שיורים זה על זה" איננה בהכרח הערה גזענית. יתכן אפילו שלמרות ניסוחה המוזר משהו יש בה מידה של אמת.

      הרי התוכן הטלוויזיוני בישראל אכן חרפה. תעיד על כך, בן היתר, דמותו האפוקליפטית של עורך הראיון עצמו, עופר שלח, שמשום מה נמנה עם אנשי הטלוויזיה "האיכותיים" שבארצנו, שעה שכל כולו מכוון לסיפוק צרכיהם של אליטה רוחנית מאוד מסוימת, דשנה, ליברלית, בעלת נטייה סוציאל-דמוקרטית ובורגנית.

      הרי לשלח עצמו אין, וככל הנראה גם לא יהיו, הכלים להשיב לזך בשאלה פשוטה – מה בדבר שירת ספרד והפרובאנס? מה עם אבן גבירול? שמואל הנגיד? יהודה הלוי? הרמב"ם? מה עם אלבר קאמי האלג'יראי? מה עם אמיל חביבי? נג'יב מחפוז? אדוארד סעיד? ועוד ועוד.

      אך שלח עצמו, בהעדר כל יכולת אינטלקטואלית, הרצין את פניו, שלהב את מבטו ושאל באסרטיביות חלולה שאלה בנוסח - "מי אתה שתאמר לנו איזו תרבות גבוהה ואיזו נמוכה?", ובמקום לדחוק את זך אל הקיר, אפשר לו המראיין הנבוך לחמוק בתשובה ספק מזלזלת, ספק הומוריסטית בנוסח – "אני פרופסור בשלוש אוניברסיטאות, על כן יש לי הזכות".

      שירים טובים במקום חרמות מטופשות

      אכן, לא יאה כי "פרופסור בשלוש אוניברסיטאות" ישמיע דברים מן הסוג הזה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדמות ציבורית ובאיש רוח כמו זך. ואכן, יש לגנות את דבריו האפלים לחלוטין ולעשות זאת בחומרה. אולם דומה כי גם במחוזות הנאורים יש לאופל אחיזה נוראה, מעין ז'דנוביזם פלורליסטי שמוכן לאפשר חופש דיון וחופש ביטוי, כל עוד מדובר בדיון ובביטוי הנכונים והמוסכמים.

      אי לכך, מתוך עמדה של שפיות, ובטרם נאסור על השמעת ואגנר, על הדפסת עזרא פאונד, סלין, אצ"ג, דיקנס וקנוט המסון, או על המחזת "הסוחר מוונציה" של שייקספיר, אני מציע לשורות הבריגאדה של "האינתיפאדה המזרחית" להניח, לפי שעה, לשירתו של נתן זך ול?שירה בכלל; או לכל הפחות לכתוב שירה טובה או ביקורת אסתטית ראויה, אם ברצונם להדיר את זך מן הקאנון העברי. ובאשר לזך עצמו, הייתי מייעץ לו להתראיין פחות ולהשקיע את מרצו בכינוס כל כתביו.

      *יהודה ויזן תרגם את מאמרו של נתן זך, "אימג'יזם ו?וו?רטיצזים", שפורסם במקור באנגלית ושיצא לאחרונה לאור בישראל בהוצאת דחק