(מתוך "77 מדרגות", באדיבות yes דוקו)
גבר ואישה, אחרי שריקדו זה סביב זו, השוויצו בנוצות וראו כי טוב, מתחילים במסע. מכאן הם יצטרכו להתגבר על העובדה שהוא גבר, והיא אישה; הם יחלקו ארוחות תפלות מפעם לפעם, סקס בינוני מפעם לפעם, את הקרש שלו באסלה שנשאר למעלה, ואת השיער שלה באמבטיה שנשאר למטה. עוד לא הכנסנו פנימה את המשפחה שלו, המשפחה שלה, החברים שלו, החברים שלה, העבר שלו מול העבר שלה ועוד ועוד מרכיבים נפיצי פוטנציאל, כשהדבק היחידי שנשפך מעל לכל ואמור להחזיק את כל הלא-מסתדר הזה, הוא אהבה. אנחנו, שכבר לא מאמינים לדיסני ולשטויות בוהקות האנימציה שלו, יודעים כבר שאהבה יכולה להשתדל, אבל היא לא בלתי מנוצחת.
"77 מדרגות", סרטה התיעודי של אבתיסאם מרעאנה(" שלוש פעמים מגורשת "; "ליידי כול אל ערב"; "פארדיס, גן עדן אבוד" ועוד), ששודר אמש (שני) ב-yes דוקו, מתחיל בחיפוש דירה בתל אביב, משימה לא טריוויאלית, בוודאי כשנולדת עם השם הלא נכון בישראל. אבל מראענה לא מתפתה להתעמת עם הגזענות הרגילה ובתפנית שמזמן לה הגורל, היא מכירה בחור חמוד להפליא מבניין סמוך, והם מתאהבים.
העניין הוא, שהבחור החמוד נקרא יונתן בן דור, והוא יהודי. סיפור הפרוורים הפלורנטינאי סוגה בשושנים רק זמן קצר מתוך הסרט; עד מהרה הוא הופך להיות מאבק קיומי על זהויות, על עתיד משותף כשההווה רותח מתחת לרגליים, ועל ברכת המשפחות שמסרבות לראות בבני הזוג יותר מסעיף לאום בתעודת הזהות.
בואו ולא נהיה צפויים או צבועים סיפורי אהבה בלתי אפשריים לא נקראים כך רק בשביל המליצה. כשהרומנטיקה שבמרדנות נקברת תחת הכלים הנערמים בכיור המשותף והקסם שבניגודים הופך להיות פחות חינני ויותר טורדני, קשה מאוד להתגבר על היומיום. אף אמא יהודיה לא מאחלת לבנה כלה מוסלמית, וההיפך נכון גם הוא; באופן כללי כולם מקווים שהחיים לא יערימו עליהם את קשיי האקסטרה, מעבר לכל אלו שבכל מקרה ינחתו להם על הראש.
למרות כל אלו, ואולי אפילו יחד איתם, דוהרים בני הזוג המוזר אל עבר העתיד המשותף שלהם, מצוידים בתמימות הנדרשת למסע שכזה. "77 מדרגות" משופע סצינות לא נוחות, כל אחת מהן היא סדק נוסף בציפוי הנאיבי שבן דור ומראענה גיבשו לעצמם כזוג אלימות מילולית כנגד כל אחד מהם בתורו במהלך הפגנה שהלכו אליה יחד; ההבנה שיום העצמאות שלו הוא יום הנכבה שלה; השיחות קורעות הלב בין מראענה לאמה, והדיווח היבש במכוון של בן דור על השיחות הקשות שלו עם אמו. בתהליך מקביל מבינים המתועדים, כמו גם הצופים, שכל הכוונות הטובות לא יספיקו; השתיקות בין בני הזוג מתגברות, העוינות מתעבה והאישי מתערבב בפוליטי או שבעצם מתגלה שמראש הם מעולם לא היו נפרדים.
"77 מדרגות" הוא סיפור עצוב, ברמה האנושית הפשוטה ביותר, גם מבלי לערב פוליטיקה. לו היה הסרט דובר אנגלית ועוסק בבחור לבן המאוהב בבחורה שחורה; מדבר הודית, ועוסק באהבה חוצת קאסטות; בצרפתית ומגולל רומן לא אפשרי בין פליט צפון אפריקאי לנערה פריזאית היה לו קל יותר למוסס את ההתנגדויות בהן הוא נתקל בקרב הקהל היהודי והערבי בישראל.
כשהפוליטי מכתיב את סדר היום הערכי ולא להיפך, קשה מאוד לדבר באופן פשוט על אהבה בלתי אפשרית. כשהפוליטי יפסיק להחליף את הערכי, אולי יהיו יותר אפשרויות לסיפורי אהבה.