תמר בורנשטיין-לזר נולדה במושבה עין-גנים בשנת 1927, דור שלישי למשפחת חלוצים, ממייסדי המושבה. בוגרת המדרשה למורים בגבעת שלושה. בזמן מלחמת השחרור שירתה באחת הלהקות הצבאיות הראשונות, והופיעה בשירה ובמשחק לפני יחידות צבא שונות ברחבי הארץ.
עם שחרורה מצה"ל החלה ללמד בבית הספר "גורדון" בפתח-תקווה, ושמשה בהוראה, כמחנכת ומורה לדרמה יוצרת במשך תקופה של כ- 35 שנה. יש לראות בעבודתה הספרותית לא כוון חדש בחיים, אלא השלמה לעבודתה החינוכית.
בשנות החמישים החלה לעבוד גם ברדיו, שם קראה סיפורים פרי עטה, וכן כתבה תסכיתים לילדים, תחום חדש יחסית באותה תקופה. תמר בורנשטיין-לזר התבלטה בו לאחר תקופת מה, כאחת התסכיתניות הפוריות והפופולאריות ביותר לקהל הצעיר.
במקביל, החלה לפרסם בשנת 1952 סיפורי ילדים בכמה מעיתוני הילדים הידועים של התקופה "דבר לילדים " ו"הצופה לילדים "ובמדור היומי לילדים בעיתון "הבקר", "הבקר לילד ולנוער". סיפוריה התקבלו ברצון ובהנאה על ידי צבור הקוראים.
באותה שנה שלחה קובץ סיפורים להוצאת יזרעאל, שפרסמה מיידית את ספרה הראשון "גבעת הכלניות". היה זה ספרה הראשון שראה אור, אחד מבין מאות (כ350- עד היום ), שפרסמה בחמישים השנה שחלפו מאז. שפע זה מציב אותה כסופרת העברית הפורייה ביותר בכל הזמנים, ואחת הסופרות הפוריות ביותר בעולם.
סיפוריה משתרעים על מגוון נושאים: אגדות, הרפתקאות, הומור, סיפורי חגים, סיפורים חינוכיים, סיפורים המשלבים בתוכם מידע גיאוגרפי והיסטורי; סיפורים הממחישים לקורא הצעיר את ההיסטוריה של ארץ-ישראל; סיפורים מחיי בית הספר ועוד.
באחד הסיפורים, המבוססים על היסטוריה של העלייה היהודית לארץ-ישראל, "הבריחה מן הארמון" ( 1963), מספרת תמר את סיפור נדודיהם של נער ונערה מתימן לארץ ישראל, שהוא אחד מסיפורי הילדים היחידים בשפה העברית על העלייה מתימן. בספר מתארת תמר בהבנה ובאהדה את סיפור עלייתם של בני העדה התימנית.
ב-1954 החלה לפרסם בדבר לילדים את סיפורי "קופיקו " על עלילותיו של קוף שובב שלמד את שפת בני האדם והתערה בקרב משפחה ישראלית. הרעיון לבחור קוף מדבר לגיבור ספרותי נולד לאחר שנוכחה כי סיפוריי קופיקו משרים מצב רוח טוב על ביתה לפני השינה.
סגן עורך "דבר לילדים" באותו זמן, הסופר אוריאל אופק, עודד אותה להעלות על הכתב את סיפורי קופיקו, ופרסם אותם בקביעות, מדי שבוע בעיתונו. סדרת עלילותיו של קופיקו סחפה את קהל הקוראים, וכגמול על הצלחתה זכתה בשנת 1955 בפרס יציב, אחד הפרסים החשובים לספרות ילדים.
בשנת -1958 הופיע הספר הראשון בסדרת קופיקו, ומאז הם מוסיפים להופיע, ואינם יורדים מעל דוכני הספרים למעלה מחמישים שנה. משך כל השנים האלה, לא חדלו ספרי קופיקו מהצלחתם בקרב הילדים, יותר מכל סדרה אחרת שהופיעה אי פעם בעברית. עד היום הופיעו 150 כותרים של ספרי קופיקו, והאחרונים שבהם יצאו לאור החודש.
במקביל לספרים כיכב קופיקו, גיבור סיפוריה של תמר בורנשטיין-לזר, בהצגות תיאטרון, בתקליטים, בתסכיתי רדיו, בסדרה טלוויזיונית, בסיפורי קומיקס ובסרט קולנוע באורך מלא בשפה האנגלית. עלילות קופיקו תורגמו גם לשפות זרות.
פילוסופית החיים של תמר היא שהחיוך והצחוק הם סם החיים. לכן יצרה את קופיקו, המביא שמחה לילדים.
ב-1960 הוסיפה תמר דמות קופית נוספת - צ'יפופו. כך נולדה סדרה מצליחה נוספת, היוצאת לאור עד היום, אלא שהפעם העניקה לו הסופרת ערך מוסף - ידע גיאוגרפי והיסטורי על כל אחת מן הארצות בהן מסייר צ'יפופו. לשאלתם של הילדים, בפגישות אישיות עם הסופרת, ובשעות סופר בבתי הספר, לזהותו של צ'יפופו, נהגה תמר להשיב על דרך הלצה כי הוא בן דודו של קופיקו. צ'יפופו, בשונה מקופיקו הוא קוף העולם הרחב, שהולך וסובב בארצות שונות, ומסייע לילדים במצוקה.
בסדרה זאת יש גם מסר סמוי על חשיבות האחווה בין הילדים, ללא הבדל גזע ודת.
במקביל, חיברה סדרות נוספות, אחת מהן עוסקת בחגי ישראל: מהותם, סיפורים עליהם, חידות ומשחקים ומלאכת יד .סדרה זו הייתה לחומר עזר למורות, מורים וגננות, ולתלמידים היא שמשה סדרת קריאה והכנה עצמית של עבודות להגשה בבית הספר.
בצדה של סדרה רצינית, בחלקה מתודית כגון חגי ישראל, המשיכה בכתיבת ספרי הומור והרפתקאות, כגון: עלילות "צ'רלי לץ " סדרה בת ארבעה ספרים שיצאה לאור ב1965; סדרת "צמד חמד " על הרפתקאות זוג תאומים וסדרת "החברה מהכיתה שלנו " על עלילות ילדי בית הספר, שבו איירה תמונה ריאליסטית מהנעשה בבית הספר שבו לימדה; סדרת מידע על חידושים והתפתחויות במדע; "עלילות קונדסי", ילד הקרקס וסדרת לקסי הבלש חוקר.
היא גם לא נרתעה מלעסוק בנושאים מורכבים יותר כגון יחסי יהודים וערבים. בסדרת "עלילות סולימן ודני" (1968), היא מספרת על נער ישראלי וידידו הערבי, ובו שמה דגש על החשיבות של יחסי שכנות טובה ואחווה בין שני העמים.
בשנות התשעים החלה בכתיבת סדרת ספרים חדשה שעניינה סיפורים עובדתיים מתקופת "המדינה שבדרך". הסדרה נקראת "ספייסי ומסתרי המדינה שבדרך". סיפור המעשה הוא על ילד מהחלל החיצון המסיע שני ילדים ישראלים בחללית הזמן אל שנות המאבק על הקמת המדינה - שנות השלושים והארבעים, והם צופים מן הצד בהתרחשויות אמתיות שארעו באותה תקופה.
הספרים זכו להצלחה, יצאו בכמה מהדורות, ושמשו רקע להצגות, שנערכו על ידי תלמידים בבתי ספר. גם במקרה זה ראתה תמר את הבעיה בעיניה של מורה, המבקשת דרך לעניין את התלמידים בחומר היסטורי, הנלמד בדרך כלל בצורה יבשה ובלתי מושכת.
בשנים האחרונות ממשיכה תמר לכתוב את ספרי קופיקו וצ'יפופו שאינם יורדים מדוכני הספרים, ומוסיפים להיות מבוקשים על ידי הילדים כפי שהיו לפני 50 שנה. למרות הירידה הכללית בקריאה אצל הילדים, שומרים ספרים אלה על מקום כבוד כספרים מובילים בספריות הציבוריות ובספריות בתי הספר.
בשנה האחרונה החלה בכתיבת סדרה חדשה בשם: "מג'יק הקוסם מהמחשב" שבו מועברים מסרים חינוכיים כגון: שמירת הסביבה, חשיבותה של חריצות, סיפורים מימי ראשית ההתיישבות בארץ-ישראל, אהבת האדם ועוד, כשהיא מעבירה מסרים אלה באמצעות סיפור שמקורו בטכנולוגיות הידועות היטב לילדים בני זמננו - האינטרנט.
באמצע שנות התשעים עבר קופיקו למסך הקטן ולראשונה הופקה סדרת טלוויזיה על פי דמותו של קופיקו. הסדרה זכתה להצלחה עצומה בקרב הורים וילדים ומשודרת במספר ערוצי טלוויזיה. לאור ההצלחה של הסדרה החלו הופקה סידרה שנייה, בקרוב עונה חדשה ,אתר אינטרנט בשותפות עם וואלה וסרט קולנוע בדרך .
ספריה של תמר, ובעיקר ספרי קופיקו וצ'יפופו היו והינם מקובלים במשך 50 השנים האחרונות על ידי ילדי ישראל. בני דור הביניים, בני 40 ויותר, זוכרים לטובה את הספרים, שחיבבו עליהם את הקריאה, ופתחו לפניהם צוהר אל עולם הסיפור. קוראי העבר הללו, המשרתים היום בכל שטחי החיים בישראל, זוכרים לטובה עד היום את גיבורי הסדרות של תמר בורנשטיין, ורווחת האמרה ביניהם: גדלנו על ספרים אלה.
קופיקו, היה לאחד המאפיינים החיוביים של תרבות הילדים הישראלית.
ספרי הסדרה תרמו גם לידע שיש לנו על השינויים שחלו בחברה הישראלית ובמשפחה הישראלית במשך העשורים האחרונים והם ישמשו כחומר לא אכזב לחוקרי החברה הישראלית לעתיד לבוא. שכן כל הדמויות שמתוארות בספרי קופיקו, לבד מקופיקו עצמו, הן דמויות אמיתיות.
תמר בורנשטיין לזר השתמשה בכתיבתה במכוון באוצר המילים שבו השתמשו הילדים בחיי היום יום וזאת כדי להקל עליהם את הקריאה הראשונית וכדי שייהנו ממנה ויוסיפו לקרוא להנאתם. כך החלו ילדים רבים לקרוא ובמרוצת הזמן השכילו לקרוא טקסטים מורכבים יותר. השימוש בדמויות ובסיטואציות הלקוחות מעולם הילדים, תוך שילוב דמות דמיונית, הקלה על הילדים המתקשים בקריאה את הכניסה לעולם הספר. במרוצת הזמן הייתה דרך כתיבתה זו של תמר למקובלת על רבים וטובים.
כאמור, מזה למעלה מחמישים שנה ועד היום, סדרת קופיקו היא הסדרה הנקראת ביותר בישראל. הנתונים מהספריות הציבוריות מצביעים על כך שספרי קופיקו הם עדיין הספרים המושאלים ביותר, וכל זאת לנוכח ההסתערות הבלתי פוסקת של הדמויות המיובאות. כל הדמויות הזרות שורדות שנה, שנתיים ואולי לעתים קצת למעלה מזה, ואילו קופיקו לא איבד את חינו בקרב הקוראים הצעירים במשך עשרות השנים האחרונות.
הילדים של היום, שרבים מהם זונחים את הקריאה בגלל התחרות של הטלוויזיה ומשחקי המחשב, מוסיפים לקרוא בשקיקה את ספרי קופיקו כפי שעשו הוריהם בילדותם. תמר בורנשטיין לזר בספריה משמשת כגשר על פני פער הדורות.
במחקר שנערך בידי פרופ' דינה פייטלסון מאוניברסיטת חיפה נמצא שספרי קופיקו הכניסו ילדים רבים בבתי ספר ששכנו בסביבה בעייתית אל מעגל הקוראים, וכך העשירו את לשונם ועשו אותם לחובבי ספר.
המחקר שעשתה פרופ' פייטלסון נעשה בקרב תלמידי כיתה א' של שכונת מצוקה. התברר שתלמידים אלה כה נהנו מקריאת הספרים, עד כדי כך שספר קופיקו הייתה המתנה המועדפת עליהם. הם התקדמו ביכולת הקריאה הרבה יותר מאשר ילדים מקבוצות אחרות שקיבלו ספרים אחרים לקריאה. הם עלו עליהם לא רק ביכולת הטכנית של הקריאה אלא גם בהבנת הנקרא, גידול באוצר הלשוני שלהם ובכושר הביטוי שבעל פה . נוסף על כך היו אוהבי קופיקו לקוראים אקטיביים, התעניינו וקראו ספרים נוספים בסדרה, ציירו ציורי קופיקו, שלחו מכתבים והביעו את דעתם על הספרים. כלומר מילדים פסיביים, שלא קראו והתעניינו בספרים היו לקוראים אקטיביים, שעתידים להוסיף ולקרוא ספרי קופיקו וספרים אחרים.
בחינת מעגלי הקוראים מלמדת אותנו שקוראי ספריה של תמר הם ילדים בני כל השכבות וכל העדות. סדרת קופיקו הצליחה לגשר על פני ההבדלים התרבותיים והעדתיים שקיימים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל. הקוף המדבר והמשעשע קרוב במידה שווה לילד הדתי, לעולים חדשים ממוצא רוסי או אתיופי. כולם קוראים את הרפתקאותיו ונהנים מתעלוליו במידה שווה.
גם ספריה האחרים סדרת "ספייסי ומסתרי המדינה שבדרך" מקובלים על בני כל העדות.
תמר בורנשטיין לזר תרמה וממשיכה לתרום תרומה ייחודית בכל השדות שהזכרנו: בשדה החינוך; ספרות הילדים; הגברת ההבנה והחברות בין הילדים; החדרת הערך האנושי שכולם שווים, ילד כמבוגר, עולה חדש כותיק, ערבי כיהודי; גינוי לאלימות.