את מוריסי התימני כבר היכרתם? השיר שיעשה לכם את השבוע

מוריסי וונאבי 1: בשבוע האחרון ראיתי את הקליפ של השיר הנ"ל כמה עשרות פעמים. הדמות ההיספנית שמככבת בו, שאוהבת מכוניות שרירים וממתהדרת בבלורית מפוארת היא החבר הכי טוב שתמיד רציתי. גם העולם הקרוב אליי לא נשאר אדיש אל הריטארד המהפנט הזה - אחרי שפירסמתי את הקליפ בפייסבוק החלו לזרום תגובות כמו "זה פרינס הבולגרי" ו-"זה מוריסי התימני". האמת, אני לא ממש בטוח אם ההיספני הוא חלק מ-Twin Shadow, אין עליהם יותר מידי מידע ואני לא רוצה סתם לקחת מילה של איזה בלוג אנונימי, אבל תכלס זה לא ממש משנה - גם אם הוא חלק מהם וגם אם לא, ההופעה שלו גאונית והשיר הזה נשמע כמו עוד אחד מהרגעים הטובים של הסמיתס.

מוריסי וונאבי 2: מסתבר שגם בשבדיה יש אנשים שממש מושפעים מהסמיתס, וזה מוזר כי מה לשבדיה ולדכאון הזה? הם אמורים להיות מאושרים שם - הם פאקינג שבדים.

מוריסי וונאבי 3: טוב, אולי אני טועה ובשבדיה כן מתחברים למוריסי, כי גם השיר החדש של יאנס לקמן - שהוא אגב, לגמרי הבום! של השבוע - לווה הרבה מהאגדה המהלכת. רק שהטיעון של לקמן ששיברון לב הוא לא סוף העולם, כי סוף העולם הוא דבר שגדול בהרבה מאהבה, הוא משהו שמוריסי לעולם לא יסכים איתו.

בכל תקופה יש להקה אחת שאני מסוגל לשמוע אותה שרה משפטים ריקים ממילים כמו "שה לה לה לה לה" מבלי לרצות לשרוף את כל חבריה. נכון ל-2010 הלהקה הזו זו טניס - שהם בעצם זוג נשוי ממסצ'וסטס - והנה השיר החדש והמעולה שלהם.

השיר הזה של Dancing Pigeons והתסכול שיוצא ממנו היו גם יכולים להיכתב על ידי הרכב ישראלי, שכן, האדמה פה תוססת עקב הוצאת החגיגת אל מחוץ לחוק וההסתפקות של הילדים בריטאלין, מושא השיר. לא נורא - התקווה שלי היא שהמחסור בסמים חוקיים יעביר את כולם לעולם פורעי החוק ושהקוק ירוץ ברחובות מתחת לאף של המשטרה. בעצם, זה גם מה שאני מצפה מילדי הפליטים שרוצים לגרש מפה. היי, הבנתי עכשיו משהו - סמים ופליטים אלו דברים מקבילים, וזה משאיר שאלה אחת באוויר: מה קורה כשמעשנים ילד פליט?

בת'אני קוסנטינו, הבחורה שהיא בעצם בסט קוסט, בטח לא תאהב את הרימיקס הזה, שמרחיק את המוזיקה שלה מאווירת הוויד והים ומתאים אותו קצת יותר לרחבות המועדונים. אנחנו לעומת זאת, לא שמים על מה שהיא חושבת - מאז שהיא רבה עם קרלס מהבלוג היפסטר ראנאוף זה כבר ברור שאולי המוזיקה שלה מדהימה, אבל יותר מדי שכל אין לה.

הספק-ראפרית-ספק-זמרת שבתקווה תהיה כוכבת הפופ הבאה שתפלרטט במקביל גם עם המיינסטרים וגם עם השוליים היא קיי פלאי, ובסינגל הכיפי הזה היא מתכתבת עם גריזלי בר גם בשם השיר ("2 Weak" מול "2 Weeks") וגם בסימפול הכוחני שנמצא בפזמון.

כן, אני יודע - אכלתי את הראש בקשר לקומפיוטר מג'יק - והשבוע, לשם שינוי, אפילו לא יצא לה אף שיר חדש. אבל להכניס אותה למיקס היא הדרך היחידה שלי לספר שהיא איחדה את כל השירים שהיא הוציאה עד עכשיו לאי-פי חינמי שאפשר להוריד מהלינק למטה.

"זה לא אתה, זו העונה" אולי נשמע כמו תירוץ מפגר, אבל בקיץ באמת פחות כיף להיות בזוג - אף פעם לא ממש התרשמתי מכל העניין הזה של אהבות קיץ, כל כך חם, דביק ודוחה שכל פעם שאני חווה מגע אנושי אני רוצה לברוח למקלחת. זה כמובן לא ממש עוצר אותי - יש לי מוח של ציפור ואני לא יודע לדחות סיפוקים, ככה שאני נוטה ליפול שוב ושוב באותן הבעיות, אבל הבחורה מ-"Love Inks" חזקה ממני - על הדרך היא גם כותבת שירים מלודיים וחמודים ומתגאה ביכולות שלה. שוויצרית.

צ'ריליפט לא הולכים לשבת בצד כשכל סצנת האינדי נכבשת על ידי הצי'לוייב - הרימיקס החדש ביותר שלהם בורח מכל סוג של קצב ומזכיר את המוזיקה של נאון אינדיאן באופן קצת מטריד. זה יפה ומוצלח, אבל שלא יסחפו עם זה - לכל אחד יש את היעוד שלו בחיים ומצ'ריליפט אני מצפה לספק לנו עוד להיטים כמו "Bruises".

אני מוכן לקבל כל הרצאה והטפה אם היא מגיעה מעל נגינת פסנתר ומקצב שבור שכזה - אז נו, Error Operator, תמשיכו לקוות שיהיה שינוי מתישהו, אני אתלהב מהמוזיקה שלכם אבל לא אצא לרחובות - ככה זה כשחיים במקום נטול תקווה פוליטית כמו ישראל. אבל היי, לפחות בבועה התל-אביבית די נחמד.

פורמר גוסטס זה הרכב הצד של ג'יימי סטוארט משיו שיו, ניקה רוזה מזולה ג'יזס ופרדי רופרט מ-This Song Is a Mess But So Am I. שנה שעברה יצא להם אלבום מצויין ומטריד - כיאה לחבורה הלא שמחה הזו, ועכשיו הם חוזרים עם סינגל חדש שממשיך את הקו הדורסני שזורק את כל הרגשות בפנים.

פוקסס איו פיקשיון - אחד מההרכבים שהבלוגים הכי אוהבים בחודשיים האחרונים, לקחו את "Lately" המדכדך של ממורי האוס - הרכב שהבלוגים ממש אהבו בחודשיים שלפני האחרונים, והשאירו אותו רלוונטי. האמת, זה שיר כל כך מרגש שלא אכפת לי שכל חודשיים תגיע להקה אחרת ותבצע אותו מחדש.