פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מארק היום

      מארק איווניר נהנה מתשומת הלב של הקהל בפסטיבל לוקרנו, שם הוא נמצא עם הסרט "שליחותו של הממונה על משאבי האנוש". כשהוא שומע שקרים על המשט לעומת זאת, הוא נחמד פחות

      למארק איווניר יוצא מדי פעם לראות סרטים בהשתתפותו ליד קהל זר, אבל יש מספרים שגם אליהם הוא עדיין לא מוכן: "אני לא יודע אפילו איך לחשוב על כמות כזו של קהל", אמר איווניר לוואלה! תרבות בשיחה מלוקרנו, ערב הקרנת "שליחותו של הממונה על משאבי האנוש" בכיכובו על מסך הענק בפסטיבל, הנחשב לגדול בעולם.

      אתה בכלל אוהב לראות סרט בהשתתפותך לצד קהל זר?

      "כשזו פעם ראשונה שאני רואה את הסרט, אני לא אוהב. כשאתה רואה סרט בהשתתפותך, אתה רוצה למות מהרגעים שאתה לא אוהב בסרט ובכל סרט יש כאלו. בכלל, בפעם הראשונה אתה לא יכול לראות את התמונה כללית, אתה רואה רק דברים שחסרים לך ואז אתה צריך לראות עוד פעם-פעמיים כדי להבין כמו שצריך. אבל את "שליחותו של הממונה" ראיתי כמה פעמים, שלחו לי עותק והיום אני מכיר את הסרט מספיק טוב כדי לראות אותו לצד אחרים".

      ואחרי כן? אתה מצפה לתגובות מהם או שאתה מעדיף שיניחו לך?

      "אני שחקן, אני אוהב שמדברים עליי. אבל רק אם זה דברים טובים".

      ערן ריקליס, מרק איווניר, גורי אלפי במסיבת עיתונאים בפסטיבל לוקרנו. בבקשה להתמקד בפניו של איווניר (הימני בתמונה) (יח"צ)
      אוהב שמדברים עליו. איווניר (מימין) עם ריקליס וגורי אלפי בלוקרנו, שוויץ (צילום: יח"צ)

      אז בתור אחד שאוהבים שמדברים עליו, איווניר אהב לשמוע מבמאי הסרט, ערן ריקליס, את הסיפור הבא: עם הגעתו של ריקליס לשוויץ מגרמניה, שם הוא מצלם את "פלייאוף" על רלף קליין, הוא נכנס למונית בה האזין הנהג לתחנה בשפה האיטלקית. "בנסיעה, הנהג מתרגם לו על מה מדברים ומסתבר שהם דיברו על הסרט", מספר איווניר. "היתה שם הקרנת עיתונאים לפני ההקרנה הגדולה ובסיומה האנשים עמדו על הרגליים ומחאו כפיים. הנהג הסביר לערן שזה לא סטנדרטי – בכל זאת, שוויצרים".

      נראה שהם מקבלים טוב את העובדה שמדובר בסרט ישראלי, גם בימים הבעייתיים האלה.

      "זה יכול להיות גם אחרת".

      אתה נתקל בבעיות כאלו בהפקות הבינלאומיות שאתה משתתף בהם?

      "תראה, אני מציג את עצמי קודם כל כשחקן ישראלי, לא משנה מה אני עושה. אני לא רואה בזה בעיה וכשמתחילים לדבר איתי על פוליטיקה, אז כל עניין לגופו. לא מזמן צילמתי הפקה שלא קשורה לישראל, מין סרטון שהיא סיפור מקדים למשחק מחשב, משהו ענק עם שני הבמאים שזכו באוסקר לסרט האנימציה הקצר ורידלי סקוט היה בהפקה ובקיצור – כולם עם אוסקרים בתיק. אני שיחקתי תפקיד ראשי בסרט בן ה-10 דקות הזה ולכן הדברים כוונו אליי. ואז קרה המשט".

      לא נעים.

      "פתאום באו אליי בתגובות – מעצב הסט הראה לי עיתונים ואחרים דיברו איתי על זה ואני ראיתי שם שקרים או האשמות מכוונות כאלו שמאד הרגיזו אותי והתחלתי להיכנס לקונפליקטים איתם בנושא הזה. אני באופן אישי יכול להגיד דברים בגבול מסוים, כולל להודות בטעויות. אבל האופן החד צדדי שבו חלק מהאירופאים מציגים את הנושאים נורא הרגיז אותי".

      הסרט מועמד לפרס בלוקרנו וגם לפרסי אופיר. לפרסים יש משמעות בהקשר של הסרט? אתה מרגיש שזכייה בהם משלימה את החוויה?

      "אני גם איש של פרסים וגם איש של החוויה עצמה. בדרך כלל, יש לי את הדברים האחרים שאני בדרך לעשות אותם ואז אני עם הראש קדימה. אבל כשקורה דבר כזה, שלושה ימים בלוקרנו, אני מתעסק במה שקורה פה ועוד פעם אני בחוויה של הסרט. בעוד שלושה ימים אני נוסע למקום אחר אז אני אהיה בחוויה אחרת. אני מאד אדפטיבי, סתגלן".