פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פעילות על טבעית

      לראשונה בתולדות הקולנוע הישראלי, נראה שז'אנר סרטי האימה סוף סוף עושה עלייה. לרגל יום שישי ה-13 שיחול השבוע, קבלו הצצה לארבע הפקות שמבטיחות להפוך את 2011 לשנת הצרחה

      באיחור די לא אופנתי ביחס לשאר אומות העולם, גילתה תעשיית הקולנוע הישראלית סוף סוף את ז'אנר סרטי האימה. נכון, היו בעבר ניסיונות ספורדיים לגייר את הצווחות לאולם הקולנוע, אך פיצ'ר אימה כחול לבן שיעמוד בסטנדרט של יהודים טובים כמו אורן פאלי ("פעילות על טבעית"), בושש לבוא.

      אלא שכל זה עומד להשתנות בשנה הקרובה: גל של סרטי אימה מקומיים ישטוף את מחוזותינו וישאיר אחריו נהר של דם מקטשופ. אם שנת 2010 תיזכר כשנה שבה שלטו העיבודים הקולנועים לקלאסיקות ספרותיות מקומיות, אזי ש-2011 תהיה השנה שבה ישראל תצורף למועדון האימה. לקראת יום שישי ה-13, וואלה! תרבות גאה להציג ארבעה סרטי אימה ישראליים הנמצאים כרגע בשלבי הפקה שונים ועתידיים להגיע לבתי הקולנוע בשנה הבאה, כשעל פי התחזית, הסרט המדובר ובצדק "כלבת" אפילו יקדים ויוקרן כבר בסוף השנה הנוכחית. מלבד סרטים אלו ישנם עוד מספר הפקות אימה מסקרנות ביניהן גם הסרט המדובר "ילדי הגזזת" של רועי צורף שלא ברור האם יזכה לראות אור יום אולם טריילר מבטיח שלו מסתובב ברשת. הנה ארבעת הסרטים ישראלים שינסו לגרום לכם לא להירדם בלילה. קבלו אותם

      כלבת

      כלבת (יח"צ)
      קאסט מבטיח, תסריט עוד יותר. להיט האימה הראשון בישראל? "כלבת" (צילום: יח"צ)

      *תסריט ובימוי: אהרון קשלס ונבות פפושדו

      *מפיק: חיליק מיכאלי

      *שחקנים: ליאור אשכנזי, רן דנקנר, עופר שכטר, אניה בוקשטיין, הנרי דוד, מנשה נוי, דני גבע,יעל גרובגלס, ליאת הר לב, ירון מוטולה

      *תאריך הפצה: סוף 2010

      ליאור אשכנזי, רן דנקר, עפר שכטר, אניה בוקשטיין, הנרי דוד ומנשה נוי הם רק חלק מהקאסט המרשים של "כלבת", סרט האימה הישראלי הראשון שיגיע למסכי הקולנוע בסוף השנה הנוכחית ואחד המדוברים שבהם. "כלבת" מגולל את סיפורם של אח ואחות הבורחים מביתם בעקבות סוד אפל, ומוצאים מקלט בשמורת שועלים נטושה. האחות נופלת למלכודת מעשה ידיו של פסיכופת רצחני, והאח יוצא להזעיק עזרה. מסע ההצלה שלו יגרור ארבעה טניסאים, שני שוטרים ושומר יערות למערבולת של פחד ואלימות.

      השילוב בין קאסט המורכב מסגל א' של תעשיית המשחק והחלוציות בתחום האימה, מביא את אהרון קשלס ונבות פפושדו למודעות גבוה לציפיות הגבוהות מהם. להצלחה (או לכישלון) של "כלבת" עשויה להיות השפעה על האופן שבה יתקבלו סרטי האימה הישראלים האחרים וליחס של מפיקים/ קרנות לפרויקטים עתידיים דומים.

      כלבת (יח"צ)
      קתרזיס, גם אם חולני. מתוך "כלבת" (צילום: יח"צ)

      קשלס, לשעבר מבקר הקולנוע של מגזין "רייטינג" ופפושדו, הכירו בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. בתור המרצה שלו לקולנוע, דאג קשלס לעודד את פפושדו ושאר הסטודנטים "לעשות דברים שונים", קרי, לא להתמקד בז'אנר הדרמה ששולט בקולנוע הישראלי. "למה שלא תפסיק לבקר סרטים ותתחיל לעשות סרטים"? אתגר יום אחד פפושדו את קשלס כשלימים ייזכר המשפט הזה כמקום שממנו התחיל שיתוף הפעולה בין השניים.

      "אני מקווה שארבעת סרטי האימה שמופקים כעת הם התחלה של מגמה חדשה", אומר קשלס בתגובה לגל האימה שעתיד לשטוף אותנו. "כשסיפרנו לאנשים שאנחנו עושים סרט אימה היינו מקבלים תגובות כמו – 'מה אין לנו מספיק שכול פה במדינה שאנחנו צריכים עוד דם ורציחות בקולנוע'?", מספר קשלס. "זו טעות לחשוב ככה כי דווקא דרמות השכול שנעשות בארץ הן אלו שמנציחות את השכול ואת ההתבססות בכאב. סרטי האימה פועלים הפוך- הם משחררים ומביאים את הצופה לקתרזיס, אפילו אם זה קורה באופן חולני".

      חתולים על סירות פדלים

      יובל מנדלסון, חתולים על סירת פדלים (יח"צ)
      אפילו קרן הקולנוע תומכת. מתוך "חתולים על סירות פדלים" (צילום: יח"צ)

      *במאים: יובל מנדלסון, נדב הולנדר

      *תסריט: יובל מנדלסון

      *מפיק: יהונתן בר אילן

      *שחקנים: מיכאל מושונוב, דנה פרידר, שמואל וילוז'ני, מיכאל הנגבי, יובל מנדלסון

      *תאריך הפצה: לא ידוע

      מאחורי כל סרט דרמה על משפחה ישראלית מתפוררת עומד ככל הנראה בוגר סם שפיגל - זו התדמית שדבקה עם השנים במוסד הירושלמי הוותיק ללימודי קולנוע. זו גם הסיבה מדוע חשש הסטודנט לתסריטאות יובל מנדלסון, שמוכר יותר כמוזיקאי וכסולן להקת שייגעצ, כי בבית הספר לא ממש ידעו איך לאכול את הרעיון שלו לכתוב תסריט לקומדיית אימה רומנטית באורך מלא. להפתעתו, בית הספר תמך ונתן את ברכת הדרך, הרבה בזכות הבמאי הוותיק אבי נשר שבמסגרת הקורס שלו רקם הפרויקט עור וגידים. נשר דחף את מנדלסון ושותפו לכיתה נדב הולנדר לא להמתין למימון לקרנות ופשוט לצלם את הסרט.

      "יחד עם המפיק יהונתן בר אילן יצאנו שלושתנו להרפתקה. לא ידענו לאן אנחנו הולכים ורק קיווינו שלא נצא ממנה חבולים", מספר מנדלסון. כיום נמצא הסרט בשלב המתקדם של צילומי השלמה. לפני שבוע אגב, התבשרו השלושה כי קיבלו תקציב מכובד למדי מקרן הקולנוע הישראלית.

      אם גם אתם תמיד תהיתם מה קורה לחתול שמושלך למים, "חתולים על סירות פדלים" הוא בדיוק הסרט בשבילכם. הסרט מתחיל כקומדיה רומנטית על מילי ונעם, זוג חמוד היוצא לפדל להנאתו בפארק הירקון ולוקח איתו את דיקסי, החתול החביב של מילי. דיקסי נופל לאגם, וכמובן שהאגם מכיל חומרים רדיואקטיבים שהוזרמו אליו על ידי האדמירל המרושע ומכאן נותר לכם רק לנחש את השתלשלות העלילה. "אנחנו מאוד אוהבים ומושפעים מהז'אנרים של 'בי מוביז' ו'סרטי סלאשרים' ורואים את ההשפעות שלהם על הסרט", אומר מנדלסון. "זה סרט שמאוד מודע לעצמו, גם מבחינת המבנה של הז'אנר וגם מבחינת השתלשלות העלילה".

      יובל מנדלסון, חתולים על סירת פדלים (יח"צ)
      לא עוד צבא. מתוך "חתולים על סירות פדלים" (צילום: יח"צ)

      "צבא, צבא, צבא ודרמות משפחתיות", מגדיר מנדלסון את הלך הרוח בקולנוע הישראלי בשנים האחרונות, הלך רוח שהשפיע רבות על ההחלטה שלו ושל חבריו לעשות משהו כל כך שונה. "אנחנו אוהבים סרטי קומדיה, אוהבים גועל נפש, ניבולי פה. אלו דברים שכל כך חסרים לנו בנוף המקומי. אין לנו בעיה עם סוג הסרטים שנעשים בארץ ונעשים טוב. הבעיה היא שאין מבחר- צריך להיות מקום גם לעוד ז'אנרים. זה כמו שאין בעיה עם תוכניות ריאליטי כל עוד יש דברים נוספים חוץ מריאליטי".

      מנדלסון הצליח לגייס קאסט נוצץ ולדבריו כל השותפים לעשיית הסרט נהנים מכל רגע. "השחקנים בארץ מורגלים לעשות דברים מאוד ספציפיים וכשנופל להם ליד תסריט כזה, מבחינתם זו הזדמנות להתבטא אחרת. אפשרות לעשות משהו שונה, קיצוני ואתה רואה אותם פורחים על הסט, הם מוקירים לך תודה".

      מנדלסון סבור שהגל של סרטי האימה הישראלים שעתיד לפקוד אותנו הוא תוצאה של יוצרים צעירים שמאסו בכבדות וברצינות של הקולנוע הישראלי. "יש פה הרבה צעירים טובים ומוכשרים שהגיעו לרוויה ורוצים לעשות דברים אחרת ושהבינו שחוסר הרצינות חשוב לא פחות מהרצינות. זוהי חשיבותה של חוסר הרצינות".

      מורעלים

      מתוך הסרט מורעלים (יח"צ)
      גבעת חלפון, רק עם זומבים. מתוך "מורעלים" (צילום: יח"צ)

      גבעת חלפון, רק עם זומבים", זה משפט הפיצ'ינג שבו משתמש דידי לובצקי כדי לנסות ולהסביר על מה לעזאזל הסרט שלו . זה לא היה פשוט עבורו. כמו יוצרי קולנוע ישראלים אחרים לובצקי יודע שהדרך לתהילה בארצנו הקטנה היא פונקציה של בחירה באחד משני מסלולים - או סרט מסחרי שעובד על נוסחאות שכבר הוכיחו עצמם בעבר ושקרוב לוודאי יזכה בתמיכת הקרנות, או סרט אומנותי שלוטש עיניו לפסטיבלים ברחבי העולם. "אני זוכר שאבישי קרשין, העוזר במאי, אמר לי 'תעשה את הסרט שאתה רוצה לראות- אל תחשוב על קרנות ועל פסטיבלים' וזה מה שעשינו בסופו של דבר" מספר לובצקי.

      "מורעלים" מספר את סיפורו של עובד רס"ר (דוד שאול) המתמודד עם אחד הסיוטים הגדולים ביותר של כל ג'ובניק- לסגור פסח בבסיס. תוסיפו את העובדה הפעוטה שמתגלה בפניו ולפיה האנשים שאיתו בבסיס הם בעצם זומבים אוכלי אדם ותקבלו סרט שלפחות על פי הטריילר הראשוני זה נראה מעולה.

      מתוך הסרט מורעלים (יח"צ)
      מה שייקה לוי היה עושה? מתוך "מורעלים" (צילום: יח"צ)

      לובצקי מספר כי ההחלטה לעטוף את הסרט באלמנטים ישראליים לא נועדה לרצות גורמים מסוימים או להציג סרט שהוא רלוונטי לקהל הישראלי. אלא כי זו הדרך לעשות סרטי אימה מקומיים. "פחות מוצא חן בעיני סרטי האימה שמעתיקים את הז'אנר האמריקאי כפי שהוא", הוא אומר. "הייחוד של סרטי אימה, לדוגמא אלו של היפנים, הוא בעובדה שהסרטים מתבססים על מסורות ואלמנטים מקומיים. זה מה שעשינו בסרט - לקחנו את העולם הישראלי והלבשנו עליו את האמריקאי או במילים אחרות: מה שייקה לוי היה עושה אם זומבים היו באים לאכול אותו?"

      השקה (שם זמני)

      איתי ולדמן (מערכת וואלה! NEWS , ארז תום חי)
      עוד אין תמונה מהסרט, אז נסתפק בתמונה של התסריטאי. איתי ולדמן, עורך טיים אאוט (צילום: ארז תום חי)

      *במאי: אלעד זכאי

      *תסריטאי: איתי ולדמן

      *מפיק: גל אוחובסקי

      *תאריך הפצה מתוכנן: סוכות 2011

      אחד הסרטים היותר מסקרנים שעתידים לפקוד את מסכי הקולנוע בישראל בשנה הבאה הוא הסרט עם השם הזמני "השקה" שנכתב על ידי עורך המגזין טיים אאוט איתי ולדמן ושיבוים על ידי אלעד זכאי, שגם עומד מאחורי הרעיון לסרט. זכאי זכור בעיקר כמי שהחזיר את ריטה לקולנוע ב-"בן חוזר הביתה", סרט הגמר שלו כסטודנט בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב שבו שיחקה הזמרת בתפקיד הראשי.

      הסרט "השקה", שצילומיו יחלו בקרוב, עוקב אחר קבוצה של סלבס דרג א' שעולה לצפון הארץ להשתתף בהשקה של מוצר במלון נופש ביערות הכרמל, ומתחילים להירצח אחד אחר השני. "אני חושב שאחת הסיבות שעד כה לא נעשו סרטי אימה בישראל נובעת בעיקר מהעבר שלנו- השואה והמלחמות הרבות שעברנו", מנתח ולדמן. "היוצרים כנראה חשבו שהדבר האחרון שאנשים רוצים פה זה סרטים על רציחות ודם". לדבריו, "בינתיים צמח פה דור חדש שגדל על ברכי האינטרנט ונחשף לדברים חדשים". אלמנט נוסף שהשפיע לדבריו על השינוי בגישה אל סרטי אימה מקומיים הוא התקציב. "אנשים הבינו שבהנחה שאתה לא יוצר סרט אימה שמצריך אפקטים מיוחדים ויקרים, מדובר בעסק בכלל לא יקר. ההיפך, יש בז'אנר ה'בי מוביז' משהו טראשי ולא יקר הפקתית", הוא אומר.