גרויסע מציאה

הכרתי פעם מישהי שהעריצה בצורה חולנית את חווה אלברשטיין (אני אחסוך מכם את הפרטים). את הקטע הבא אני מקדיש לה. וגם למורה שלי ליידיש מכיתה י"א, שבאמצע השנה התייאשה מללמד אותנו את השפה המופלאה הזאת ובאקט של אכזבה דקלמה לבסוף את נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג בגירסה האישית שלה ("היה לי חלום, רציתי ללכת איתכם לבית התפוצות").

אז מה בין הבחורה השרוטה ההיא ויהודית, המורה ליידיש? “Foreign Letters”, הדיסק החדש של חווה אלברשטיין, שמכיל שירים של חווה בעברית ושירי משוררים יידים מתחילת המאה העשרים. אישית, הייתי מעדיף לפסוח על השירים בעברית. זה יותר מדי פולק ישראלי עם קצת קוסטריצה בשבילי. אבל השירים ביידיש הם עוד ניסיון מוצלח (אם כי קצת קשה לעיכול לנפש שלא טבלה עוגיה בתה מימיה) של אלברשטיין - שכבר מוציאה זה שנים דיסקים ביידיש עם הרכב הכלייזמריסטים האמריקאים, הקלזמטיקס - לשמור על הגחלת ההולכת ודועכת של תת התרבות הכי נעלמת של העם היהודי.

חווה אלברשטיין מתמקמת היטב, אם כי במקום מעט יותר מיינסטרימי (ואל תקראו לה מוזיקת עולם), בנישת "היהודים הרדיקליים" של סצינת הג'אז הניו יורקית בהנהגת ג'ון זורן, שדרך הלייבל "צדיק" מבקשת לתעד את הצלילים האולי אחרונים של הנפש היידית-יהודית. ואם מדברים על התבוללות, אזי זו החלה כאשר זנחנו את היידיש, תאמינו לי.

ואלברשטיין בוודאי ראויה לציון במאמצים שלה לשמר את הסממנים האשכנזים הווזווזיים שלנו, שנעלמו בגל הטברנאי ששטף את חופי המדינה בשנים האחרונות. ומי שרוצה שיקרא לזה התכנסות אל תוך השטייטעל. אני קורא לזה – דע מאיפה באת ולאן אתה הולך. ואם היידיש תהפוך אך ורק לנחלתם של הדוסקאלעך, אז באשר אבדנו, א-גרויסע אבדנו. ואסיים בשיר משעשע של יעקב שמואל טויבעס:

"מען שפילט שטענדיק פינג-פאנג אין האנג-קאנג,
טאג און נאכט דרימבלט דער גאנג
און דאס גלייכע געקלינג
הערט איר אויך אין פיי-פינג,
סיי דעם גאנג, סיי פיי-פינגער פינג-פאנג!"

(באלבום של חווה אלברשטיין אין שירים על פינג פונג).