החלקה על הכרך: ראיון עם קרין קיינר, במאית "סקייט אוף מיינד"

(מתוך "סקייט אוף מיינד", באדיבות ערוץ 8)

"לעולם אל תתאהב בדמויות שלך" היא אחת העצות הראשונות שכל קולנוען מתחיל משנן לעצמו. הבמאית קרין קיינר, לעומת זאת, בוחרת לפעול אחרת. היא קודם כל מתאהבת, נסחפת, כורכת את חייה עם החיים של הדמויות בסרטיה. לדבריה, בתור במאית סרטים דוקומנטריים שמתעסקת עם אנשים אמיתיים בשר ודם, האהבה הזאת היא שנותנת לה את הדרייב.

כך בסרטה החדש "סקייט אוף מיינד" - שיוקרן ביום שבת הקרוב בערוץ 8 - קיינר חודרת לעולמם של הסקייטרים הישראלים - תת תרבות מחתרתית שחיה בשולי הבטון של החברה הישראלית ומחליקה על סקייטבורדים. בתוך הקבוצה הזאת חושפת אותנו קיינר לסיפור אהבתם של הגיבורים הראשיים של הסרט, מוחמד כחיל, אלוף סקייט, ואלינה פיינבורן - שני בני עשרה, שמנסים לממש את אהבתם הבלתי אפשרית.

"התאהבתי בהם במהלך הצילומים", סיפר קיינר בשיחה עם וואלה! תרבות לקראת שידור הסרט, אבל לדבריה זה לא השפיע בסופו של דבר על האובייקטיביות של התוצאה הסופית. "למזלי יש עורך וידאו שהנוכחות שלו בחדר העריכה היא קריטית. הוא למעשה 50% מהסרט והוא זה שמעמיד אותי במקום".

לדברי קיינר, ההיסחפות שלה לתוך חייהן של הדמויות דווקא עוזרת לה בעבודתה. "כשאנשים מרגישים קרובים אליך הם נפתחים אליך. אתה עובר עם אנשים כברת דרך וזה הופך להיות חלק מהחיים שלך. היתה לי שנה מאוד אינטנסיבית עם החבר'ה האלו, העברתי איתם ימים ולילות. הם עצמם לא הבינו איך הצלחתי לחדור פנימה. הם חבורה סגורה שחיה כמו בקומונה, עובדים באותו מקום ועוזרים אחד לשני. הם היו אומרים לי 'קרין, אנחנו בשוק שהצלחת להיכנס פנימה'".

כשקיינר אומרת "החבר'ה האלו" היא מתכוונת בעיקר לחבורה מצומצמת של צעירים, סקייטרים מקצוענים, שמחפשים את דרכם במדינה שמחפשת את דרכה. ברקע מתחולל לו מבצע "עופרת יצוקה" ואילו החבורה בעיקר מחפשת מקום בו תוכל לשכוח הכל על הסקייטבורד, ורצוי עם מינימום היתקלויות עם החוק.

"הסקייט הוא הדת שלהם", מנסה קיינר לאפיין את מושאי סרטה. "לא מעניין אותם שום דבר אחר. לא מאיפה באת, איפה נולדת, אם אתה ערבי או נוצרי. הם הרבה יותר מתקדמים מצעירים אחרים בני גילם. יש בהם משהו קוסמופולטי, משהו שהוא מעבר לאבחנות של דת, גזע או מין. אלו בני נוער שרובם באו מבתים קשים והסקייט הוא כל עולמם. הם אומרים מפורשות שהם לא יכולים להיות בשום מסגרת אחרת. הם אאוטסיידרים שמה שמחבר אותם זה הסקייט".

אאוטסיידרים לא זרים לקיינר. גם סרטה הקודם, "רוח דרומית בחוף הילטון", עסק בתת תרבות עם מאפיינים דומים לסצנת הסקייט – תרבות הגלישה בישראל. הסרט סקר את התפתחותה של סצינת גלישת הגלים בתל אביב. לדברי קיינר, בישראל, בניגוד לשאר העולם, אין סרטים תיעודיים שעוסקים בתת תרבויות כמו זה של הסקייטבורד או הגלישה. יתרה מזאת, למרות שסרטיה מתקבלים לפסטיבלים ומוקרנים בטלוויזיה (גם סרטה הקודם של קיינר הוקרן בערוץ 8), אותן קרנות שאמורות לסייע במימון הסרט דחו אותה והיא נאלצה להסתדר לבדה.

"פה בארץ עושים בעיקר סרטי דוקו כבדים כי זה מה שהקרנות מחפשות. אני רוצה לעשות דברים שנראים אחרת, סרטים כיפיים. אתה יכול לקחת כל נושא שבעולם ולבחור אם להציג אותו באופן כבד או מצחיק".

קיינר יודעת על מה היא מדברת, הסרט הבא שלה יעסוק בעוד קבוצה שלרוב נסתרת מעיני הציבור - חברת קדישא. "נכון שהם יותר בקונצנזוס, אבל הם עדיין נחשבים בעיני רבים כאאוטסיידרים. זה התחיל מסרט קצר שכנראה יהפוך לפיצ'ר - וכן, זה יהיה סרט מצחיק".