נעלי אולסטאר - הגמר: לקראת גמר הישרדות אולסטארז

למרות העליהום על עונת האולסטארס, עליהום שנובע בין היתר מפוזיציית "החזקים על חלשים" של רבים ממבקרי הטלוויזיה אל מול ערוץ 10, אי אפשר, פשוט אי אפשר, להתכחש לעובדה שמדובר באחת העונות היותר טובות של "הישרדות". קיבלנו את דן מנו משוחרר מכל רסן, את הגרסה המתקדמת של בשבקין ואת אחת הדמויות המטרידות שהריאליטי הישראלי ניפק אי פעם – שפקס. למרות הזריזות היומרנית של מפיקי הגרסה הישראלית להרים מהדורת אולסטארס אחרי שלוש עונות בלבד, העונה סיפקה לנו רגעי התמוגגות שרק כוכבי ריאליטי מהחומר הנכון (טראש, "ערכים" ותחמנות) יכולים לייצר. עם כל הרגעים האלו שלא יסולאו בפז ניתן להכריז על עונת האולסטארס כעונה הטובה ביותר עד כה בתולדות "הישרדות" הישראלית. כל מה שנותר הוא להחליט על האולסטאר שלה.

ומבחינתכם - זהו בשבקין, שניצח בסיום ההצבעה, לאחר שהשיג 79% מהקולות. עכשיו רק נותר לגלות מה יהיה דברו של השבט.

(צילומים: יח"צ)

יש אנשים שלא יישארו חברים שלך מרגע שתפרסם טקסט מסוים. אפילו אם לא חל בך שום שינוי אחר – הבדיחות נשארו אותן בדיחות, ההגיגים אותם הגיגים והבגדים אותה זוועה – המילים הן אלה שיפרידו ביניכם. המשפט הבא, אם כן, נכתב במודעות מלאה להשלכות האלו: בשבקין צריך לקחת את הגמר של "הישרדות אולסטארס".

נכון, לתמוך בקצין מג"ב שנוהג לשוחח עם אלוהים – וגרוע מזה, לענוד מגן דוד על הצוואר כאילו הוא מככב על עטיפת אלבום של סאבלימינל – משולה, פחות או יותר, להצעת חברות לעדן אברג'יל בפייסבוק. שכן, בשבקין לכאורה מייצג את הישראליות הזו שבגללה אתה עונד כובעים בחו"ל ומוכן לרדת ארבע תחנות אחרי תחנת היעד שלך בתחתית, רק כי נדמה לך שקלטת בחצי אוזן את המילה "אחי" באמצע לונדון. בשבקין מייצג את הישראלי שבשבילו מוריסי הוא קוקסינל ומארינה מקסימיליאן בלומין היא משתמטת. הוא כנראה גם הצביע לסער בגמר "האח הגדול".

במילים אחרות, בשבקין הוא – על פניו – הישראלי המכוער והנורא. על פניו, שכן ישנו הבדל אחד קטן ומשמעותי שמשנה את כל התמונה. בניגוד לדמות הצבר הניג'ס שלא הביאה לישראל דבר מלבד חינוך בקנטים, בידוד בינלאומי ואת אהוד ברק, נתן שלנו לא מספיק חכם כדי להיות תחמן. כשחילקו את העורמה בשמיים, אלוהים בדיוק שלח יד לערימה של הטוב לב ונתן אותה לבשבקין, שיותר מכל מזכיר את דמותו של ז'אן קלוד ון-דאם בסרט "חייל אוניברסאלי", זה שמרוב רעב מזמין את כל המנות במסעדה כי הוא לא מבין את הקונספט שעל אוכל צריך לשלם. בניגוד ללא מעט יראי שמיים אחרים, הדיבור של בשבקין עם אלוהים הוא דיבור נאיבי ושוחר שלום, שמבקש את מה שבעצם כולנו אמורים לרצות מהאל במקום לפרק ערבים – הגשמה עצמית, בריאות וזכייה במיליון שקלים. לגיטימי.

זה לא אידיאלי לאהוב את בשבקין, אתה מסנן לעצמך אחרי ששוב נתפסת מניף ידיים באוויר כשהוא לקח את החסינות. אבל "הישרדות אולסטארס" היא משחק של אנשים לא אידיאלים בעולם די מחורבן. לכן הדבר החשוב ביותר בזכייה של בשבקין היא למעשה הנצחתו בתור קוריוז טלוויזיוני: אדם נטול אסטרטגיה שניצח משחק מטופש בזכות עליונות פיזית ומדיניות של כולם נגד כולם. אם בשבקין ייקח את הפסיכופט, הכלומניקית וזה שרוצה להיות דן מנו, הוא לא ייזכר כאסטרטג-על אלא כמי שניפק פנינים כמו "אני מריח משהו, הגמר קרוב". פעם, ישראלים כמו בשבקין היו מגיעים לרמטכ"לות. היום, כל מה שהם יכולים לעשות זה לזכות בתוכנית ריאליטי – וזהו.

שלא בצדק צבר לו השורד האמיץ עידן קפון מוניטין של דמות לא נורמלית בלשון המעטה. "אי אפשר להגיד על קפון שהוא דמות רגילה, הוא כמו הנבל הרשע, הגיבן הרשע שרואים בסרטי אימה", תיאר אותו שפקס בשפקסיות האופיינית שלו. "הקשר של קפון לשלמה ארצי זה בערך הקשר של קפון למציאות – אין קשר", הגדירה זאת יפה האויבת מרינה במסיבת הקריוקי. ולא חסרות עוד דוגמאות.

שלא תבינו לא נכון, קפון הוא אכן מטורף, מטורף ברמה שאף יכולה להצדיק מייל תלונה אנונימי לאיגוד עורכי הדין בישראל שיבדקו את הבחור, מטורף ברמה שלמרות שהוא כבר מזמן לא קטין אולי כדי שמשרד הרווחה כן יבדוק מה קורה שם בינו ובין אמו. במילים אחרות, מטורף אחושפקסי. אלא שהוא לא פחות מטורף משלושת הפינליסטים האחרים שהגיעו איתו לגמר הגדול. העניין הוא שבניגוד גמור לשלושת מתחריו, לקפון יש יתרון משמעותי בולט: הוא גאון. גאון מטורף.

רק גאון כמו קפון יכול להיות מעורב כמעט בכל אחד ממהלכי ההדחה בעונה הנוכחית ועדיין להישאר בלי דם על הידיים. לא מדובר בדבר של מה בכך. הישרדות בנויה על מובילים ומובלים. היתרון הגדול של המובילים הוא שברגע האמת, למרות השנאה היוקדת של חלקים נכבדים מחבר המושבעים, הם מקבלים קרדיט על "ששיחקו את המשחק". לעומתם, ישנם המובלים, לרוב טיפוסים מתחסדים ובלתי נסבלים (ראה ערך מירית, לידר וכו') שזוכים לקרדיט (לא מוצדק לרוב) על משחק הוגן וערכי. וקפון, גאון שכמותו, הצליח איכשהו להשתחל בין לבין. וזה מרשים לכל הדעות.

קחו לדוגמה את המשימה האחרונה בעונה הנוכחית ואת התחינה של אביגיל אליו, להזכירכם חברה הטוב ביותר מתחילת התוכנית, רגע לפני שהיא צנחה למים כמו לוויתן. "קפון, אני, אני לא מרגישה טוב, אני עומדת להתעלף", היא מלמלה. "מצטער, מותק, לא אני המצאתי את החוקים", הוא החזיר לה בקרירות מרוחקת. זה כמובן לא מנע ממנו לקפוץ למים מאית שניה אחרי שהיא נפלה כדי להציל אותה ולחבק אותה ברגע הכואב של חייה. קוראים לזה משחק כפול וזה נגזרת של אישיות כפולה אולם מאוד מאוד מודעת לעצמה.

המודעות הזו היא היתרון השני הבולט של קפון (בהנחה שהיתרון הפיזי שלו מתבטל אל מול העוצמות הפיזיות הבלתי נתפסות של בשבקין). קפון לא יפוצץ ברית ויגזור את גורלו בגלל אגו אוורירי כמו עוגת שוקולד חמה, הוא לא ייתן לאובססיה שלו עם מלך הכיתה דן מנו להשפיע על מהלכיו. הוא יתאפק, הוא תמיד יהיה שקול ויסתפק בפליטות פה "מקריות" במועצת השבט.

הקהל בבית דוחף לבשבקין; "שפקס הוא דמות שהתסריטאי הכי מוכשר לא יכול היה להמציא", כפי שניסחה זאת שרון; היא, מצדה, יכולה לזכות בתואר המאמי; אבל רק קפון הוא איש העונה של "הישרדות" ומי אם לא חבר המושבעים יודע זאת.