פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חסרי ישע: מה צפוי ליוצרי התיאטרון המסרבים להופיע באריאל?

      האם מותר לפטר שחקנים ובמאים? האם האיגודים המקצועיים יכולים להגן עליהם? בדיקת וואלה! תרבות מגלה שאיש עוד לא יודע איך לפרק את הפצצה שהטילו היוצרים שמסרבים להופיע באריאל

      עכשיו כבר ברור שמכתב יוצרי התיאטרון המסרבים להופיע באריאל הוא נקודת מפנה ביחסו של עולם התיאטרון לשטחים שמעבר לקו הירוק. נדמה שעבר זמן רב מאוד מאז יוצרים מהשורה הראשונה בז'אנר תרבותי כלשהו, מהקולנוע ועד הספרות, קמו והודיעו באופן בהיר וחד משמעי כי ישנו קו גבול ברור באשר למה שהם מוכנים לעשות ומה לא. אלא שאירועי סוף השבוע, החל מפרסום המכתב, דרך תגובת מנהלי התיאטראות ועד עמדתה הלא מתפשרת של השרה הממונה, מביאים את כל העוסקים בנושא לשאלה אחת: ברגע האמת, האם שחקן שיסרב להופיע באריאל ייחשב כמפר החוזה עליו הוא חתום? ובמקרה כזה, האם החוק לצידו או לצד מעסיקיו?

      לדברי עו"ד נעמי לנדאו, מומחית בדיני חוזים, עמדת החוק היא חד משמעית לטובת המעסיק, כלומר התיאטרון: "אם ערב כניסתו לחוזה העבודה היוצר מודיע, למשל, 'אני לא מופיע מחוץ לעיר', אז יכול המעסיק להחליט אם להעסיק אותו או לא", אומרת לנדאו לוואלה! תרבות. "שחקן לא יכול לבוא ולהגיד, תוך כדי שהוא עובד בשכר, 'במקום הספציפי הזה אני מצפונית לא מופיע'. לצורך זה צריך המעסיק לקבל הסברים – למה השחקן מוכן להופיע, למשל, בקרית אונו ובראש העין ואילו באריאל לא".

      והיה והשחקן מסביר שזה עניין מצפוני, מה יכול המעסיק לעשות?

      עו"ד לנדאו: "אחרי סירוב ראשון, המעסיק צריך להתריע בפני היוצר שאם הוא לא יופיע – אפילו לא יופיע עוד פעם אחת, אזי הוא רואה אותו כמתפטר ובמקרה זה היוצר לא זכאי לפיצויי הפיטורים הקבועים בחוק. צריך להבין שהשחקן עובד עבור המעסיק שלו, שבמקרה שלו הוא התיאטרון ובמסגרת חוזה שלו, בין אם אישי או לא, הוא מחויב להופיע בהצגה – ללא קשר להיכן ההצגה מתקיימת".

      האם החדשנות, כלומר העובדה שזו הפעם הראשונה שהנושא עולה לדיון, משנה במקרה זה?

      עו"ד לנדאו: "לא משנה אם היה קיים תיאטרון מעבר לקו הירוק לפני כן או לא. החוזה מדבר על הצגה ולא על התיאטרון. השחקן הולך אחרי ההצגה, הוא לא הולך אחרי מקום ההצגה, אלא אם כן זה כתוב בחוזה ההעסקה".

      חלק מהחותמים מדברים על פנייה לבג"צ. האם יש בכך טעם?

      עו"ד לנדאו: "זכותם כאזרחים לפנות לבג"צ, בשאלה הכללית. אם הם יפנו כעובדים לבג"צ, הם יופנו לבית הדין לעבודה ובית הדין לעבודה, להערכתי, יפסוק שהם מחויבים לחוזה".

      גטו (יח"צ , ז'ראר אלון)
      יאבד את עבודתו? איתי טיראן בהצגה "גטו" (צילום: יח"צ)

      "אני לא משפטנית, אני רק חושבת שאם זו היתה התנהגות של אדם אחד, אז אפשר היה לפטר אותו וזהו", אומרת בתגובה הדרמטורגית ורדית שלפי, מיוזמות המכתב. "אבל במסה כזו של יוצרים, התיאטראות לא יוכלו לפטור את עצמם בכך שיפטרו שחקנים. הם יהיו חייבים להתייחס למסר. לא יהיה אפשר לפטר כל כך הרבה אנשים ורק לדבוק בחוק היבש".

      "אגב החוק היבש", מוסיפה שלפי, "בזה שהתיאטרון מבקש מהיוצרים להופיע בהתנחלות, הוא מבקש מהם להיות עבריינים. מבחינתי, זה כמו שהתיאטרון יבקש מהשחקן לרצוח מישהו. אז נכון שזה לא כתוב בחוזה והתיאטרון מעסיק את השחקן, אבל יעלה על הדעת שמישהו יבצע את זה?"

      בכל זאת, עמדתכם הברורה בנושא יכולה להביא לתוצאות משפטיות חריפות. חשבתם על הנושא?

      שלפי: "אנחנו בסך הכל חבורה שחתמה על מכתב, אנחנו עדיין לא קולקטיב. אם תהיה עליית מדרגה, אז יהיה צוות היגוי ונחשוב על מה לעשות. אנחנו עדיין אד-הוק".

      אודליה פרידמן (יח"צ)
      "נפעל על פי החוק". אודליה פרידמן (צילום: יח"צ)

      גם בהנהלת התיאטראות טרם הספיקו לבדוק עד היכן הם יכולים לשחרר את חבל המצפון לשחקניהם. זאת, למרות שרוב מנהלי התיאטראות כבר הודיעו כי הם מתנגדים לחרם. "זו פעם ראשונה שסוגיה כזו בכלל עולה ועוד לא בדקנו את הדברים", אומרת מנכ"לית הבימה, אודליה פרידמן, בשיחה עם וואלה! תרבות. "כמו שאמרנו, אנחנו נופיע בכל מקום. כל מקום שתושבי מדינת ישראל גרים בו – הבימה כתיאטרון הלאומי תהיה שם. באשר לכל ההשערות האחרות – הדברים צריכים להיבדק".

      ברגע האמת, שחקן שיסרב להגיע להצגה באריאל ישוחרר מחוזהו?

      פרידמן: "אני עוד לא יכולה לענות על זה כי הדברים לא נבדקו משפטית. זו סוגיה שממש עלתה ביממה האחרונה. אני יכולה להגיד לך שבהחלט התיאטרון יבדוק אותה. התיאטרון יפעל על פי החוק לשני הכיוונים, נקודה".

      דביר בנדק (עומר מירון)
      "אם תימצא עוולה - שח"ם תעמוד מאחורי השחקן". דביר בנדק (צילום: עומר מירון)

      העמדה שמציגים שני הצדדים, היוצרים החתומים על המכתב ומנהלי התיאטראות לא מותירה מקום לספק: התנגשות תהיה. במקרה הזה, יופנו הזרקורים לאיגודים המקצועיים של עולם התיאטרון, בראשות איגוד השחקנים החזק והמבוסס יותר (שח"ם) וכן איגוד במאי התיאטרון התופס תאוצה. גם בשני ארגונים אלה טרם נערך דיון רציני בנושא, אולם ישנה היערכות לקראת מצב שבו שחקן או במאי ייאלצו לעמוד מול מעסיקיהם בנושא השנוי במחלוקת.

      "איגוד שח"ם נוסד לשם הסדרת זכויות השחקנים וקידום התרבות בישראל ושח"ם מכבד את זכותם של שחקנים לפעול על פי צו מצפונם", מסר יושב ראש האיגוד, דביר בנדק. "כארגון א-פוליטי, בעל מחויבות מקצועית, במידה ונקבל פנייה מאחד השחקנים ובבדיקה משפטית יתברר כי קיימת עוולה, נעמוד מאחוריו מבחינה משפטית".

      מי שמצוי בעמדה מסובכת יותר הוא יו"ר איגוד במאי התיאטרון, עודד קוטלר, שחתום בעצמו על המכתב הקורא שלא להופיע באריאל. "אין עמדה של האיגוד, כי האיגוד לא ישב והחליט על עמדה משותפת או רשמית", אומר קוטלר. "באופן אישי, אני חושב שכל אחד - מחזאי, במאי, פועל במה וכו' - יכול לסרב לעשות משהו שהוא עומד בניגוד למצפונו. אנחנו, חותמי המכתב, נסרב לשתף פעולה עם הופעה במקום שלא ראוי שנופיע בו".

      במאים יכולים לאבד את מקום עבודתם בנושא הזה.

      קוטלר: "יש לזה השלכות, אני מניח. יחד עם זאת, אני חושב שמשפטנים עוד ידונו בזה ויבדקו. לטעמי, בתיאטרון אני מחויב להופיע בגבולות הארץ. אם מחר ידרשו ממני להופיע בזימבבוואה, התיאטרון צריך לשאול אותי אם אני רוצה להופיע שם, גם אם זה לא כתוב בחוזה שהשחקן מראש מודיע שבמידה ויהיו הצגות בזימבבוואה, הוא לא מוכן להופיע שם. יש גבולות היגיון – איפה אתה יכול להופיע ואיפה לא. נכון, הנושא המצפוני לא פופולרי, אבל הוא אנושי מאוד וטוב שיהיה לו מקום".

      כיושב ראש האיגוד, תדחוף להחלטה שתתמוך בבמאים המסרבים?

      "צריך לבדוק אם אפשר או אי אפשר להביא להודעה משותפת או להחלטה קיבוצית בנושא המורכב הזה. יכול להיות שהדבר הזה לא יסתפק בהחלטה של הנהלת האיגוד ויצטרך להגיע לאסיפה הכללית. ניזהר בנושא הזה מאוד, כי גם מי שמוחה רוצה להישאר בגבולות המותר והנכון".

      עדכון ראשון: 0:10