נוטי החסד: על הספר "לבד בברלין" של הנס פאלאדה

"לבד בברלין" של הנס פאלאדה מספר את סיפורם של זוג שהתנגד למשטר הנאצי. השאלה אם היו הופכים לגרמנים טובים שכאלה גם אם בנם לא היה נהרג במלחמה

דן מגן
01/09/2010

הרומן התקופתי "לבד בברלין" מאת רודולף דיצטן שאימץ את שם העט "הנס פאלאדה" מוכיח לקוראיו כי לא רק שיש גרמניה אחרת אלא שהיא היתה שם מאז ומעולם. סיפורם של בני הזוג אוטו ואנה קוונגל, ומחאתם הייחודית נגד הפיהרר והרייך השלישי, מתאר כיצד חיו, בפחד, תחת רדיפה, מתנגדי המשטר בגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא אף נותן הצצה נדירה לחברה מלוכדת סביב הלאומיות הגרמנית נאצית, ובאותה מידה, מפורקת סביב אותו הרעיון. ושבכל הרוע, האכזריות, הגזענות ואווירת הטרור, היו גם אנשים "טובים" בגרמניה.

יותר מכל, בני הזוג קוונגל הם יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, וגם הם, בנקל, היו ממשיכים להיות אנשים רגילים אלמלא הנסיבות הטרגיות שהניעו אותם לצאת להרפתקה שהביאה גם לסופם. "אלה אינם אנשים אחרים. הם פשוט התרבו קצת, והאחרים נעשו קצת יותר מוגי-לב, אבל הצדק נשאר כמו שהיה", אומר השופט העליון בדימוס פרום בהתייחס להמון המוסת. השופט הזקן הוא הדמות שמייצגת בספר את ערכי רפובליקת ויימאר, את מה שגרמניה היתה ואיננה עוד.

בצר להם, אוטו ואנה איבדו כבר בשלביה הראשונים של המלחמה את בנם בשדה הקרב, כמו מאות אלפי ואחר כך מיליוני משפחות גרמניות. אוטושן, בנם יחידם, נעקד על ידי הפיהרר, למען מטרה בה לא האמינו. כפי שכתב פאלאדה, "הפצצות ההולכות ומתרבות נופלות ללא הבחנה על חפים מפשע ועל אשמים כאחד" (עמ' 362). אוטו האב, מנהל עבודה חרוץ וקפדן, הידוע בשתיקותיו הסתומות, ואנה אישתו הנאמנה - אם שכולה, קרועה מכאב - החליטו שגם היטלר, גדול ונערץ ככל שיהיה, צריך לתת את הדין על מות יקירם.

עוד בוואלה!

5 מסלולים יפים באזור השרון שאפשר לעצור ולהכין את הקפה המושלם

בשיתוף יצרנית הקפה - קפה לנדוור

המחיר של נקיטת עמדה

אלא שההתנגדות למשטר, פעוטה שבפעוטות, נחשבה ברייך בן אלף השנים לבגידה חמורה במדינה, הנושאת עונש כבד בצידה. אוטו, שאיננו חבר מפלגה, אאוטסיידר למאמץ המלחמתי, הוגה רעיון שירכך את לב הציבור: מדי יום ראשון, הוא ואישתו יכתבו גלויות תוכחה ויפזרו אותן ברחבי בירת גרמניה. "אמא, הפיהרר רצח לי את הילד", נכתב על הגלויה הראשונה שיצאה מפתח ביתם בפרבר פועלים ברלינאי טיפוסי. "אמא, הפיהרר ירצח גם את הילד שלך", נכתב בשנייה. וכך, במשך שנתיים לערך, בקצב הולך וגובר, מפזר הזוג האמיץ והזהיר הזה את מסריו החתרניים באמצעות למעלה ממאתיים גלויות שהונחו ברחבי העיר, תוך תקווה שמגלי הגלויות יקראו ויעבירו את השמועה.

הגלויות מגיעות הישר לגסטפו שפותח במצוד עיקש וסבלני אחר מפיצי הבגידה. ובמשטר טוטליטרי כמו במשטר טוטליטרי, כל שכן וחבר יכול להפוך בין רגע למלשין: "מחצית העם מכניסה למאסר את המחצית השנייה" (עמ' 482). חוקריה הנמרצים של המשטרה החשאית הנאצית מצליחים בסופו של דבר, עקב בצד אגודל, ללכוד את אוטו ואנה. הם מובאים לבית המשפט העממי ומשם הסוף כבר ידוע - סוף רע, שניחוחו עולה כבר מבין השורות הראשונות של הרומן.

לא כל הגרמנים היו רעים

הרומן הזה, שנכתב בזמן שיא של 24 ימים, מתאר בצורה קולחת ומדויקת את הידוק החגורה הנוקשה שנכפיתה על אזרחי גרמניה, גם בשנים שנראה כי הניצחון בטוח. אורח החיים הזה, בו בני מעמד הפועלים נאלצים להילחם על כל סיגריה, על כל כוסית של שנאפס, לא היה מוכר לתושבי ניו יורק, מוסקבה ואפילו לונדון, חרף המכות שספגה. השגרה בברלין, כמה בלוקים מבניין הרייכסטאג המפואר של היטלר, היתה קשה מנשוא. אולם לאור המעשה ההירואי של בני הזוג קוונגל, על הקורא לתת דעתו לשאלה מה היה עולה בגורלם של אוטו ואנה אילו בנם לא היה נופל בקרבות. האם היו קמים ומתנגדים לשלטון האימה הנאצי במחיר חייהם לולא המחיר הכבד שכבר שילמו למענו?

הסיפור של אוטו ואנה נכתב על בסיס אירועים אמיתיים. לזוג קראו אוטו ואליזה המפל, והזרז שהניע אותם לפעול היה מות אחיה של אליזה בקרבות. הספר הזה, שמחברו לא זכה לראות בהצלחתו (הנס פאלאדה הלך לעולמו בשנת 1947, שנים לפני שהספר תורגם לאנגלית והפך באחת לרב-מכר) חשוב בעיקר לקורא הישראלי, פרט זה שמבקר בעיר הצעירה והתוססת באירופה, בירתו לשעבר של הרייך השלישי, ברלין. בזמן שהוא צועד באלכסנדפלאץ או ביבלונקה שטראסה, כדאי שיצטייד גם במידע הבא: פעם, בחושך הגדול, חיו שם אנשים לגמרי לבד, ולא כולם היו רעים.

הנס פאלאדה, "לבד בברלין", מגרמנית: יוסיפה סימון, 671 עמ' // ידיעות ספרים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully