איזה כוסית, יא וולי

היום (רביעי) בשעה 18:30 משודרת בערוץ 2 "ג'וד לאק", תוכנית המיסטיקה לייט לעקרות הבית של ג'ודי ניר מוזס שלום. להלן: "האשה הזאת". עכשיו, היינו יכולים להתעלם מטוק שואו סהרורי נוסח "ג'וד לאק", שמתעסק באופן אי-רציונלי בתופעות נוסח קריאה בקפה טורקי, אבל קשה לפתור את כל העניין בתור "עוד תוכנית זבל'ה שלא מעניינת אף אחד, חוץ מאשר את הגברת עצמה וחבורת ידוענים הכוללת את פנינה רוזנבלום, הדצים, פלאטו שרון, משפחת רקאנטי ועדנה לב" – שכן מדובר בתוכנית האישית של האשה הכי חזקה במדינה. ואם העיסה מעידה על הנחתום, כפי שסביר להניח שאכן כך, אז אנחנו בצרות צרורות במיוחד.

האשה הזאת היא צאצא לבית משפחת מוזס – משפחה ששולטת בכל אספקט תקשורתי בחיים שלכם ("ידיעות אחרונות", כבלים, פלאפונים ובטח עוד כמה דברים שאנחנו לא יודעים עליהם), עם השפעה חסרת תקדים על כל מוסדות השלטון (שהרי בשביל שער ב"7 ימים", כל כבוד ח"כ יהיה מוכן להתכופף ולכופף). כמו כן, האשה הזאת קשורה בקשרי נישואין לשר האוצר סילבן "סטיב" שלום, והיא גם יושבת הראש של אגודת "אל סם". תעשו אחד ועוד אחד ועוד אחד ותגיעו למסקנה שאם לאשה הזאת נכנס איזשהו ג'וק אידיאולוגי לראש – במקרה שלה, מלחמה חסרת פשרות בנגע הסמים – היא תוכל לממש את האידאות שלה דרך כל הצינורות הכבירים העומדים לרשותה.

אבל האשה הזאת היא כאמור סוג של מיסטיקנית שמאמינה במזלות וחמסות (תזכורת: "ג'וד לאק", יום רביעי ב-18:30), לכן הצורה שבה מתהווה תפיסת העולם שלה נגזרת מהאופן הפשטני וחסר ההיגיון בו היא תופסת את הדברים. יש מזל, אין מזל, יש אלוהים, אין אלוהים, יש רע ויש טוב. הרע – נגע הסמים שאוכל כל חלקה טובה ורוצח את ילדינו התמימים. הטוב? על זה אני לא באמת רוצה לחשוב.

באינספור ראיונות התגלתה דמותה של האשה הזאת: הסמים בשבילה הם רע מוחלט, דמוני, המלחמה בהם היא מקודשת, כנגדם מתנהל ג'יהאד. הרטוריקה של אותו מאבק היא דיספרופורציונלית לחלוטין ואינה תלויה בעובדות, היא מגיעה בליווי טקטיקה של חצאי אמיתות, צעקות דמגוגיות השמיימה והיתממות בורגנית. מה מניע את האשה הזאת? כאמור, מדובר בשמרנית מהזן הניאו פרימיטיבי – היא אומנם לובשת שמלת מיני, אבל בראש היא דיקטטורית חסרת מעצורים. מה שמאפשר לה להתנסח בצורה כל כך חד צדדית כנגד תופעה תרבותית שלה עצמה אין את הכלים האינטלקטואליים להבין אותה הוא שכרון הכוח של אחת שיודעת שהיא מחזיקה את המדינה בביצים. זה, בשילוב הבורות האיומה וחוסר הרצון להשתכנע מטיעונים ברי הגיון, מגישים לנו את אחד מהאיומים הבולטים ביותר על הליברליזם הנאור שאנחנו כל כך אוהבים.

האשה הזאת תמשיך לנהל מסעות צלב נגד טחנות רוח. היא תמשיך להתלהם, לזעוק, להתריע ולהרתיע. שימו עליה קצת "מלח מים, מלח מים" ונקווה שהיא תעלם.