הערב: פסטיבל הקולנוע של חיפה יוצא לדרך

הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע של העיר חיפה ייצא לדרך הערב (חמישי) עם הקרנת הסרט "תמרה דרו". לאחריו, יתפזרו עשרות אלפי באי הפסטיבל בין מאות הסרטים השונים שיוקרנו בו, הן במסגרת התחרות הישראלית לקולנוע עלילתי וקולנוע דוקומנטרי והן במסגרת הקרנות הסרטים הבינלאומיות בתוכו, המחוות, הרטרוספקטיבות ואירועי התעשייה השונים שיש בפסטיבל.

"אני אגיד את האמת, בכל שנה אומרים לי שהתוכניה משתפרת וגם אני מרגישה כך", אומרת פנינה בלייר, המנהלת האמנותית הוותיקה של הפסטיבל. "אנחנו משתדלים לשמור על שיווי משקל נכון בין קולנוע קלאסי לקולנוע עכשווי, לשמור על איזון בין מזרח ומערב ובין הקולנוע לקהל הרחב לקולנוע לקהל מצומצם יותר. רק בדבר אחד אני לא מתפשרת – איכות הסרטים. אנחנו צוות של שלושה אנשים שבוחר את הסרטים ואנחנו מגיעים גם לוויכוחים מאד נוקבים, אבל אני מאמינה שאם נהיה עקביים בשמירה על רמה אמנותית גבוהה – בסוף תצא נשכר וכשאני מסתכלת על הקהל שלנו, אני מבינה שזה נכון – זו הפעם בשנה שהעיר הזו קמה לתחייה".

"קודם כל, יכול להיות שיש איזו עייפות מהקולנוע הפופולרי שמגיע למסכים ולכן אין בתי קולנוע רגילים. אבל יש אנשים שבאמת בפסטיבל קונים קונצרטינות של כרטיסים, אפשר למצוא פה אנשים מהרחוב שרואים 3-4 סרטים ביום זה וראוי להערכה".

"יש משהו מאד סוחף במסגרת הפסטיבל. זה כאילו שאתה נמצא בסדנה או בכיתת אמן שהיא רק סביב הקולנוע. זה כיף אדיר להיות בתוך דינמיקה של הקולנוע, הרבה יותר כיף מלהשכיב את הילדים וללכת לסרט ורק אם הבייביסיטר פנויה. יש אקשן, בלי סוף. לפעמים אני חוזרת ב-2 בלילה וכל בתי הקפה מלאים. בחיפה!"

בנוסף לסרטים, פסטיבל חיפה השנה מתהדר בלא מעט אורחים בינלאומיים שמעטרים את התוכניה, בראשם השחקן פול ג'יאמטי, אורח הכבוד של הפסטיבל. אולם בלייר מספרת שכצפוי, מצבה הבינלאומי של ישראל לא מקל על המשא ומתן הארוך בנושא הבאת אורחים, מה גם שמיקומו של הפסטיבל בלוח השנה, בין ונציה וטורונטו לניו יורק, הופך את הנושא למורכב עוד יותר.

"לוח השנה מאד מקשה על הבאת אורחים", מספרת בלייר, "אני למשל חושבת שהבמאי הטורקי סמי קפלנוגלו, שאנחנו עורכים לו מחווה בפסטיבל, היה מגיע אלמלא היה עסוק מאד. מרוב שהלוח צפוף, מאד קשה אפילו להשיג עותקים להקרנת הסרטים בפסטיבל, מה שהופך אותי לגאה עוד יותר על התוכניה שהרמנו".

אלמנט נוסף שמשדרג את חיפה השנה הוא זכייתו של "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" בפרס אופיר. בחדרי חדרים, מדברים בתעשיית הקולנוע על שבירת "הדוגמה", הגורסת שסרט שזוכה בפסטיבל ירושלים מקבל יתרון במרוץ לנציגות הישראלית באוסקר. בלייר לא מתייחסת לטענה זו ומספרת סיפור אחר: "השמחה שלי על זכיית הסרט היא אישית משתי סיבות", היא אומרת. "ראשית, הסרט מבוסס על הספר של א.ב יהושע, ידיד טוב שלי וסופר חיפאי ושנית, העיבוד של הספר של בולי נולדה בחיפה. אני ערכתי היכרות בין המפיק האיטלקי ריקרדו טוטסי לבין בולי וטוטסי היה הראשון שרכש את הזכויות להפקת סרט מהספר. לאחר מכן, הוא ניסה לעניין מפיקים איטלקים אחרים ואז הוא העביר את הזכויות לחיים מקלברג, שהפיק את הסרט יחד עם אשתו. בעצם, הסיפור הקולנועי של הספר נולד בחיפה".

"אני לא חושבת. התעשייה שלנו היא מאד קטנה, כל אחד מעורב ב-30 דברים אחרים ואין לזה סוף. כל מי שלא תשים, בין אם בוועדות או בצוותי שיפוט, תהיה לו נגיעה למשהו. אנחנו צריכים לנסות ולהאמין באנשים שלנו שהם אנשים אובייקטיביים ולהשתחרר מהחרדות האלו. מדובר באנשים רציניים, אנשי מקצוע ולי אישית אין שום בעיה עם זה".